הגהות אמרי ברוך על שלחן ערוך חושן משפט קצ״א

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

מקור שולחן ערוך, חושן משפט קצ״א
1 דין קניית קרקע בשטר. ובו ד סעיפים: בשטר כיצד כתב לו על הנייר או על החרס או על העלה שדי נתונה לך שדי מכורה לך כיון שהגיע השטר לידו קנה אע"פ שאין שם עדים כלל:
2 בד"א במוכר שדהו מפני רעתה אבל בשאר קרקעות אע"פ שהגיע שטר המכר בעדים לידו לא קנה עד שיתן דמים:
3 שטרי דידן שטרי קנין הם: הגה והקרקע נקנה על ידו ואם כתב לו בפירוש שלא מכר לו בשטר ואינו אלא לראייה בעלמא אין הקרקע נקנית על ידו הר"ן פ"ק דקדושין והמגיד פ"א דקדושין ופ"א דמכירה:
4 קנה קרקע בדמים ידועים והמוכר אומר לא קבלתי המעות והלוקח אומר כבר נתתי אם הוא מקום שנותנים מעות ואח"כ כותבים וכתב בשטר שהודה שקבל הלוקח נאמן: הגה מכר לו קרקע בשטר או במעות וא"ל קני לאחר שלשים יום ונקרע השטר תוך הזמן או נאבדו המעות אם אמר לו קני לך מעכשיו ולאחר ל' יום קנה לא אמר מעכשיו לא קנה וה"ה לקנין חזקה ב"י בשם תוס' פרק האשה רבה ונ"י פ"ק דמציעא:
פירוש הגהות אמרי ברוך על שלחן ערוך חושן משפט קצ״א
1 מחבר סעי' א' כיון שהגיע השטר לידו קנה. נ"ב בס' בית מאיר באה"ע סי' קל"ג הניח דין זה בצ"ע ויעוין בב"ח כאן המובא בש"ך לעיל סי' מ"ב ס"ק ב' שמפרש דמיירי כאן בכתב בכ"י דהוי כמו עדים. ומדברי הסמ"ע בס"ק א' נראה דלא מיירי בכתב בכ"י דאם מיירי בכ"י הרי אינו יכול להזדייף. וכ' הב"ח שהסמ"ע היה מפרש דמיירי שיש ע"ח רק שלא היה ע"מ וא"כ סרה מכל וכל השגת המקנה והב"מ הנ"ל ויעוין בתומי' סי' ס"ח ס"ק ח' שמפרש שמה שכתבו התוס' בגיטין דף י' ע"ב ד"ה חספא וכן כשר בהודאת נותן שהוא כמאה עדים ע"כ מיירי בחתם עליו בע"ד:
2 מחבר ס' ג' שטרי דידן שטרי קנין הם. נ"ב יעוין לעיל סי' ס' סעיף ו' ובתומים שם ס"ק ט"ו: