1ושלחו זקני עירו: מכאן שאין רשות לגואל הדם להוציא את הרוצח בזדון מערי מקלט, או להמיתו שם, כדעת רש"י על בפגעו בו במדבר ל"ה י"ט; גם יש ללמוד מכאן שדנין את האדם שלא בפניו, כי לא אמר ולקחו אותו ושפטו אותו; ומכל מקום לא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט, כלומר שאין גומרין דינו אלא בפניו, אחר שמיעת טענותיו, אבל תחלה מקבלים העדים, ואם יש ממש בדבריהם מביאין האיש לבית דין ושומעין דבריו, וכן למעלה י"ז ד' ודרשת היטב, ואח"כ והוצאת את האיש ההוא אל שעירך, לתרע בית דינך.2כי יקום עד חמס באיש: והנה עד שקר העד, אולי מדין תורה היו מקבלין עד אחד וכותבים דבריו וממתינים אם יבוא עד שני ויצטרפו לעדות. גם נראה שעד שקר היה נענש גם אם לא בא עד אחר להצטרף עמו תלמידי מוהר"ר הלל ברך קנטוני.3ובערת הרע מקרבך: אין זו מיתה, כי לא כל עד זומם יומת, אך ענינו תבער החטאת בהענישך החוטא, שאם לא כן תהיה החטאת בישראל, וכלם יהיו נענשים עליה, וזה בנין אב לכל ובערת הרע, שענינו העון, וכן ובערת דם הנקי הוא ראיה שהעון הוא המתבער. ותלמידי יוסף שבתי באזיבי מוסיף ראיה ממה שכתוב למטה כ"ב כ"א וסקלוה אנשי עירה ובערת הרע, שהיה לו לומר ובערת הרעה, וכן כ"ב כ"ב ומתו גם שניהם ובערת הרע, היה לו לומר הרעים, וכן כ"ב כ"ד והוצאתם את שניהם ובערת הרע מקרבך.4ובערת הרע: מלת הרע כשאין לפניה שם דבר היא לפעמים שם התאר לאיש malus כמו לא יגורע רע, ולפעמים ענינה דבר רע malum, ונופלת על כל צרה ונזק, כמו הגואל אותי מכל רע, ועל כל עון, כמו סור מרע ועשה טוב. והנה אנקלוס ורמבמ"ן וראז' פירשו ובערת הרע האיש הרע עביד דביש, אך המקרא שלפננו מבטל פירושם, כי לא כל עד זומם יומת, אך יעשה לו כאשר זמם לאחיו בלי שיהיה מבוער מן העולם, לפיכך צריך לפרש מתבער.