שד"ל על דברים ז׳

מהדורה: שד״ל במהדורה המקורית, פדובה 1871

מפרשים:
1 כי יסיר את בנך מאחרי: אין הכוונה כפירש"י על הבנים אשר תלד בת ישראל בבית הנכרי כי הם אינם סרים מאחרי ה' אחרי שלא נולדו בישראל, ואיך יאמר על זה וחרה אף ה' בכם והשמידך מהר? אחרי שאין ענין זה מזיק כלל ולא מפסיד אמונת האומה, כי האשה הנישאת לנכרי היא מתפרדת מבית אביה והלכה והיתה לעם אחר; אבל הכוונה על בנך ממש כי העם ההוא אשר תתחתן בו ולקחת מבנותיו לבניך, העם ההוא יסיר את בנך מאחרי, כלומר האשה ואביה ואחיה יהיו גורמים להרחיקו מעל ה', כי יחדו יעבדו אלהים אחרים. וכן הם דברי ר'שמעון בן יוחאי בקדושין ס"ח בנך הבא מן הישראלית קרוי בנך, ואין בנך הבא מן הנכריה קרוי בנך אלא בנה, והכוונה על בנך ממש, לא על בן בנך בפירש"י, וכבר תפש עליו רבינו תם שם בתוספות ופירש הכתוב כפירושי, ואמר כי יסיר מוסב אל החתן.
1 בראב"ע ולא תתגאל בדברי הגויות המצוירות כמצבות ואשרים, כן הוא בשני כ"י ובדפוס נאפולי כמצבות בכ"ף ופירוש הגויות הגופות, ור' דניאל יע"ל כתב הגוויות בשני ווי"ן ויפה עשה, והאחרונים לא הבינו והדפיסו הכותיות, גם בוקסטארף הביאו בלקסיקון תלמודיקוס בערך גוי.
2 ואשריהם: ע' ישעיה י"ז ח'.
1 ושמר ה' אלהיך לך את הברית: כשתהיו אתם לו לעם, הוא ישמור בריתו, ויהיה לכם לאלהים עוזר ומושיע בכל עת, שאם לא תעשו אתם לאת שלכם לא יהיה גם הוא לכם לאלהים על הענין הזה, אבל יענישכם כחטאתיכם אע"פ שלא יפר את בריתו עמכם לנטוש אתכם לגמרי.
1 מדוי מצרים: הם תחלואים פרטים לארץ מצרים, כגון הצרעת; Aegyptus talium vitiorum genitrix. Plinius, Historia naturalis, liv. 26. Cap. 1.
1 כי מוקש הוא: כל אחד מהגוים ההם אם תקיימהו אצלך יהיה לך למוקש, שתעבוד את אלהיהם ותסור מאחרי ה'.
1 וגם את הצרעה: יהושע כ"ד י"ב הזכירה לישראל, א"כ בהכרח נתאמת הדבר, אע"פ שלא נזכר המאורע הזה בפירוש בספור כבוש הארץ. בתנ"ך כ"י שנת ק"ז מצאתי עד-אב֞ד, והרביע נכון, והכוונה עד שיאבדו מפניך הנשארים והנסתרים.
1 והמם כפירש"י וְהָם אותם, משרש הום כמו מהומה.
1 לא תחמוד וגו': הם אלהי הנכר אשר בתכשיטיהם כאמור ביעקב בראשית ל"ה ב' וד'.
2 תועבת ה' אלהיך הוא: הכסף והזהב העשוי בצורת ע"ז או על שם ע"ז.