1המקומות: הם ההיכלות והמזבחות.2לא תעשון: להקריב בכל מקום רש"י.3כי אם אל המקום: הרי זה מקרא קצר, ושיעורו כי אם אל המקום אשר יבחר תבואו, כי למקום שכנו תדרשו ושם תבאו. דרש נקשר עם ל' כמו ופן תדרוש לאלהיהם למטה ל', וישלח דוד וידרוש לאשה שמואל ב' י"א ג'. ואמר זה לפי שהמשכן היה מיטלטל ממקום למקום, והיה צריך לשאול היכן הוא עכשיו, ופסוק זה לא היה אפשר לכתבו אחר שנבנה בית המקדש. והאיש De Wette לא הבין כלום, וכתב כי זו ראיה שנכתב ס' דברים אחר בנין בית המקדש, ואמר כי נכתבה הפרשה הזאת לאסור הקרבנות חוץ מן הבית ההוא, תחת אשר משה התיר להקריב בכל מקום; ואיך לא ראה כי גם במדבר אסר משה אפילו שחיטת חולין חוץ למשכן ויקרא י"ז, ואיך יתכן שיהיה בדעתו להתיר הזביחה בכל מקום?4ובכורות בקרכם: רש"י ויקריבם שם צ"ל ויאכלם שם.5איש כל הישר: כדברי הרמב"ן, כי אע"פ שמביאין כל בהמה אל המשכן, הנה האכילה והשמחה היתה בכל מקם, ובארץ לא תעשון כן, אך תאכלו הקדשים ותשמחו לפני ה'.6אשר תראה: כמו כי ראיתי בבניו לי מלך, וכן ואתה תחזה, ומזה ראוי, ובארמי חֲזֵי ענינם מה שהוא נבחר וטוב.7כבר אמר למעלה פסוק ט"ו שאחר שיעברו את הירדן יאכלו חולין בכל מקום שירצו וכאן חזר וכפל הענין כדי לחזק את לבם שהאל עתיד להרחיב את גבולם ולתת להם נחלה לא לבד כשיעור ההכרחי, אלא די והותר, והוא אומר להם: הנה אין לכם לדאוג ולומר כשיהיה גבולנו רחב לא יהיה אפשר לנו ללכת לשחוט כל בהמה בירושלם, כי אמנם כשירחיב ה' את גבולך בכל אות נפשך תאכל בשר וכו' וכו'.8כאשר צויתיך: לדעתי מוסב לאסור הדם האמור למעלה פסוק וי"ו.9רק חזק לבלתי אכל הדם: אחר שלא היו צריכים לזרוק הדם על המזבח, היה קרוב שיאמרו לשתותו או לאכלו, על כן סמך כאן איסור אכילתו. והנה אמרו בטעם איסורו כי הוא הנפש, נראה שמלמד כי עיקר איסורו הוא שלא ישתוהו בעודו חם ונוטף מן החי, כי זה מעשה אכזריות גדולה, ועדיין יש עמים השותים בתאוה דם אויביהם; ולהוסיף הרחקה לא אמר לא תשתה אותם, רק לא תאכלנו, אפילו לאחר שנקרש.10הנכון כדברי רד"ק תנקש כמו תִוָקש, וכן וינקשו מבקשי נפשי, וכן ולמה אתה מתנקש בנפשי להמיתני ש"א כ"ח ט', וגם מוקש הוא ל' נקישה וחבטה.11ואעשה כן גם אני: לשמים.