רש"ש על עירובין פ״ח א

1 במשנה וחכ"א כו' ל"י ע"פ הביב. עי' תוי"ט שהאריך לחלק מה בין זה לחצר ד' על ד'. ולבסוף העלה כי דייקינן כו' עם כל הד"א בשפוע כו'. דבריו אינם מבוררים דלכאורה בזה שפיר יש לחלק בין ביב לחצר דחצר הקרקע שוה ומתפשטים המים על כל שטחה. אבל ביב שהוא משופע בצדדים ובאמצעו הוא החריץ. נקוים המים להחריץ ובו לבדו אין דע"ד רק בהצטרפות צדדי השפוע. זולת דהגמרא אינה מחלקת בינם ומוקי לרישא כראב"י וכדמסיק:

2 שם אבל שופך הוא לגג כו'. עתוי"ט ותימה שהעלים עין מגי' זו ושכ"ה ברי"ף ורא"ש ובהעתקת ב"י: