1ונחלתו: הנחלה הבאה מאתו, ע"ד הנה נחלת ה' בנים, זה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרומים, וכן הוא אומר במקום אחר אני חלקך ונחלתך.2הזרוע והלחיים והקבה: חלק את הגוף לשלשה חלקים, הראש והקרב והאברים ומשלשתן תנתן מתנה לכהן.3לשרת ולברך בשם ה': ע' למעלה י' ח', ולמטה כ"א ה'.4ובא כל אות נפשו: ושרת בשם ה' אלהיו, חלק כחלק יאכלו, אמתת ענינים של כתובים אלו הוא שקצת מן הכהנים יעמדו בקביעות בבית ה' לעמוד לשרת שם תמיד, ושאר כל הכהנים ישכנו בעריהם ויהיו סובבים בכל ערי ישראל, וכשירצו יבאו לבית ה' וישרתו שם ויאכלו שם מן הזבחים, ויחלקו בשוה עם הכהנים העומדים שם בקביעות. אבל בימי דוד נשתנה הענין, ונחלקו הכהנים לכ"ד משמרות, והיתה כל משמרה משמשת שבוע אחד, ומאז והלאה לא היה עוד רשות לכהן לבוא ולהקריב במשמר שאינו שלו. וכדי שלא ישארו הכתובים הללו כמבוטלים, התקינו הקדמונים שיהיה כל כהן רשאי להקריב קרבנות נדבתו או חובתו אפילו במשמר שאינו שלו, ושהכהנים הבאים לרגל יוכלו לעבוד בקרבנות הבאים מחמת הרגל. והרבה יש לתמוה על המאחרים זמן כתיבת ספר התורה או ספר דברים, איך לא יראו כי אחר שנתקנו המשמרות, לא היה מקום כלל לכתוב המקראות הללו.5לבד ממכריו על האבות: רבו הפירושים על המלות האלה בדברי הראשונים והאחרונים, המולים והערלים, ולא אחד בהם שתהיה מלת על מתפרשת בו בדיוק ובצמצום. ובעל הרכסים לבקעה פירש: לבד משדהו וביתו שמכר מדוחקו, שעל אבות הכהנים מוטל לגאלם מיד הקונה, לטובת הלוי. אבל דבר זה אין לו ענין לכאן. ואני הייתי מפרש שאם יהיו הזבחים מרובים, שלא יספיקו לאכלם בזמן הקבוע להם יום אחד או שני ימים, וימכרו את העודף לכהנים אחרים, אז מוטל על האבות ושרי הכהנים לחלק בין הכהנים כס הממכרים ההם, לא חלק כחלק, אלא כפי מה שיראה להם לפי צורך כל אחד ואחד, ולפי תכונתו ומעלתו. ועדיין קשה לי מלת ממכריו, ויותר היה ראוי שיאמר ממכריהם של לוים הנזכרים בפסוק הקודם.6מעביר באש: ענין מיתה, כמו בשלח יעבורו איוב ל"ו י"ב.7קוסם: מנחש בזריקת חצים בלשון ערבי, ויוני belomantia.8תמים תהיה עם ה' אלהיך: הדורש לקוסמים הוא סומך עליהם ועושה מה שאומרים לו, אפילו נגד התורה, ואתה אל תסמוך עליהם, אך היה תמים עם ה' אלהיך, ולא תשמע לזולתו נגד תורתו, ולפיכך אמר מיד כי הגוים אל קוסמים ישמעו, ואתה נביא יקים לך ה' אליו תשמעון, והוא לא יצוה דבר נגד התורה, וידוע כי גויי קדם היו נכנעים אל הקוסמים בכל מעשיהם, כגון אם היה הקוסם אומר להם אל תלחמו היום לא היו נלחמים, ואם היו אומרים להם צריך שתקריבו פלוני או פלונית, היו זובחים אותם.9לא כן נתן לך ה': נתן חלקך נבדל הרבה מחלקם.10נביא מקרבך מאחיך כמני: בתחלה אמר לא ימצא בך, אפילו גוי לא ישב בקרבך אם הוא מעביר בנו ובתו באש וקוסם וכו'. נראה שישראל לא היו בקיאים באותן האומניות, וחששה התורה שמא יבאו ביניהם קוסמים משאר אומות, לפיכך אמר נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך ה' אלהיך, ולא תשמע לקוסמים נכרים, אשר קרוב הדבר שיסיתוך לעשות כתועבות הגוים תלמידי יוסף שבתי באזיבי.