מהר"ם על חולין קל״ה

1 במתני' וב"ה אומרים חמש שנאמר חמש צאן וגו' כצ"ל:

2 בגמ' אלא צאנך למאי אתא. י"ל מאי פריך הא אצטריך צאנך ולא של עובד כוכבים כגון הלוקח גז צאנו של עובד כוכבים דאצאן דידיה קפיד רחמנא ולא אגיזי דידיה ועיין בדף זה ע"ב בתוס' ד"ה ואי בעית אימא וכו':

3 ברש"י ד"ה א"ה דבחוץ מגיזתה וכו' אפי' קדשי מזבח נמי והוא סה"ד ומה שכתב אח"כ ובדיעבד וגזז נ"ל דט"ס הוא וצריך למוחקו:

4 בתוס' ד"ה והא בעי העמדה והערכה וכו' וי"ל דבשעת פדייה בעינן העמדה והערכה. ועדיין יש לדקדק ולוקמא כגון שהעמיד והעריך ופדה ואח"כ גזז ואעפ"י כן פטור דגוף הצאן לא פדה ונשארה קדושה ויש ליישב קצת דכשהגיזה מחוברת ונעשה בהם העמדה והערכה אין פודין אח"כ הגיזה לבדה ותשאר הצאן קדושה ולא מצי לאוקמא כשפדה גם הצאן ואח"כ גזזה דא"כ מקרי שפיר צאנך:

5 ד"ה ורבנן לא לכתוב וכו' וי"ל דרבנן לדברי ר' אילעי קאמרי וכו'. ר"ל אבל רבנן גופייהו לא ילפי מידי מרישא דקרא:

6 ד"ה ואי בעית אימא וכו' תימה דא"כ מאי אצטריך לרבנן וכו'. ר"ל משום דהא השתא לפי האיבעית אימא רבנן נמי ילפי ראשית הגז מרישא דקרא דהיינו תרומה אלא שמשותפים א"א למילף משום דבתרומה גופה חיובי מחייבי שותפים:

7 בא"ד אך לפירוש קמא שבקונטרס וכו' צ"ל האי סברא וכו'. ר"ל דבראשית הגז אין סברא לחלק בין של נכרי לגמרי ובין שותפות ולא קריא בחד מינייהו צאנך:

8 ד"ה אמר רבא וכו' דללישנא קמא כו' לא היה צריך וכו'. פי' משום דהא אצטריך כל המקראות דמשמען לשון יחיד למעט שותפות נכרי ומהיכי תיתי למעט גם שותפות של ישראל ולכך לא הוה צריך לרבויי שותפות ישראל: