מהר"ם על חולין ע״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מהר"ם על חולין ע״ב ע״ב » « מהר"ם על חולין ע״ד ע״א

2 חולין פתח ↗

שְׁחִיטָה נָמֵי תְּנֵינָא: נִשְׁחֲטָה בְּהֵמָה – הוּכְשְׁרוּ בְּדָמֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא הוּכְשְׁרוּ.

4 חולין פתח ↗

5 זבחים פתח ↗

מַתְנִי׳ טְבוּל יוֹם וּמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים – אֵינָן חוֹלְקִין בַּקֳּדָשִׁים לֶאֱכוֹל לָעֶרֶב. אוֹנֵן – אֵינוֹ נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ מַקְרִיב, וְאֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכוֹל לָעֶרֶב. בַּעֲלֵי מוּמִין, בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין עוֹבְרִין בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין קְבוּעִין – חוֹלְקִין וְאוֹכְלִין, אֲבָל לֹא מַקְרִיבִין. כֹּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַעֲבוֹדָה – אֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר. וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ בַּבָּשָׂר – אֵין לוֹ בָּעוֹרוֹת. אֲפִילּוּ טָמֵא בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים, וְטָהוֹר בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים – אֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר; שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן – לוֹ יִהְיֶה תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה״. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר קְרָא: ״הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכְלֶנָּה״ – כֹּהֵן הַמְחַטֵּא יֹאכַל, שֶׁאֵינוֹ מְחַטֵּא אֵינוֹ אוֹכֵל. וּכְלָלָא הוּא?! וַהֲרֵי מִשְׁמָרָה כּוּלָּהּ – דְּאֵין מְחַטְּאִין, וְאוֹכְלִין! רָאוּי לְחִיטּוּי קָאָמְרִינַן. הֲרֵי קָטָן – דְּאֵינוֹ רָאוּי לְחִיטּוּי, וְאוֹכֵל! אֶלָּא מַאי ״יֹאכְלֶנָּה״ – יְחַלְּקֶנָּה. רָאוּי לְחִיטּוּי – חוֹלֵק, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְחִיטּוּי – אֵינוֹ חוֹלֵק. הֲרֵי בַּעַל מוּם – דְּאֵינוֹ רָאוּי לְחִיטּוּי, וְחוֹלֵק! בַּעַל מוּם רַחֲמָנָא רַבְּיֵיהּ: ״כׇּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים״ – לְרַבּוֹת בַּעַל מוּם. וְאֵימָא: ״כׇּל זָכָר״ – לְרַבּוֹת טְבוּל יוֹם! מִסְתַּבְּרָא בַּעַל מוּם הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי, שֶׁכֵּן אוֹכֵל. אַדְּרַבָּה – טְבוּל יוֹם הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי, דִּלְאוּרְתָּא מִיחְזָא חֲזֵי! הַשְׁתָּא מִיהָא הָא לָא חֲזֵי. רַב יוֹסֵף אָמַר: מִכְּדֵי מַאי ״יֹאכְלֶנָּה״ – יְחַלְּקֶנָּה; לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״יְחַלְּקֶנָּה״! מַאי ״יֹאכְלֶנָּה״? שְׁמַע מִינַּהּ: רָאוּי לַאֲכִילָה – חוֹלֵק, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה – אֵינוֹ חוֹלֵק. בָּעֵי רֵישׁ לָקִישׁ: בַּעַל מוּם וְהוּא טָמֵא, מַהוּ שֶׁיַּחְלְקוּ לוֹ? כֵּיוָן דְּלָא חֲזֵי וְרַחֲמָנָא רַבְּיֵיהּ – לָא שְׁנָא, מָה לִי טָמֵא מָה לִי בַּעַל מוּם; אוֹ דִלְמָא, רָאוּי לַאֲכִילָה חוֹלֵק, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה אֵינוֹ חוֹלֵק? אָמַר רַבָּה, תָּא שְׁמַע: כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן, וְאֵינוֹ אוֹכֵל, וְאֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכוֹל לָעֶרֶב. שְׁמַע מִינַּהּ: רָאוּי לַאֲכִילָה בָּעֵינַן! שְׁמַע מִינַּהּ. בָּעֵי רַב אוֹשַׁעְיָא: טָמֵא בְּקׇרְבְּנוֹת צִיבּוּר, מַהוּ שֶׁיַּחְלְקוּ לוֹ? מִי אָמְרִינַן: ״הַמְחַטֵּא״ אָמַר רַחֲמָנָא – וְהַאי נָמֵי מֵחֵטְא הוּא; אוֹ דִלְמָא, רָאוּי לַאֲכִילָה חוֹלֵק, שֶׁאֵין רָאוּי לַאֲכִילָה אֵינוֹ חוֹלֵק? אָמַר רָבִינָא, תָּא שְׁמַע: כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן, וְאֵינוֹ אוֹכֵל, וְאֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכוֹל לָעֶרֶב. שְׁמַע מִינַּהּ: רָאוּי לַאֲכִילָה בָּעֵינַן! שְׁמַע מִינַּהּ. אוֹנֵן נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ מַקְרִיב כּוּ׳. אוֹנֵן נוֹגֵעַ?! וּרְמִינְהִי: אוֹנֵן וּמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים – צְרִיכִין טְבִילָה לַקּוֹדֶשׁ! אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּשֶׁטָּבַל, כָּאן בְּשֶׁלֹּא טָבַל. וְכִי טָבַל מַאי הָוֵי? הָא הָדְרָא עֲלֵיהּ אֲנִינוּת; דְּאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: אוֹנֵן שֶׁטָּבַל – אֲנִינוּתוֹ חוֹזֶרֶת עָלָיו! לָא קַשְׁיָא; הָא דְּאַסַּח דַּעְתֵּיהּ, הָא דְּלָא אַסַּח דַּעְתֵּיהּ. הֶיסַּח הַדַּעַת – שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי בָּעֵי; דְּאָמַר רַבִּי יוֹסְטַאי בְּרַבִּי מָתוּן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֶיסַּח הַדַּעַת – צָרִיךְ הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי! לָא קַשְׁיָא; הָא דְּאַסַּח דַּעְתֵּיהּ מִטְּמֵא מֵת, הָא דְּאַסַּח דַּעְתֵּיהּ מִטְּמֵא שֶׁרֶץ. טְמֵא שֶׁרֶץ – טָמֵא מְעַלְּיָיא הוּא, הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ בָּעֵי! וְעוֹד, אֲפִילּוּ תְּרוּמָה נָמֵי! אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: בְּאוֹמֵר נִשְׁמַרְתִּי מִדָּבָר הַמְטַמְּאֵנִי, וְלֹא נִשְׁמַרְתִּי מִדָּבָר הַפּוֹסְלֵנִי. וּמִי אִיכָּא נְטִירוּתָא לְפַלְגָא?! אִין; וְהָתַנְיָא: עוֹדֵהוּ הַסַּל עַל רֹאשׁוֹ וּמַגְרֵיפָה בְּתוֹכוֹ, וְאָמַר: ״לִבִּי עַל הַסַּל וְאֵין לִבִּי עַל הַמַּגְרֵיפָה״ – הַסַּל טָהוֹר וְהַמַּגְרֵיפָה טְמֵאָה. וּתְטַמֵּא מַגְרֵיפָה לְסַל! אֵין כְּלִי מְטַמֵּא כְּלִי. וּתְטַמֵּא מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ! אָמַר רָבָא: בְּאוֹמֵר שְׁמַרְתִּיהָ מִדָּבָר הַמְטַמְּאָהּ, וְלֹא שְׁמַרְתִּיהָ מִדָּבָר הַפּוֹסְלָהּ. אִיגַּלְגַּל מִילְּתָא, וּמְטַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל. אֲמַר לְהוּ, לָא שְׁמִיעַ לְהוּ הָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר רַבִּי: הָאוֹכֵל שְׁלִישִׁי שֶׁל תְּרוּמָה – אָסוּר לֶאֱכוֹל וּמוּתָּר לִיגַּע? אַלְמָא בַּאֲכִילָה עֲבוּד רַבָּנַן מַעֲלָה, בִּנְגִיעָה לָא עֲבוּד רַבָּנַן מַעֲלָה! וְאֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכוֹל כּוּ׳. מִיפְלָג הוּא דְּלָא פְּלִיג, וְכִי מְזַמְּנִי לֵיהּ – אָכֵיל; וּרְמִינְהִי: אוֹנֵן וּמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים – טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ לָעֶרֶב, אֲבָל לֹא בְּקָדָשִׁים! אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי: לָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּפֶסַח, כָּאן בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. בְּפֶסַח – אַיְּידֵי דְּאָכֵיל פֶּסַח, אָכֵיל נָמֵי קָדָשִׁים. בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה – דְּלָא חֲזֵי, לָא חֲזֵי. וּמַאי ״אֲבָל לֹא בְּקָדָשִׁים״? אֲבָל לֹא בְּקָדָשִׁים שֶׁל כׇּל הַשָּׁנָה. רַב אַסִּי אָמַר: לָא קַשְׁיָא; כָּאן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וּקְבָרוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, כָּאן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וּקְבָרוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר; יוֹם קְבוּרָה לָא תָּפֵיס לֵילוֹ מִדְּרַבָּנַן. מַאן תַּנָּא אֲנִינוּת לַיְלָה מִדְּרַבָּנַן? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּתַנְיָא: אֲנִינוּת לַיְלָה מִדִּבְרֵי תוֹרָה. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אוֹנֵן אֵינוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. תֵּדַע – שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ: אוֹנֵן טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ לָעֶרֶב, אֲבָל לֹא בַּקֳּדָשִׁים. וְסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲנִינוּת לַיְלָה מִדְּרַבָּנַן?! וְהָתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אוֹנֵן אֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ קׇרְבְּנוֹתָיו. מַאי, לָאו וַאֲפִילּוּ בְּפֶסַח? לָא; לְבַר מִפֶּסַח. וְהָתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״שְׁלָמִים״ – כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם מֵבִיא, וְאֵינוֹ מֵבִיא כְּשֶׁהוּא אוֹנֵן. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַתּוֹדָה? מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הַתּוֹדָה, שֶׁכֵּן נֶאֱכֶלֶת בְּשִׂמְחָה כִּשְׁלָמִים. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָעוֹלָה? מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הָעוֹלָה, שֶׁכֵּן בָּאָה בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה כִּשְׁלָמִים. מִנַּיִן לְרַבּוֹת בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר וָפֶסַח? מְרַבֶּה אֲנִי בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר וָפֶסַח, שֶׁכֵּן אֵינָן בָּאִין עַל חֵטְא. מִנַּיִן לְרַבּוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֶבַח״. מִנַּיִן לְרַבּוֹת הָעוֹפוֹת וְהַמְּנָחוֹת וְהַיַּיִן וְהָעֵצִים וְהַלְּבוֹנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שְׁלָמִים קׇרְבָּנוֹ״; כׇּל קׇרְבְּנוֹת שֶׁהוּא מֵבִיא – כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם מֵבִיא, וְאֵינוֹ מֵבִיא כְּשֶׁהוּא אוֹנֵן. קָתָנֵי מִיהָא פֶּסַח! אָמַר רַב חִסְדָּא: פֶּסַח – כְּדִי נַסְבֵיהּ. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: מַאי פֶּסַח – שַׁלְמֵי פֶסַח. אִי הָכִי, הַיְינוּ שְׁלָמִים! תְּנָא שְׁלָמִים הַבָּאִין מֵחֲמַת פֶּסַח, וּתְנָא שְׁלָמִים הַבָּאִין מֵחֲמַת עַצְמָן. דְּאִי לָא תְּנָא שְׁלָמִים הַבָּאִין מֵחֲמַת פֶּסַח, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּמֵחֲמַת פֶּסַח אָתֵי – כְּגוּפֵיהּ דְּפֶסַח דָּמֵי; קָא מַשְׁמַע לַן. רַב מָרִי אָמַר: לָא קַשְׁיָא; כָּאן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וּקְבָרוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, כָּאן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וּקְבָרוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. מֵת לוֹ מֵת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וּקְבָרוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר – יוֹם מִיתָה תּוֹפֵס לֵילוֹ מִדְּאוֹרָיְיתָא. מֵת לוֹ מֵת בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וּקְבָרוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר – יוֹם קְבוּרָה מִדְּרַבָּנַן, אֵינוֹ תּוֹפֵס לֵילוֹ אֶלָּא מִדְּרַבָּנַן. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב מָרִי: וְאֶלָּא הָא דְּקָתָנֵי, אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ: אוֹנֵן טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ אֲבָל לֹא בַּקֳּדָשִׁים; נֵימָא לֵיהּ: קָאָמֵינָא לָךְ אֲנָא יוֹם מִיתָה דְּאוֹרָיְיתָא, וְאָמְרַתְּ לִי אֶת יוֹם קְבוּרָה דְּרַבָּנַן?! קַשְׁיָא. אַבָּיֵי אָמַר: לָא קַשְׁיָא; כָּאן שֶׁמֵּת קוֹדֶם חֲצוֹת, כָּאן שֶׁמֵּת לְאַחַר חֲצוֹת. קוֹדֶם חֲצוֹת, דְּלָא אִיחֲזִי לְפֶסַח – חָיְילָא עֲלֵיהּ אֲנִינוּת. אַחַר חֲצוֹת, דְּאִחֲזִי לְפֶסַח – לָא חָיְילָא עֲלֵיהּ אֲנִינוּת. וּמְנָא תֵּימְרָא דְּשָׁנֵי לֵיהּ בֵּין קוֹדֶם חֲצוֹת בֵּין לְאַחַר חֲצוֹת? דְּתַנְיָא: ״לָהּ יִטַּמָּא״ – מִצְוָה. לֹא רָצָה – מְטַמְּאִין אוֹתוֹ עַל כׇּרְחוֹ. וּמַעֲשֶׂה בְּיוֹסֵף הַכֹּהֵן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ בְּעֶרֶב הַפֶּסַח, וְלֹא רָצָה לִיטַּמֵּא, וְנִמְנוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים וְטִימְּאוּהוּ בְּעַל כׇּרְחוֹ. וּרְמִינְהִי: ״וְלַאֲחוֹתוֹ״ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? הֲרֵי שֶׁהָלַךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ, וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת – יָכוֹל יִטַּמֵּא? אָמַרְתָּ לֹא יִטַּמֵּא. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא לַאֲחוֹתוֹ, כָּךְ אֵין מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלַאֲחוֹתוֹ״ – לַאֲחוֹתוֹ הוּא דְּאֵינוֹ מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: כָּאן קוֹדֶם חֲצוֹת, כָּאן לְאַחַר חֲצוֹת? מִמַּאי? דִּילְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לְךָ: אִידֵּי וְאִידֵּי אַחַר חֲצוֹת; וְהָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְהָא רַבִּי עֲקִיבָא. דְּתַנְיָא: ״לָהּ יִטַּמָּא״ – רְשׁוּת. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חוֹבָה. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ; דְּרֵישָׁא דְּהָהִיא – רַבִּי עֲקִיבָא קָתָנֵי לַהּ. דְּתַנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״נֶפֶשׁ״ – אֵלּוּ הַקְּרוֹבִים, ״מֵת״ – אֵלּוּ הָרְחוֹקִים. ״לְאָבִיו״ אֵינוֹ מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. ״לְאִמּוֹ״ – הָיָה כֹּהֵן וְהוּא נָזִיר, לְאִמּוֹ הוּא דְּאֵינוֹ מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. ״לְאָחִיו״ – שֶׁאִם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל וְהוּא נָזִיר, לְאָחִיו הוּא דְּאֵינוֹ מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. ״וְלַאֲחוֹתוֹ״ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? הֲרֵי שֶׁהָלַךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ, וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת – יָכוֹל יִטַּמֵּא? אָמַרְתָּ: לֹא יִטַּמֵּא. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁאֵין מִטַּמֵּא לַאֲחוֹתוֹ, כָּךְ אֵינוֹ מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלַאֲחוֹתוֹ״ – לַאֲחוֹתוֹ לֹא יִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. רָבָא אָמַר: אִידֵּי וְאִידֵּי אַחַר חֲצוֹת, וְלָא קַשְׁיָא; כָּאן קוֹדֶם שֶׁשָּׁחֲטוּ וְזָרְקוּ עָלָיו, כָּאן לְאַחַר שֶׁשָּׁחֲטוּ וְזָרְקוּ עָלָיו. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה לְרָבָא: אַחַר שֶׁשָּׁחֲטוּ וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ – מָה דַּהֲוָה הֲוָה! אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא: אֲכִילַת פְּסָחִים מְעַכְּבָא, מִדְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא. אֲמַר לֵיהּ: צָיֵית מַאי דְּקָאָמַר לָךְ רַבָּךְ. מַאי דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא? דְּתַנְיָא: יוֹם שְׁמוּעָה כְּיוֹם קְבוּרָה לְמִצְוַת שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים; וְלַאֲכִילַת פְּסָחִים – כְּיוֹם לִיקּוּט עֲצָמוֹת. אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים לָעֶרֶב. הָא גּוּפַהּ קַשְׁיָא! אָמְרַתְּ יוֹם שְׁמוּעָה כְּיוֹם קְבוּרָה לְמִצְוַת שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים, וְלַאֲכִילַת פְּסָחִים כְּיוֹם לִיקּוּט עֲצָמוֹת – מִכְּלָל דְּיוֹם קְבוּרָה אֲפִילּוּ לָעֶרֶב נָמֵי לָא אָכֵיל; וַהֲדַר תָּנֵי: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים לָעֶרֶב! אָמַר רַב חִסְדָּא: תַּנָּאֵי הִיא. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר: לָא קַשְׁיָא; כָּאן שֶׁשָּׁמַע שְׁמוּעָה עַל מֵתוֹ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְכֵן שֶׁלִּיקְּטוּ לוֹ עֲצָמוֹת סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְכֵן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת וּקְבָרוֹ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה; וְכָאן לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה. לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה – מַאי דַהֲוָה הֲוָה! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: אֲכִילַת פְּסָחִים מְעַכְּבָא. רַב אָשֵׁי אָמַר: מַאי אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה? הָכִי קָאָמַר: אֶחָד יוֹם שְׁמוּעָה וְאֶחָד יוֹם לִיקּוּט – טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים לָעֶרֶב. וְהָא דְּרַב אָשֵׁי בְּדוּתָא הִיא; מִכְּדֵי עֲלַהּ קָאֵי, ״זֶה וָזֶה״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ בְּדוּתָא הִיא. וּמַאי תַּנָּאֵי? דְּתַנְיָא: עַד מָתַי מִתְאוֹנֵן עָלָיו? כׇּל הַיּוֹם. רַבִּי אוֹמֵר: כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא נִקְבַּר. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּיוֹם מִיתָה – מִי אִיכָּא דְּלֵית לֵיהּ דְּיוֹם מִיתָה דְּתָפֵיס לֵילוֹ מִדְּרַבָּנַן?! וְתוּ, רַבִּי אוֹמֵר: כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא נִקְבַּר. הָא קְבָרוֹ – אִישְׁתְּרִי לֵיהּ; וּמִי אִיכָּא דְּלֵית לֵיהּ ״וְאַחֲרִיתָהּ כְּיוֹם מָר״?! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אַיּוֹם קְבוּרָה קָאֵי. מַתְקֵיף רַב יוֹסֵף, אֶלָּא הָא דְּקָתָנֵי: הַשּׁוֹמֵעַ עַל מֵתוֹ – כִּמְלַקֵּט עֲצָמוֹת, טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים לָעֶרֶב; מִכְּלָל דְּיוֹם קְבוּרָה – אֲפִילּוּ לָעֶרֶב נָמֵי לָא אָכֵיל; הָא מַנִּי? אֶלָּא תָּרֵיץ: עַד מָתַי מִתְאוֹנְנִין עָלָיו? כׇּל אוֹתוֹ הַיּוֹם וְלֵילוֹ. רַבִּי אוֹמֵר: כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא נִקְבַּר; אֲבָל נִקְבַּר – בְּלֹא לֵילוֹ. אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה, אָמַר: גַּבְרָא רַבָּה כְּרַב יוֹסֵף לֵימָא הָכִי?! לֵימָא דְּרַבִּי לְקוּלָּא?! וְהָתַנְיָא: עַד מָתַי מִתְאוֹנֵן עָלָיו? כׇּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ נִקְבָּר, אֲפִילּוּ מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים. דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין מִתְאוֹנֵן עָלָיו אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד! אֶלָּא תָּרֵיץ הָכִי: עַד מָתַי הוּא מִתְאוֹנֵן עָלָיו? כׇּל אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּלֹא לֵילוֹ. רַבִּי אוֹמֵר: כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא נִקְבַּר. וְאִם נִקְבַּר – תּוֹפֵס לֵילוֹ. אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרָבָא; מִדְּקָאָמַר רַבִּי: יוֹם קְבוּרָה תּוֹפֵס לֵילוֹ מִדְּרַבָּנַן – מִכְּלָל דְּיוֹם מִיתָה תּוֹפֵס לֵילוֹ מִדְּאוֹרָיְיתָא; וְסָבַר רַבִּי אֲנִינוּת לַיְלָה דְּאוֹרָיְיתָא?! וְהָתַנְיָא: ״הֵן הַיּוֹם״ – אֲנִי הַיּוֹם אָסוּר וְלַיְלָה מוּתָּר, וּלְדוֹרוֹת בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה אָסוּר. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אוֹמֵר: אֲנִינוּת לַיְלָה אֵינָהּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים! לְעוֹלָם דְּרַבָּנַן הִיא, וַחֲכָמִים עָשׂוּ חִיזּוּק לְדִבְרֵיהֶם יוֹתֵר מִשֶּׁל תּוֹרָה. תָּנוּ רַבָּנַן: ״כִּי כֵן צֻוֵּיתִי״, ״כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי״, ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳״; ״כִּי כֵן צֻוֵּיתִי״ – בַּאֲנִינוּת יֹאכְלוּהָ, ״כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי״ – בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה אָמַר לָהֶן, ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳״ – לֹא מֵאֵלַיי אֲנִי אוֹמֵר. וּרְמִינְהִי: מִפְּנֵי אֲנִינוּת נִשְׂרְפָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״כָּאֵלֶּה״! אָמַר שְׁמוּאֵל: לָא קַשְׁיָא; הָא רַבִּי יְהוּדָה, הָא רַבִּי נְחֶמְיָה. דְּתַנְיָא: מִפְּנֵי אֲנִינוּת שְׂרָפוּהָ, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״כָּאֵלֶּה״. דִּבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מִפְּנֵי טוּמְאָה נִשְׂרְפָה. שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר מִפְּנֵי אֲנִינוּת נִשְׂרְפָה – הָיוּ הָיָה לִשְׁלׇשְׁתָּן שֶׁיִּשָּׂרְפוּ. דָּבָר אַחֵר: הָיוּ הָיָה רָאוּי לְאוֹכְלָן לָעֶרֶב. דָּבָר אַחֵר: וַהֲלֹא פִּינְחָס הָיָה עִמָּהֶן! רָבָא אָמַר: אִידֵּי וְאִידֵּי רַבִּי נְחֶמְיָה, וְלָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּקׇדְשֵׁי שָׁעָה, כָּאן בְּקׇדְשֵׁי דוֹרוֹת. רַבִּי נְחֶמְיָה הֵיכִי מְתָרֵיץ לְהָנֵי קְרָאֵי, וְרַבָּנַן הֵיכִי מְתָרְצִי לְהוּ לְהָנֵי קְרָאֵי? רַבִּי נְחֶמְיָה מְתָרֵיץ לְהוּ הָכִי: ״מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם״ – אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן: שֶׁמָּא נִכְנַס דָּמָהּ לִפְנַי וְלִפְנִים? אָמַר לוֹ: ״הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ״. שֶׁמָּא חוּץ לִמְחִיצָתָהּ יָצָאת? אָמַר לוֹ: בַּקֹּדֶשׁ הָיְתָה. וְדִלְמָא בַּאֲנִינוּת אַקְרֵיבְתּוּהָ וּפְסַלְתּוּהָ? אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, וְכִי הֵם הִקְרִיבוּ?! אֲנִי הִקְרַבְתִּי! וְאָמַר לוֹ: ״הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ״ וּבַקֹּדֶשׁ הָיָתָה – ״אָכוֹל תֹּאכְלוּ אוֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי״, בַּאֲנִינוּת יֹאכְלוּהָ. אָמַר לוֹ: ״וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם, הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה׳״ – שֶׁמָּא לֹא שָׁמַעְתָּ אֶלָּא בְּקׇדְשֵׁי שָׁעָה? דְּאִי בְּקׇדְשֵׁי דוֹרוֹת, קַל וְחוֹמֶר מִמַּעֲשֵׂר הַקַּל: וּמָה מַעֲשֵׂר הַקַּל, אָמְרָה תּוֹרָה: ״לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ״; בְּקׇדְשֵׁי דוֹרוֹת לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! מִיָּד ״וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו״ – הוֹדָה וְלֹא בּוֹשׁ מֹשֶׁה לוֹמַר ״לֹא שָׁמַעְתִּי״, אֶלָּא אָמַר: ״שָׁמַעְתִּי וְשָׁכַחְתִּי״. וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הֵיכִי מְתָרְצִי לְהוּ? הָכִי מְתָרְצִי לְהוּ: ״מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ״ – שֶׁמָּא נִכְנַס דָּמָהּ לִפְנַי וְלִפְנִים? אָמַר לוֹ: ״הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה״. שֶׁמָּא חוּץ לִמְחִיצָתָהּ יָצָאת? אָמַר לוֹ: הֵן בַּקּוֹדֶשׁ הָיְתָה. וְדִילְמָא בַּאֲנִינוּת אַקְרֵיבְתּוּהָ וּפְסַלְתּוּהָ? אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, הֵן הִקְרִיבוּהָ – דְּפָסְלָה בְּהוּ אֲנִינוּת?! אֲנִי הִקְרַבְתִּיהָ! וְדִילְמָא אַגַּב מְרָרַיְיכוּ פְּשַׁעְתּוּ בַּהּ וְאִיטַּמַּאי? אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, כָּךְ אֲנִי בְּעֵינֶיךָ, שֶׁאֲנִי מְבַזֶּה קׇדְשֵׁי שָׁמַיִם?! ״וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה״; וַאֲפִילּוּ אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה – אֵין אֲנִי מְבַזֶּה קׇדְשֵׁי שָׁמַיִם! אָמַר לוֹ: וְאִי ״הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ״, וּבַקּוֹדֶשׁ הָיְתָה – ״אָכוֹל תֹּאכְלוּ אֹתָהּ בַּקּוֹדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי״, בַּאֲנִינוּת יֹאכְלוּהָ! אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא לֹא שָׁמַעְתָּ אֶלָּא בַּלַּיְלָה; דְּאִי בַּיּוֹם – קַל וָחוֹמֶר מִמַּעֲשֵׂר הַקַּל: וּמָה מַעֲשֵׂר הַקַּל, אָמְרָה תּוֹרָה: ״לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ״; קוֹדֶשׁ חָמוּר – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! מִיָּד ״וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו״ – לֹא בּוֹשׁ מֹשֶׁה לוֹמַר ״לֹא שָׁמַעְתִּי״, אֶלָּא ״שָׁמַעְתִּי וְשָׁכַחְתִּי״. אִיבְּעִי לְהוּ לְשַׁהוֹיַיהּ, וּלְמֵיכְלַהּ בְּאוּרְתָּא! טוּמְאָה בְּאוֹנֶס בָּאתָה. בִּשְׁלָמָא לְרַבָּנַן, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״הַיּוֹם״; אֶלָּא לְרַבִּי נְחֶמְיָה, מַאי ״הַיּוֹם״? חוֹבַת הַיּוֹם. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי נְחֶמְיָה, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״הֵן הַיּוֹם״; אֶלָּא לְרַבָּנַן, מַאי ״הֵן הַיּוֹם״? הָכִי קָאָמַר: הֵן הִקְרִיבוּ?! אֲנִי הִקְרַבְתִּי! אָמַר מָר: הָיוּ הָיָה לִשְׁלׇשְׁתָּן שֶׁיִּשָּׂרְפוּ. מַאי שְׁלָשְׁתָּן? דְּתַנְיָא: ״וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה״; ״שְׂעִיר״ – זוֹ שָׂעִיר נַחְשׁוֹן, ״חַטָּאת״ – זוֹ חַטַּאת שְׁמִינִי, ״דָּרַשׁ״ – שָׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. יָכוֹל שְׁלָשְׁתָּן נִשְׂרְפוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהִנֵּה שֹׂרָף״ – אֶחָד נִשְׂרַף וְלֹא שְׁלָשְׁתָּן נִשְׂרְפוּ. ״דָּרֹשׁ דָּרַשׁ״ – שְׁתֵּי דְרִישׁוֹת לָמָּה? אֲמַר לְהוּ: מִפְּנֵי מָה חַטָּאת זוֹ נִשְׂרְפָה, וְאֵלּוּ מוּנָּחוֹת? וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה״, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה שָׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ! רַבִּי נְחֶמְיָה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: קׇדְשֵׁי שָׁעָה לָא פָּסְלָה בְּהוּ אֲנִינוּת. אָמַר מָר: הָיָה לוֹ לְאׇכְלָהּ לָעֶרֶב. שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ! קָסָבַר: אֲנִינוּת לַיְלָה – דְּאוֹרָיְיתָא. דָּבָר אַחֵר: וַהֲלֹא פִּינְחָס הָיָה עִמָּהֶן. שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ! סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לֹא נִתְכַּהֵן פִּינְחָס עַד שֶׁהֲרָגוֹ לְזִמְרִי, דִּכְתִיב: ״וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם״. רַב אָשֵׁי אָמַר: עַד שֶׁשָּׂם שָׁלוֹם בֵּין הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁמַע פִּינְחָס הַכֹּהֵן וּנְשִׂיאֵי הָעֵדָה וְרָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״. וְאִידַּךְ נָמֵי, וְהָכְתִיב: ״וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו״! כִּי כְתִיב הָהוּא, בִּבְרָכָה הוּא דִּכְתִיב. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָא כְּתִיב: ״וַיִּשְׁמַע פִּינְחָס הַכֹּהֵן״! הָהוּא לְיַחֵס זַרְעוֹ אַחֲרָיו. אָמַר רַב: מֹשֶׁה רַבֵּינוּ – כֹּהֵן גָּדוֹל וְחוֹלֵק בְּקׇדְשֵׁי שָׁמַיִם הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים לְמֹשֶׁה הָיָה לְמָנָה״. מֵיתִיבִי: וַהֲלֹא פִּינְחָס הָיָה עִמָּהֶן. וְאִם אִיתָא, לֵימָא: וַהֲלֹא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הָיָה עִמָּהֶן! דִּילְמָא שָׁאנֵי מֹשֶׁה, דִּטְרִיד בִּשְׁכִינָה; דְּאָמַר מָר: מֹשֶׁה בְּהַשְׁכָּמָה עָלָה וּבְהַשְׁכָּמָה יָרַד. מֵיתִיבִי: ״לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקׇּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִן הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל״ – אִם נֶאֶמְרוּ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, לָמָּה נאמר נֶאֶמְרוּ קָדָשִׁים קַלִּים? וְאִם נֶאֶמְרוּ קָדָשִׁים קַלִּים, לָמָּה נאמר נֶאֶמְרוּ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים? אִילּוּ לֹא נאמר נֶאֶמְרוּ קָדָשִׁים קַלִּים, הָיִיתִי אוֹמֵר: קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים הוּא דְּאוֹכֵל, שֶׁהֲרֵי הוּתְּרוּ לְזָר וְלָהֶן; קָדָשִׁים קַלִּים – לֹא יֹאכַל. וְאִילּוּ לֹא נֶאֶמְרוּ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, הָיִיתִי אוֹמֵר: בְּקָדָשִׁים קַלִּים יְהֵא אוֹכֵל, שֶׁהֵן קַלִּים; בְּקׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים – לֹא יְהֵא אוֹכֵל. לְכָךְ נֶאֶמְרוּ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּלְכָךְ נאמר נֶאֶמְרוּ קָדָשִׁים קַלִּים. קָתָנֵי מִיהָא: שֶׁהֲרֵי הוּתְּרוּ לְזָר וְלָהֶן. לָאו מֹשֶׁה? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָא; בְּבָמָה לְזָר, וּכְדִבְרֵי הָאוֹמֵר: יֵשׁ מִנְחָה בְּבָמָה. מֵיתִיבִי: מִרְיָם מִי הִסְגִּירָהּ? אִם תֹּאמַר מֹשֶׁה הִסְגִּירָהּ – מֹשֶׁה זָר הוּא, וְאֵין זָר רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים! וְאִם תֹּאמַר אַהֲרֹן הִסְגִּירָהּ – אַהֲרֹן קָרוֹב הוּא, וְאֵין קָרוֹב רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים! אֶלָּא כָּבוֹד גָּדוֹל חָלַק לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִרְיָם אוֹתָהּ שָׁעָה: אֲנִי כֹּהֵן וַאֲנִי מַסְגִּירָהּ, אֲנִי חוֹלְטָהּ וַאֲנִי פּוֹטְרָהּ. קָתָנֵי מִיהַת: מֹשֶׁה זָר, וְאֵין זָר רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: שָׁאנֵי מַרְאוֹת נְגָעִים, דְּאַהֲרֹן וּבָנָיו כְּתוּבִין בַּפָּרָשָׁה. מֵיתִיבִי: חָמֵשׁ שְׂמָחוֹת הָיְתָה אֱלִישֶׁבַע יְתֵירָה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל – יְבָמָהּ מֶלֶךְ, אִישָׁהּ כֹּהֵן גָּדוֹל, בְּנָהּ סְגָן, בֶּן בְּנָהּ מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, וְאָחִיהָ נְשִׂיא שֵׁבֶט; וַאֲבֵילָה עַל שְׁנֵי בָּנֶיהָ. קָתָנֵי מִיהַת: יְבָמָהּ מֶלֶךְ – מֶלֶךְ אִין, כֹּהֵן גָּדוֹל לָא! אֵימָא: אַף מֶלֶךְ. כְּתַנָּאֵי: ״וַיִּחַר אַף ה׳ בְּמֹשֶׁה״ – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר: כׇּל חֲרוֹן אַף שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בּוֹ רוֹשֶׁם, וְזֶה לֹא נֶאֱמַר בּוֹ רוֹשֶׁם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אַף זֶה נֶאֱמַר בּוֹ רוֹשֶׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי״ – וַהֲלֹא כֹּהֵן הוּא! הָכִי קָאָמַר: אֲנִי אָמַרְתִּי אַתָּה כֹּהֵן וְהוּא לֵוִי, עַכְשָׁיו הוּא כֹּהֵן וְאַתָּה לֵוִי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא נִתְכַּהֵן מֹשֶׁה, אֶלָּא שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים בִּלְבַד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לֹא פָּסְקָה כְּהוּנָּה אֶלָּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּנָיו יִקָּרְאוּ עַל שֵׁבֶט הַלֵּוִי״, וְאוֹמֵר: ״מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ״. מַאי וְאוֹמֵר? וְכִי תֵּימָא לְדוֹרוֹת הוּא דִּכְתִיב, וְאוֹמֵר: ״מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו״. וְכׇל חֲרוֹן אַף שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בּוֹ רוֹשֶׁם?! וְהָכְתִיב: ״וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה בׇּחֳרִי אָף״, וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי! אֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ: סְטָרוֹ וְיָצָא. וּמִי אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הָכִי?! וְהָכְתִיב: ״וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר״, וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מֶלֶךְ הוּא וְהַסְבֵּיר לוֹ פָּנִים, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: רָשָׁע הוּא וְהָעֵיז פָּנֶיךָ בּוֹ! אֵיפוֹךְ. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: לְעוֹלָם תְּהֵא אֵימַת מַלְכוּת עָלֶיךָ; דִּכְתִיב: ״וְיָרְדוּ כׇל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי״ – וְאִילּוּ לְדִידֵיהּ לָא קָאָמַר לֵיהּ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵהָכָא: ״וְיַד ה׳ הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ, וַיְשַׁנֵּס מׇתְנָיו וַיָּרׇץ לִפְנֵי אַחְאָב״. אָמַר עוּלָּא: בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מַלְכוּת, וְלֹא נָתְנוּ לוֹ; דִּכְתִיב: ״אַל תִּקְרַב הֲלֹם״, וְאֵין ״הֲלוֹם״ אֶלָּא מַלְכוּת – שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִי אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהִים וְגוֹ׳ כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלֹם״. מֵתִיב רָבָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יְבָמָהּ מֶלֶךְ! אָמַר רָבָא: לוֹ וּלְזַרְעוֹ קָאָמַר. וְכֹל הֵיכָא דִּכְתִיב ״הֲלוֹם״ – לְדוֹרוֹת הוּא?! וְהָא גַּבֵּי שָׁאוּל דִּכְתִיב: ״הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ״ – הוּא אִין, זַרְעוֹ לָא! אִיבָּעֵית אֵימָא: הָא הֲוָה אִישׁ בּשֶׁת, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: שָׁאנֵי שָׁאוּל – דַּאֲפִילּוּ בְּגַוֵּיהּ לָא קָאֵים; כִּדְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹסְקִים גְּדוּלָּה לָאָדָם – פּוֹסְקִים לוֹ וּלְזַרְעוֹ עַד סוֹף כׇּל הַדּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא וְגוֹ׳״. וְאִם הֵגֵיס דַּעְתּוֹ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים יִלָּכְדוּן בְּחַבְלֵי עֹנִי״. בַּעֲלֵי מוּמִין, בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין כּוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״כׇּל זָכָר״ – לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין. לְמַאי? אִי לַאֲכִילָה – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקׇּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל״! אֶלָּא לַחֲלוּקָּה. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״כׇּל זָכָר״ – לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין. לְמַאי? אִי לַאֲכִילָה – הֲרֵי כְּבָר אָמוּר! אִי לַחֲלוּקָּה – הֲרֵי כְּבָר אָמוּר! שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא תָּם וְנַעֲשָׂה בַּעַל מוּם, בַּעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל זָכָר״. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״כׇּל זָכָר״ – לְרַבּוֹת בַּעַל מוּם. לְמַאי? אִי לַאֲכִילָה – הֲרֵי כְּבָר אָמוּר! וְאִי לַחֲלוּקָּה – הֲרֵי כְּבָר אָמוּר! וְאִי לְבַעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ – הֲרֵי כְּבָר אָמוּר! שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא בַּעַל מוּם קָבוּעַ, בַּעַל מוּם עוֹבֵר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל זָכָר״. כְּלַפֵּי לְיָיא? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אֵיפוֹךְ. רַב אָשֵׁי אָמַר: לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ; וְאִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כִּי טָמֵא; מָה טָמֵא – כַּמָּה דְּלָא טָהוֹר לָא אָכֵיל, אַף הַאי נָמֵי – כַּמָּה דְּלָא מִתְּקַן לָא אָכֵיל; קָא מַשְׁמַע לַן. כֹּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי וְכוּ׳. וְלָא?! וַהֲרֵי בַּעַל מוּם, דְּלֹא רָאוּי לָעֲבוֹדָה, וְחוֹלֵק! וְתוּ, הָא רָאוּי לָעֲבוֹדָה חוֹלֵק?! הֲרֵי טָמֵא בְּקׇרְבְּנוֹת צִיבּוּר, דְּרָאוּי לָעֲבוֹדָה, וְאֵינוֹ חוֹלֵק! רָאוּי לַאֲכִילָה קָאָמַר. וַהֲרֵי קָטָן, דְּרָאוּי לַאֲכִילָה, וְאֵינוֹ חוֹלֵק! הָא לָא קָתָנֵי. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, לְעוֹלָם כדקאמר כִּדְקָאָמְרַתְּ מֵעִיקָּרָא; אִי מִשּׁוּם טָמֵא – טָמֵא לָא קָתָנֵי, וְאִי מִשּׁוּם בַּעַל מוּם – רַחֲמָנָא רַבְּיֵיהּ. אֲפִילּוּ טָמֵא בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים, וְטָהוֹר בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים – אֵינוֹ חוֹלֵק. הָא טָהוֹר בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים, וְטָמֵא בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים – חוֹלֵק; מַתְנִיתִין דְּלָא כְּאַבָּא שָׁאוּל. דְּתַנְיָא, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל, עַד שֶׁיְּהֵא טָהוֹר מִשְּׁעַת זְרִיקָה עַד שְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים; דְּאָמַר קְרָא: ״הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב״ – דַּאֲפִילּוּ הֶקְטֵר חֲלָבִים נָמֵי בָּעֵי. בָּעֵי רַב אָשֵׁי: נִטְמָא בֵּינְתַיִים מַהוּ? בִּשְׁעַת זְרִיקָה וּבִשְׁעַת הַקְטָרָה בָּעֵינַן, וְהָאִיכָּא; אוֹ דִּלְמָא עַד שֶׁיְּהֵא טָהוֹר מִשְּׁעַת זְרִיקָה וְעַד שְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים? תֵּיקוּ. אָמַר רָבָא: הַאי דִּינָא – מֵרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן גְּמִירְנָא, דְּאָמַר בְּבֵית הַכִּסֵּא דַּנְתָּהּ – בָּא טְבוּל יוֹם וְאָמַר: תֵּן לִי מִמִּנְחָה וְאוֹכַל. אָמַר לוֹ: וּמָה אִם בִּמְקוֹם שֶׁיִּפָּה כֹּחֲךָ – בְּחַטָּאתֶךָ, דְּחִיתִיךְ מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל; מְקוֹם שֶׁהוֹרַע כֹּחֲךָ – בְּמִנְחָתֶךָ, אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶדְחֲךָ מִמִּנְחַת יִשְׂרָאֵל?! וּמָה אִם דְּחִיתַנִי מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל – שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיִּפָּה כֹּחִי כָּךְ יִפָּה כֹּחֶךָ; תִּדְחֵינִי מִמִּנְחָה מִמִּנְחַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוֹרַע כֹּחִי כָּךְ הוֹרַע כֹּחֶךָ! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לוֹ תִהְיֶה״ – בֹּא הַקְרֵב וֶאֱכוֹל. תֵּן לִי מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל וְאוֹכַל – אָמַר לוֹ: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁהוֹרַע כֹּחִי – בְּמִנְחָתִי, דְּחִיתִיךְ מִמִּנְחַת יִשְׂרָאֵל; מְקוֹם שֶׁיִּפָּה כֹּחִי – בְּחַטָּאתִי, אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶדְחֲךָ מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל?! אָמַר לוֹ: וּמָה אִם שֶׁדְּחִיתַנִי מִמִּנְחַת יִשְׂרָאֵל – שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוֹרַע כֹּחֶךָ כָּךְ הוֹרַע כֹּחִי; תִּדְחֵינִי מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל – שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיִּפָּה כֹּחֶךָ כָּךְ יִפָּה כֹּחִי?! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכְלֶנָּה״ – בֹּא חַטֵּא וֶאֱכוֹל. אָמַר לוֹ: תֵּן לִי מֵחָזֶה וָשׁוֹק וְאוֹכַל – אָמַר לוֹ: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁיִּפָּה כֹּחֲךָ – בְּחַטָּאתֶךָ, דְּחִיתִיךְ מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל מֵחָזֶה וָשׁוֹק; מְקוֹם שֶׁהוֹרַע כֹּחֲךָ – בִּשְׁלָמִים, שֶׁאֵין לָךְ בָּהֶן אֶלָּא חָזֶה וָשׁוֹק, אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶדְחֲךָ?! מָה אִם דְּחִיתַנִי מֵחַטָּאת – שֶׁכֵּן הוֹרַע כֹּחִי אֵצֶל נָשַׁיי וַעֲבָדַיי; תִּדְחֵינִי מֵחָזֶה וָשׁוֹק – שֶׁכֵּן יִפָּה כֹּחִי אֵצֶל נָשַׁיי וַעֲבָדַי?! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״לַכֹּהֵן הַזּוֹרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים לוֹ יִהְיֶה״ – בֹּא זְרוֹק וֶאֱכוֹל. יָצָא טְבוּל יוֹם קוּלָּיו וַחֲמוּרָיו עַל רֹאשׁוֹ, אוֹנֵן מִימִינוֹ, מְחוּסַּר כַּפָּרָה מִשְּׂמֹאלוֹ. פָּרֵיךְ רַב אַחַאי, לֵימָא לֵיהּ: תֵּן לִי מִבְּכוֹר וְאוֹכַל! מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁהוֹרַע כֹּחִי – בְּחַטָּאת, אֵצֶל נָשַׁיי וַעֲבָדַיי, דְּחִיתִיךְ מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל; מְקוֹם שֶׁיִּפָּה כֹּחִי – בִּבְכוֹר, דְּכוּלֵּיהּ דִּילִי הִיא – אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶדְחֲךָ מִמֶּנּוּ? וּמָה אִם דְּחִיתַנִי מֵחַטָּאת – שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוֹרַע כֹּחֲךָ כָּךְ הוֹרַע כֹּחִי; תִּדְחֵינִי מִבְּכוֹר – שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיִּפָּה כֹּחֲךָ כָּךְ יִפָּה כֹּחִי?! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר... וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לְךָ״ – בֹּא זְרוֹק וֶאֱכוֹל. וְאִידַּךְ פָּרֵיךְ: מִי כְּתִיב ״וּבְשָׂרָם לַכֹּהֵן הַזּוֹרֵק״?! ״וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָךְ״ כְּתִיב – אֲפִילּוּ לְכֹהֵן אַחֵר. וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּכׇל מְקוֹם מוּתָּר לְהַרְהֵר, חוּץ מִמֶּרְחָץ וּמִבֵּית הַכִּסֵּא! לְאוֹנְסוֹ שָׁאנֵי. מַתְנִי׳ כׇּל שֶׁלֹּא זָכָה הַמִּזְבֵּחַ בִּבְשָׂרָהּ – לֹא זָכוּ כֹּהֲנִים בְּעוֹרָהּ; שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֹלַת אִישׁ״ – עוֹלָה שֶׁעָלְתָה לָאִישׁ. עוֹלָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָלְתָה לַבְּעָלִים, עוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים. אֶחָד עוֹלַת הָאִישׁ וְאֶחָד עוֹלַת הָאִשָּׁה, עוֹרוֹתֵיהֶן לְכֹהֲנִים. עוֹרוֹת קָדָשִׁים קַלִּים לִבְעָלִים, עוֹרוֹת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים לְכֹהֲנִים. קַל וָחוֹמֶר: וּמָה אִם עוֹלָה, שֶׁלֹּא זָכוּ בִּבְשָׂרָהּ – זָכוּ בְּעוֹרָהּ; קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, שֶׁזָּכוּ בִּבְשָׂרָהּ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּזְכּוּ בְּעוֹרָהּ?! אֵין מִזְבֵּחַ יוֹכִיחַ – שֶׁאֵין לוֹ עוֹר בְּכׇל מָקוֹם. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״עֹלַת אִישׁ״ – פְּרָט לְעוֹלַת הֶקְדֵּשׁ. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פְּרָט לְעוֹלַת גֵּרִים. מַאי פְּרָט לְעוֹלַת הֶקְדֵּשׁ? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף: פְּרָט לְעוֹלָה הֲבָאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: מוֹתָרוֹת לְנִדְבַת צִיבּוּר אָזְלִי; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: מוֹתָרוֹת לְנִדְבַת יָחִיד אָזְלִי – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? כִּדְאָמַר רָבָא: ״הָעֹלָה״ – עוֹלָה רִאשׁוֹנָה; הָכָא נָמֵי, ״הָעֹלָה״ – עוֹלָה רִאשׁוֹנָה. רַבִּי אַיְיבוּ אָמַר רַבִּי יַנַּאי: פְּרָט לְמַתְפִּיס עוֹלָה לְבֶדֶק הַבַּיִת. לָא מִיבַּעְיָא לְמַאן דְּאָמַר: קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת תָּפְסִי מִדְּאוֹרָיְיתָא; אֶלָּא אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר לָא תָּפְסִי – הָנֵי מִילֵּי בָּשָׂר, אֲבָל עוֹר תָּפֵיס. וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: פְּרָט לְעוֹלָה הֲבָאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת. אֲמַר לֵיהּ רַב הַמְנוּנָא לְרַב נַחְמָן: כְּמַאן, כְּרַבִּי יְהוּדָה?! הָא הֲדַר בֵּיהּ! דְּתַנְיָא: שִׁשָּׁה לִנְדָבָה – לְעוֹלָה הֲבָאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת, שֶׁלֹּא יְהוּ כֹּהֲנִים זַכָּאִין בְּעוֹרָהּ. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם כֵּן, בִּיטַּלְתָּ מִדְרָשׁוֹ שֶׁל יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן! דְּתַנְיָא, זֶה מִדְרָשׁ דָּרַשׁ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן: ״אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם לַה׳״ – כׇּל שֶׁבָּא מִשּׁוּם חַטָּאת וּמִשּׁוּם אָשָׁם, יִלָּקַח בּוֹ עוֹלוֹת; הַבָּשָׂר לַשֵּׁם, עוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים. אֲמַר לֵיהּ: אֶלָּא מָר בְּמַאי מוֹקֵים לַהּ? אֲמַר לֵיהּ: מוֹקֵמְינָא לֵיהּ בְּמַקְדִּישׁ נְכָסָיו. וְכִדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ; דִּתְנַן: הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיוּ בָּהֶן בְּהֵמוֹת הָרְאוּיוֹת לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זְכָרִים יִמָּכְרוּ לְצוֹרְכֵי עוֹלוֹת, נְקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לְצוֹרְכֵי זִבְחֵי שְׁלָמִים, וּדְמֵיהֶן יִפְּלוּ עִם שְׁאָר נְכָסִים לְבֶדֶק הַבַּיִת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זְכָרִים עַצְמָם יִקָּרְבוּ עוֹלוֹת, וּנְקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לְצוֹרְכֵי שְׁלָמִים וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלוֹת, וּשְׁאָר נְכָסִים יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת. וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאָמַר אָדָם חוֹלֵק הֶקְדֵּישׁוֹ – הָנֵי מִילֵּי בָּשָׂר, אֲבָל עוֹר תָּפֵיס. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פְּרָט לְעוֹלַת גֵּרִים. אֲמַר לֵיהּ רַב סִימַאי בַּר חִילְקַאי לְרָבִינָא: אַטּוּ גֵּר לָאו אִישׁ הוּא?! אֲמַר לֵיהּ: פְּרָט לְגֵר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁים. תָּנוּ רַבָּנַן: ״עֹלַת אִישׁ״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹלַת אִישׁ; עוֹלַת גֵּרִים נָשִׁים וַעֲבָדִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עוֹר הָעֹלָה״ – רִיבָּה. וְאִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עֹלַת אִישׁ״? עוֹלָה שֶׁעָלְתָה לְאִישׁ; פְּרָט לְשֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִזְמַנָּהּ וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ, שֶׁלֹּא יְהוּ הַכֹּהֲנִים זַכָּאִין בְּעוֹרָהּ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שֶׁנִּשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – הוֹאִיל וְלֹא עָלְתָה לַבְּעָלִים, לֹא יְהוּ כֹּהֲנִים זַכָּאִין בְּעוֹרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עוֹר הָעֹלָה״ מִכׇּל מָקוֹם. ״עוֹר הָעֹלָה״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹר הָעוֹלָה, עוֹרוֹת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב״. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף קָדָשִׁים קַלִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עֹלָה״ – מָה עוֹלָה קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, אַף כֹּל קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ״עוֹר הָעֹלָה״ – אֵין לִי אֶלָּא הָעוֹלָה, עוֹרוֹת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים מִנַּיִן? וְדִין הוּא: וּמָה עוֹלָה, שֶׁלֹּא זָכוּ בִּבְשָׂרָהּ – זָכוּ בְּעוֹרָהּ; קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, שֶׁזָּכוּ בִּבְשָׂרָן – אֵינוֹ דִּין שֶׁזָּכוּ בְּעוֹרָן?! מִזְבֵּחַ יוֹכִיחַ – שֶׁזָּכָה בְּבָשָׂר וְלֹא זָכָה בְּעוֹר! מָה לְמִזְבֵּחַ – שֶׁכֵּן לֹא זָכָה בְּמִקְצָת; תֹּאמַר בַּכֹּהֲנִים – שֶׁזָּכוּ בְּמִקְצָת?! הוֹאִיל וְזָכוּ בְּמִקְצָת, זָכוּ בְּכוּלֵּיהּ. רַבִּי אוֹמֵר: כׇּל עַצְמוֹ לֹא הוּצְרַכְנוּ אֶלָּא לְעוֹר הָעוֹלָה בִּלְבַד. שֶׁבְּכׇל מָקוֹם הָעוֹר מְהַלֵּךְ אַחַר הַבָּשָׂר. פָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין – הֵן וְעוֹרוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפִין עִמָּהֶן. חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִיבּוּר – מַתָּנָה לַכֹּהֵן; רָצוּ – מַפְשִׁיטִין אוֹתָן, לֹא רָצוּ – אוֹכְלִין אוֹתָן עַל גַּבֵּי עוֹרָן. קָדָשִׁים קַלִּים – לַבְּעָלִים; רָצוּ – מַפְשִׁיטִין אוֹתָן, רָצוּ – אוֹכְלִין אוֹתָן עַל גַּב עוֹרָן. אֲבָל עוֹלָה נֶאֱמַר בָהּ: ״וְהִפְשִׁיט אֶת הָעֹלָה וְנִתַּח אֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ״. יָכוֹל לֹא יְהוּ הַכֹּהֲנִים זַכָּאִין בְּעוֹרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב״. ״לוֹ יִהְיֶה״ – פְּרָט לִטְבוּל יוֹם וּמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים וְאוֹנֵן. שֶׁיָּכוֹל לֹא יִזְכּוּ בְּבָשָׂר – שֶׁהוּא לַאֲכִילָה, יִזְכּוּ בְּעוֹר – שֶׁאֵינוֹ לַאֲכִילָה; תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לוֹ יִהְיֶה״ – פְּרָט לִמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים וּטְבוּל יוֹם וְאוֹנֵן. וְתַנָּא קַמָּא נָמֵי תִּיפּוֹק לִי מִדִּינָא! מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וְחוֹמֶר, טָרַח וְכָתַב לַהּ קְרָא. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, הַאי ״אֲשֶׁר הִקְרִיב״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? פְּרָט לִטְבוּל יוֹם וּמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים וְאוֹנֵן. וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִ״לוֹ יִהְיֶה״! רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: נֶאֱמַר בְּעוֹלֶה ״לוֹ יִהְיֶה״, וְנֶאֱמַר בְּאָשַׁם ״לוֹ יִהְיֶה״; מָה לְהַלָּן עַצְמוֹתָיו מוּתָּרִין, אַף כָּאן עַצְמוֹתָיו מוּתָּרִין. מוּפְנֵי; דְּאִי לָא מוּפְנֵי, אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְאָשָׁם שֶׁכֵּן בְּשָׂרוֹ מוּתָּר לוֹ; ״יִהְיֶה״ – קְרָא יַתִּירָא הוּא. מַתְנִי׳ כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁאֵירַע בָּהֶן פְּסוּל קוֹדֶם לְהֶפְשֵׁיטָן – אֵין עוֹרוֹתֵיהֶן לַכֹּהֲנִים. לְאַחַר הֶפְשֵׁיטָן – עוֹרוֹתֵיהֶן לְכֹהֲנִים. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים: מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי עוֹר שֶׁיּוֹצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ, שֶׁהַמַּפְשִׁיט אֶת הַבְּכוֹר וְנִמְצָא טְרֵיפָה – שֶׁיֵּאוֹתוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין ״לֹא רָאִינוּ״ רְאָיָה, אֶלָּא יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. גְּמָ׳ כׇּל שֶׁלֹּא זָכָה הַמִּזְבֵּחַ בִּבְשָׂרָהּ – לֹא זָכוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרָהּ, וְאַף עַל גַּב דְּאַפְּשָׁטֵיהּ לְעוֹר קוֹדֶם זְרִיקָה. מַנִּי? רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: אֵין הַדָּם מְרַצֶּה עַל הָעוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אֵימָא סֵיפָא: כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁאֵירַע בָּהֶן פְּסוּל קוֹדֶם הֶפְשֵׁיטָן – אֵין עוֹרוֹתֵיהֶן לְכֹהֲנִים. לְאַחַר הֶפְשֵׁיטָן – עוֹרוֹתֵיהֶן לְכֹהֲנִים. אֲתָאן לְרַבִּי, דְּאָמַר: ״הַדָּם מְרַצֶּה עַל הָעוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ״. רֵישָׁא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, סֵיפָא רַבִּי?! אָמַר אַבָּיֵי: מִדְּסֵיפָא רַבִּי הִיא, רֵישָׁא נָמֵי רַבִּי הִיא; וּמוֹדֶה רַבִּי שֶׁאֵין הֶפְשֵׁט קוֹדֶם זְרִיקָה. רָבָא אָמַר: מִדְּרֵישָׁא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, סֵיפָא נָמֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן; מַאי קוֹדֶם הֶפְשֵׁט וּמַאי אַחֵר הֶפְשֵׁט – קוֹדֶם שֶׁנִּרְאוּ לְהֶפְשֵׁט, אַחַר שֶׁנִּרְאוּ לְהֶפְשֵׁט. מַאי רַבִּי וּמַאי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: הַדָּם מְרַצֶּה עַל הָעוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּכְשֶׁהוּא עִם הַבָּשָׂר, נוֹלַד בּוֹ פְּסוּל בֵּין קוֹדֶם זְרִיקָה בֵּין לְאַחַר זְרִיקָה – הֲרֵי הוּא כְּיוֹצֵא בּוֹ. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין הַדָּם מְרַצֶּה עַל הָעוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּכְשֶׁהוּא עִם הַבָּשָׂר – נוֹלַד בּוֹ פְּסוּל קוֹדֶם זְרִיקָה, הֲרֵי הוּא כְּיוֹצֵא בּוֹ. אַחַר זְרִיקָה, הוּרְצָה בָּשָׂר שָׁעָה אַחַת; יַפְשִׁיטֶנּוּ, וְעוֹרוֹ לַכֹּהֲנִים. לֵימָא בִּדְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ קָמִיפַּלְגִי? ״וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם״ – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אִם אֵין דָּם אֵין בָּשָׂר, אִם אֵין בָּשָׂר אֵין דָּם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: דָּם – אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ״. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם״? לוֹמַר לְךָ: מָה דָּם בִּזְרִיקָה, אַף בָּשָׂר בִּזְרִיקָה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁרֶיוַח יֵשׁ בֵּין כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ. לֵימָא מַאן דְּאָמַר הוּרְצָה – כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וּמַאן דְּאָמַר לֹא הוּרְצָה – כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ? אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי; כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מַאן דְּאָמַר לֹא הוּרְצָה – כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מַאן דְּאָמַר הוּרְצָה אָמַר לָךְ: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָתָם – אֶלָּא בְּבָשָׂר, דְּלֵיכָּא פְּסֵידָא לַכֹּהֲנִים; אֲבָל עוֹר, דְּאִיכָּא פְּסֵידָא לַכֹּהֲנִים – אֲפִילּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מוֹדֶה. מִידֵי דְּהָוֵה אַדִּיעֲבַד; דִּתְנַן: נִטְמָא בָּשָׂר אוֹ נִפְסַל, אוֹ שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יִזְרוֹק, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא יִזְרוֹק. וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאִם זָרַק – הוּרְצָה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים כּוּ׳. וְלֹא?! הֲרֵי פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים! לְמִצְוָתָן לָא קָאָמְרִינַן. הֲרֵי קוֹדֶם הֶפְשֵׁט וְקוֹדֶם זְרִיקָה! חָלוּץ קָאָמְרִינַן. וְהָאִיכָּא אַחַר הֶפְשֵׁט וְקוֹדֶם זְרִיקָה לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: אֵין הַדָּם מְרַצֶּה עַל הָעוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ! רַבִּי חֲנִינָא כְּרַבִּי סְבִירָא לֵיהּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אֲפִילּוּ תּוֹקְמַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – מוֹדֶה רַבִּי שֶׁאֵין הֶפְשֵׁט קוֹדֶם זְרִיקָה. וְהָאִיכָּא נִמְצֵאת טְרֵיפָה בִּבְנֵי מֵעַיִים! קָסָבַר: נִמְצֵאת טְרֵיפָה בִּבְנֵי מֵעַיִים – מְרַצֶּה. דַּיְקָא נָמֵי – דְּקָתָנֵי, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ, שֶׁהַמַּפְשִׁיט אֶת הַבְּכוֹר וְנִמְצָא טְרֵיפָה – שֶׁיֵּאוֹתוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרוֹ! שְׁמַע מִינַּהּ. וְאֶלָּא מַאי קָא מַשְׁמַע לַן רַבִּי עֲקִיבָא? הָא קָא מַשְׁמַע לַן: אֲפִילּוּ בִּגְבוּלִין. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא. וְאַף רַבִּי עֲקִיבָא לֹא אָמַר אֶלָּא כְּשֶׁהִתִּירוֹ מוּמְחֶה, אֲבָל לֹא הִתִּירוֹ מוּמְחֶה – לֹא. וְהִלְכְתָא כְּדִבְרֵי חֲכָמִים; בָּשָׂר בִּקְבוּרָה, וְהָעוֹר בִּשְׂרֵיפָה. מַתְנִי׳ פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים, בִּזְמַן שֶׁהֵן נִשְׂרָפִין כְּמִצְוָתָן – נִשְׂרָפִים בְּבֵית הַדֶּשֶׁן וּמְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְאִם אֵינָן נִשְׂרָפִין כְּמִצְוָתָן – נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַבִּירָה וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּגָדִים. הָיוּ סוֹבְלִין אוֹתוֹ בְּמוֹטוֹת. יָצְאוּ הָרִאשׁוֹנִים חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה וְהָאַחֲרוֹנִים לֹא יָצְאוּ – הָרִאשׁוֹנִים מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְהָאַחֲרוֹנִים אֵינָן מְטַמְּאִין בְּגָדִים עַד שֶׁיָּצְאוּ. יָצְאוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ – מְטַמְּאִין בְּגָדִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵינָן מְטַמְּאִין עַד שֶׁיּוּצַּת הָאוּר בְּרוּבָּן. נִיתַּךְ הַבָּשָׂר – אֵין הַשּׂוֹרֵף מְטַמֵּא בְּגָדִים. גְּמָ׳ מַאי בִּירָה? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָקוֹם יֵשׁ בְּהַר הַבַּיִת, וּ״בִירָה״ שְׁמוֹ. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: כׇּל הַבַּיִת כּוּלּוֹ קָרוּי ״בִּירָה״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶל הַבִּירָה אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי״. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ, שְׁלֹשָׁה בֵּית הַדְּשָׁנִין הֵן: בֵּית הַדֶּשֶׁן גָּדוֹל הָיָה בַּעֲזָרָה – שֶׁשָּׁם שׂוֹרְפִין פְּסוּלֵי קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְאֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים, וּפָרִים הַנִּשְׂרָפִין, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין שֶׁאֵירַע בָּהֶן פְּסוּל קוֹדֶם זְרִיקָה. וּבֵית הַדֶּשֶׁן אַחֵר הָיָה בְּהַר הַבַּיִת – שֶׁשָּׁם שׂוֹרְפִין פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים שֶׁאֵירַע בָּהֶן פְּסוּל אַחַר זְרִיקָה. וּכְמִצְוָתָן, חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. תָּנֵי לֵוִי: שְׁלֹשָׁה בֵּית הַדְּשָׁנִין הֵן: בֵּית הַדֶּשֶׁן גָּדוֹל הָיָה בָּעֲזָרָה – שֶׁשָּׁם שׂוֹרְפִין פְּסוּלֵי קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְאֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים, וּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים שֶׁאֵירַע בָּהֶן פְּסוּל, בֵּין קוֹדֶם זְרִיקָה בֵּין לְאַחַר זְרִיקָה. וּבֵית הַדֶּשֶׁן אַחֵר הָיָה בְּהַר הַבַּיִת, שֶׁשָּׁם שׂוֹרְפִין פָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין שֶׁאֵירַע בָּהֶן פְּסוּל בִּיצִיאָתָן. וּכְמִצְוָתָן, חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: לִינָה מַהוּ שֶׁתּוֹעִיל בְּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים וּבִשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים? מִי אָמְרִינַן: כִּי מַהְנְיָא לִינָה – בְּבָשָׂר דְּבַר אֲכִילָה, אֲבָל הָנֵי דְּלָאו בְּנֵי אֲכִילָה נִינְהוּ – לָא; אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? אָמַר רָבָא: הָא מִילְּתָא אִיבַּעְיָא לֵיהּ לְאַבָּיֵי, וּפְשַׁטְנָא לֵיהּ מֵהָא: וְשָׁוִין שֶׁאִם חִישֵּׁב בַּאֲכִילַת פָּרִים וּבִשְׂרֵיפָתָן – שֶׁלֹּא עָשָׂה כְּלוּם. מַאי, לָאו מִדְּמַחְשָׁבָה לָא פָּסְלָה – לִינָה נָמֵי לָא פָּסְלָה? וְדִלְמָא מַחְשָׁבָה הוּא דְּלָא פָּסְלָה, אֲבָל לִינָה פָּסְלָה! תָּא שְׁמַע: פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין – מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהוּקְדְּשׁוּ. נִשְׁחֲטוּ – הוּכְשְׁרוּ לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים וּבְלִינָה. מַאי, לָאו לִינַת בָּשָׂר? לָא, לִינַת אֵימוּרִין. וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: כּוּלָּן מוֹעֲלִין בָּהֶן בְּבֵית הַדֶּשֶׁן עַד שֶׁיּוּתַּךְ הַבָּשָׂר – מִדְּסֵיפָא בָּשָׂר, רֵישָׁא נָמֵי בָּשָׂר! מִידֵּי אִירְיָא?! סֵיפָא בָּשָׂר, רֵישָׁא אֵימוּרִין! תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי לֵוִי: שֶׁאֵירַע בָּהֶן פְּסוּל בִּיצִיאָתָן. מַאי, לָאו לִינָה? לָא, פְּסוּל טוּמְאָה וּפְסוּל יְצִיאָה. בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: יְצִיאָה, מַהוּ שֶׁתּוֹעִיל בְּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים? מַאי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר עֲדַיִין לֹא הִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת. מִי אָמְרִינַן: הָנֵי מִילֵּי בָּשָׂר – דְּאֵין סוֹפוֹ לָצֵאת חוֹבָה, אֲבָל הָנֵי דְּסוֹפָן לָצֵאת חוֹבָה – לָא; אוֹ דִלְמָא, הָכָא נָמֵי לֹא הִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת? תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי לֵוִי: שֶׁאֵירַע בּוֹ פְּסוּל בִּיצִיאָתוֹ. מַאי, לָאו פָּסוּל יְצִיאָה? לָא; פְּסוּל טוּמְאָה וּפְסוּל לִינָה. בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים, שֶׁיָּצָא רוּבּוֹ רוּבָּן בְּמִיעוּט אֵבֶר – מַהוּ? הָךְ מִיעוּטָא דְּאֵבֶר בָּתַר רוּבָּא שָׁדֵינַן לֵיהּ – וְהָא לָא נָפְקָא לֵיהּ; אוֹ דִלְמָא, בָּתַר רוּבָּא דִּבְהֵמָה שָׁדֵינַן? פְּשִׁיטָא דְּלָא שָׁבְקִינַן רוּבָּא דִּבְהֵמָה וְאָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא דְּאֵבָרִים! אֶלָּא שֶׁיָּצָא חֶצְיוֹ בְּרוֹב אֵבֶר – הַאי מִיעוּטָא דְּאֵבֶר בָּתַר רוֹב אֵבֶר שָׁדֵינַן לֵיהּ, וְהָא נְפַק לֵיהּ; אוֹ דִלְמָא בָּתַר בְּהֵמָה שָׁדֵינַן לֵיהּ? תֵּיקוּ. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא מַתְנֵי לַהּ בְּגַבְרֵי, בְּמִתְעַסְּקִין בּוֹ חֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם, וּנְפַקוּ תְּלָתָא וּפָשׁוּ לְהוּ תְּרֵי – מַאי? בָּתַר רוֹב מִתְעַסְּקִין אָזְלִינַן, אוֹ בָתַר בְּהֵמָה אָזְלִינַן? תֵּיקוּ. בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: פָּרִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים שֶׁיָּצְאוּ וְחָזְרוּ, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּנָפְקִי לְהוּ – אִיטַּמּוֹ לְהוּ; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דַּהֲדוּר הֲדוּר? אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל, תָּא שְׁמַע: הָיוּ סוֹבְלִין אוֹתָן בְּמוֹטוֹת, הָרִאשׁוֹנִים יָצְאוּ חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה וְהָאַחֲרוֹנִים לֹא יָצְאוּ – הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְהָאַחֲרוֹנִים אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים עַד שֶׁיָּצְאוּ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כֵּיוָן דְּנָפְקִי לְהוּ אִיטַּמּוֹ – הָנָךְ דְּאִיכָּא גַּוַּאי לִיטָּמֵא לִיטַּמּוֹ! אָמַר רָבִינָא: וְתִסְבְּרָא?! הָא בָּעֵינָא ״וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה״, וְלֵיכָּא! אֶלָּא רַבִּי אֶלְעָזָר הֵיכִי בָּעֵי לַהּ? כְּגוֹן דִּנְקִיטִי לַהּ בְּבָקוּלְסֵי. תָּנוּ רַבָּנַן: פָּרִים וּפָרָה וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ – הַמְשַׁלֵּחַ, הַשּׂוֹרְפָן וְהַמּוֹצִיאָן מְטַמֵּא בְּגָדִים; וְהֵן עַצְמָן אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים, אֲבָל מְטַמְּאִין אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: פָּרָה וּפָרִים מְטַמְּאִין אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין, שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ אֵינוֹ מְטַמֵּא. שֶׁהוּא חַי, וְהַחַי אֵינוֹ מְטַמֵּא אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר – כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל; דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״עַל כׇּל זֶרַע זֵרוּעַ״ – מָה זְרָעִים – שֶׁאֵין סוֹפָן לְיטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה, וּצְרִיכִין הֶכְשֵׁר; אַף כֹּל שֶׁאֵין סוֹפָן לְיטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה, צְרִיכִין הֶכְשֵׁר. יָצְתָה נִבְלַת עוֹף טָהוֹר – שֶׁסּוֹפָהּ לְיטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה, וְאֵין צְרִיכָה הֶכְשֵׁר. אֶלָּא לְרַבָּנַן – אִי אִית לְהוּ דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אֲפִילּוּ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ! אִי לֵית לֵיהּ, אֲפִילּוּ פָּרָה וּפָרִים מְנָלַן? כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר, אָמְרִי בְּמַעְרְבָא: צְרִיכִין הֶכְשֵׁר טוּמְאָה מִמָּקוֹם אַחֵר. בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: פָּרִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים, מַהוּ שֶׁיְּטַמְּאוּ אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין בִּפְנִים כְּבַחוּץ? מְחוּסַּר יְצִיאָה כִּמְחוּסַּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי, אוֹ לָא? בָּתַר דְּבַעְיַאּ הֲדַר פַּשְׁטַהּ: מְחוּסַּר יְצִיאָה כִּמְחוּסַּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אַבָּא בַּר שְׁמוּאֵל מֵרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: נִבְלַת עוֹף טָהוֹר, לְרַבִּי מֵאִיר, מַהוּ שֶׁתְּטַמֵּא בִּכְזַיִת? דְּמַחֲתָא לְאַרְעָא – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ; דְּנָקֵיט בְּפוּמֵּיהּ – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ; כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ – דְּנָקֵיט לֵיהּ בִּידֵיהּ: מְחוּסַּר קְרִיבָה כִּמְחוּסַּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי, אוֹ לָא? בָּתַר דְּבַעְיַאּ הֲדַר פַּשְׁטַהּ: מְחוּסָּר קְרִיבָה לָאו כִּמְחוּסַּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי. אֵיתִיבֵיהּ: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר, וְזֶה אֶחָד מֵהֶן: צְרִיכָה מַחְשָׁבָה, וְאֵין צְרִיכָה הֶכְשֵׁר, וּמְטַמֵּא טוּמְאַת אֳוכָלִין בִּכְבֵיצָה. מַאי, לָאו רַבִּי מֵאִיר הִיא? לָא, רַבָּנַן הִיא. וְהָא קָתָנֵי רֵישָׁא: צְרִיכָה מַחְשָׁבָה וְאֵין צְרִיכָה הֶכְשֵׁר; וּמַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ הַאי סְבָרָא – רַבִּי מֵאִיר; וּמִדְּרֵישָׁא רַבִּי מֵאִיר, סֵיפָא נָמֵי רַבִּי מֵאִיר! מִידֵּי אִירְיָא?! הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא. וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: שְׁחִיטָתָהּ וּמְלִיקָתָהּ מְטַהֶרֶת טְרֵיפָתָהּ מִטּוּמְאָתָהּ; מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ הַאי סְבָרָא – רַבִּי מֵאִיר; רֵישָׁא וְסֵיפָא רַבִּי מֵאִיר, וּמְצִיעֲתָא רַבָּנַן?! אִין; רֵישָׁא וְסֵיפָא רַבִּי מֵאִיר, וּמְצִיעֲתָא רַבָּנַן. אֲמַר לֵיהּ רַב הַמְנוּנָא לְרַבִּי זֵירָא: לָא תִּיתֵּיב אַכַּרְעָךְ עַד דְּאָמְרַתְּ לִי הָא מִילְּתָא: נִבְלַת עוֹף טָהוֹר – לְרַבִּי מֵאִיר, מוֹנִין לָהּ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, אוֹ אֵין מוֹנִין רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי? אֲמַר לֵיהּ: כֹּל הֵיכָא דִּמְטַמֵּא אָדָם בְּמַגָּע – מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, כֹּל הֵיכָא דְּאֵין מְטַמֵּא אָדָם בְּמַגָּע – אֵין מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי זֵירָא מֵרַבִּי אַמֵּי בַּר חִיָּיא, וְאָמְרִי לַהּ מֵרַבִּי אָבִין בַּר כָּהֲנָא, הָא דִּתְנַן: חִיבּוּרֵי אוֹכְלִין עַל יְדֵי מַשְׁקִין – חִיבּוּר לְטוּמְאָה קַלָּה, וְאֵין חִיבּוּר לְטוּמְאָה חֲמוּרָה; מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, אוֹ אֵין מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי? אֲמַר לֵיהּ: כֹּל הֵיכָא דִּמְטַמֵּא אָדָם – מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, אֵין מְטַמֵּא אָדָם – אֵין מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי. יָצְאוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: לְהַלָּן הוּא אוֹמֵר – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת, כָּאן – לְמַחֲנֶה אַחַת; לוֹמַר לָךְ: כֵּיוָן שֶׁיָּצָא חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת – מְטַמֵּא בְּגָדִים. וְהִיא גּוּפַהּ מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְהוֹצִיא אֶת כׇּל הַפָּר אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. אַתָּה אוֹמֵר חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מַחֲנֶה אַחַת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר בְּפַר הָעֵדָה: ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ – שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״כַּאֲשֶׁר שָׂרַף אֵת הַפָּר הָרִאשׁוֹן״; לִיתֵּן לוֹ מַחֲנֶה שְׁנִיָּה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ בַּדֶּשֶׁן – שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״עַל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף״; לִיתֵּן לוֹ מַחֲנֶה שְׁלִישִׁית. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן – הַאי ״מִחוּץ לְמַחֲנֶה״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״חוּץ לַמַּחֲנֶה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״חוּץ לַמַּחֲנֶה״; מָה לְהַלָּן – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת, אַף כָּאן – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. וּמָה לְהַלָּן – לְמִזְרָחָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, אַף כָּאן – לְמִזְרָחָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם. אֶלָּא לְרַבָּנַן הֵיכָא שָׂרֵיף לְהוּ? כִּדְתַנְיָא: הֵיכָן נִשְׂרָפִין? לִצְפוֹן יְרוּשָׁלַיִם, חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אַבֵּית הַדֶּשֶׁן נִשְׂרָפִין. אָמַר רָבָא: מַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא, דְּתַנְיָא: ״עַל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף״ – שֶׁיְּהֵא שָׁם דֶּשֶׁן שֶׁיַּקְדִּים לְשָׁם דֶּשֶׁן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: שֶׁיְּהֵא מְקוֹמוֹ מְשׁוּפָּךְ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: דִּילְמָא בִּמְקוֹמוֹ מְשׁוּפָּךְ פְּלִיגִי. תָּנוּ רַבָּנַן: הַשּׂוֹרֵף מְטַמֵּא בְּגָדִים, וְלֹא הַמַּצִּית אֶת הָאוּר מְטַמֵּא בְּגָדִים, וְלֹא הַמְסַדֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה מְטַמֵּא בְּגָדִים. וְאֵיזֶהוּ הַשּׂוֹרֵף? הַמְסַיֵּיעַ בִּשְׁעַת שְׂרֵיפָה. יָכוֹל אַף מִשֶּׁנַּעֲשׂוּ אֵפֶר מְטַמֵּא בְּגָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹתָם״ – אוֹתָם מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וּמִשֶּׁנַּעֲשִׂין אֵפֶר אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אוֹתָם מְטַמְּאִין בְּגָדִים, נִיתַּךְ הַבָּשָׂר אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רָבָא: אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּשַׁוְּיֵיהּ חָרוֹכָא. הֲדַרַן עֲלָךְ טְבוּל יוֹם

6 חולין פתח ↗

וּמַאי אוּלְמֵיהּ דְּהַאי מֵהַאי? סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וּמְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה אַגַּב אָבִיו, אֵימָא לָא לִיבְעֵי הֶכְשֵׁר, קָמַשְׁמַע לַן.

1 בא"ד ובקונטרס תירצו שם דהכא איכא עליו שתי טומאות וכו'. נ"ל דתיבת דהכא ט"ס הוא משום דהא הכא בשמעתין לא איירי אלא שלא היה עליו כי אם טומאת מדרס ואפ"ה אמרי' בשעת פרישתן מאביהם מקבלות טומאה מאביהם וגם מבואר בהדיא הכא דשלש על שלש הבאות מבגד גדול דהבגד גדול נשאר עדיין טמא מדרס ומשמע דה"ה כל מקום שנשאר שיעור טומאה מדרס דהיינו ג' טפחים על ג' לא נתבטל ממנו טומאת מדרס אף על פי שנתקרע ע"כ צריך להגיה דהיכי דאיכא עליו ב' טומאות וכו' ואיירי בטלית דעביד להתעטף בו וכיון שנתקרע ואינו ראוי למלאכתו הראשונה דהיינו עיטוף נתבטלה ממנו טומאת מדרס אע"פ שנשאר עדיין ג' על ג' טפחים אבל הכא בשמעתין לא איירי בטלית אלא בבגד דעשוי להציע או לשאר תשמישים לא להתעטף ולכך אע"ג דנתקרע אם נשאר בו עדיין שיעור טומאת מדרס דהיינו ג' על ג' לא נתבטל ממנו טומאת מדרס:

2 ד"ה הוכשרו בדמיה אין לדקדק מדמועיל הדם להכשיר האבר וכו'. ר"ל אין לפרש דהמקשה דפריך שחיטה תנינא פריך הכי דמדקדק מדמועיל הדם להכשיר האבר אלמא לא חשיב כניפול אין לפרש כן דא"כ אין התירוץ של התרצן מתיישב על זה דמאי משני אבשר מ"מ קשה אי שחיטה עושה ניפול לא יועיל הדם להכשיר לא באבר ולא בבשר:

3 בא"ד והיינו טעמא. ר"ל וכי תימא והכל טעמא מאי למה לא מקשה המקשה הכי או מאי משני המתרץ הא תקשה לך כיון דשחיטה עושה ניפול מה מועיל הדם להכשיר לכך קאמר והיינו טעמא דדם בהמה מועילה להכשיר וכו':

4 בא"ד וא"ת להנהו דמוקמינן פלוגתייהו וכו' ואמאי פליגי ארב אסי וכו'. מקשה הכי משום דלפום ריהטא שנויא דרב אסי מסתבר טפי משום דהכי אשכחן דפליגי רבנן ור"ש בהכשר דם וגם הכי נמי משמע לישנא דמתני' דקתני הוכשרו בדמיה ר"ש אומר אינו מכשיר משמע דבהכשר דם פליגי:

5 ד"ה ס"ד כו' והדין עמו וכו'. ר"ל אע"ג שהיה יכול לפרש דצריך אותו הבשר הפורש מן האבר הכשר אפילו בעודו עדיין מחובר באבר וכי תימא לענין מה דלענין שיטמא לא אצטריך דהא אז מטמא טומאת נבלות כאבר עצמו מ"מ היה יכול לפרש דצריך הכשר לענין שיצטרף לאוכל אחר שהוא פחות מכביצה כדי שיקבל אותו אוכל טומאת אוכלין אפ"ה הדין עמו משום דהאמת הוא שבעודו מחובר הואיל ומטמא אז טומאה חמורה חשיב אוכל להצטרף עם פחות מכביצה אפילו בלא הכשר אע"ג דמעשה עץ שימש ר"ל דבשעה שהוא מטמא טומאה חמורה אינו מטמא מטעם אוכל שאפי' היה עץ בעלמא היה מטמא טומאה חמורה בעודו מחובר באבר אפילו הכי לא בעי הכשר לענין טומאת אוכלין והראיה מפ' טבול יום דפרה ופרים מטמאים טומאת אוכלין וכו':

6 בא"ד וצ"ל דטעמא דמעשה עץ שימש מהניא לכשפירש וכו'. ר"ל הא דאתמר בגמ' טעמא דמעשה עץ שימש לא מהני לן אלא לענין אחר שפירש דבמקום דלא מעשה עץ שימש אלא שהיתה בו הטומאה חמורה מטעם ראיית אוכל אפילו לאחר שאין סיפה עוד לטמא טומאה חמורה מטמא טומאה קלה בלא שום הכשר ובמקום שמעשה עץ שימש לאחר שאין סופו עוד לטמא טומאה חמורה צריך הכשר לטומאה קלה אבל בעודו מחובר בכל ענין אינו צריך שום הכשר:

מהר"ם על חולין ע״ב ע״ב » « מהר"ם על חולין ע״ד ע״א