הגהות אמרי ברוך על שלחן ערוך חושן משפט כ״ט

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

« Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 28 Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 30 »

מקור: שולחן ערוך, חושן משפט כ״ט

1 שולחן ערוך, חושן משפט פתח ↗

שלא יוכלו העדים לחזור. ובו ג סעיפים:אחר שהעיד העד בבית דין והוא לאחר כדי דבור ב"י א"י לחזור בו כיצד אמר מוטעה הייתי שוגג הייתי ונזכרתי שאין הדבר כן לפחדו עשיתי אין שומעין לו אפי' נתן טעם לדבריו וכן אינו יכול להוסיף בעדותו תנאי וי"א דיכול להוסיף בתנאי טור בשם הרא"ש אבל בדבר שמוכיחו שטעה כגון שהזקיקוהו בית דין להבי' עדים שאינו רמאי והלך והביאם ואמרו להם הב"ד יודעים אתם בו שהוא רמאי ואמרו העדי' כן ואמר להם הבע"ד וכי אני רמאי ואמרו לא אמרנו אלא שאינך רמאי שומעין לדבריה' האחרונים משום דמסתמ' אין אדם מביא עד להעיד חובתו ובודאי טעו וכן בכל טעות שהעדים מצויים לטעות בו נאמנים הם בעצמם ואין בזה משום חוזר ומגיד וכן אם אינו סותר עיקר דבריו הראשונים כגון שהדברים סתומים וסובלים ביאור אחד משני ענייני משמעות א' קרוב וא' רחוק כל שאנו יכולי' לכוין דברי העד כדי שלא תהא עדותו מוכחש' יש לנו לכוין דבריו כשם שיש לנו לתרץ דברי שני עדים הנראים מכחישים זא"ז כדי שתהא עדות מכוונת: הגה כשנותנים חרם בבהכ"נ אחר עדים שיעידו קודם שיצאו מבהכ"נ ולאחר שיצאו באו עדים להגיד ואומרים לא שמנו לבנו אז להעיד ועתה זוכרין יכולין לחזור ולהעיד הואיל ושתקו תחלה ולא אמרו אין אנו יודעים מרדכי פ' שבועת העדות ואפי' אמרו אין אנו יודעים ונתנו אמתלא לדבריהם למה אמרו כך חוזרין ומגידין הואיל ולא אמרו בהיפך ממה שאומרים באחרונה ב"י בשם הרמב"ם וטור:

1 מחבר ס"א וכן בכל טעות שהעדי' כו'. יעוין טור נ"ב אה"ע ס"ס קנ"ב ובב"ש שם בש"ע ס"ק י"ג:

« Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 28 Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 30 »