רש"י על סוכה ו׳

1 היה לבוש כליו - דאיקרו להו בגדיו:

2 הוא טמא מיד - דכתיב והבא אל הבית יטמא:

3 והן טהורין עד שישהה - דכתיב ויקרא י״ד:מ״ז והאוכל בבית יכבס וגו' ודרשינן בת"כ אין לי אלא אוכל ושוכב אוכל בלא שוכב שוכב בלא אוכל לא אוכל ולא שוכב מניין ת"ל יכבס בגדיו ריבה שתי פעמים כתיב יכבס בגדיו ואם סופנו לרבות הכל מה ת"ל והאוכל ליתן שיעור לשוכב כדי אכילה שאין טעון כיבוס בגדים עד שישהה כדי אכילה וגופו טמא מיד דהכי כתיב והבא אל הבית יטמא ולא כתיב כיבוס בגדים והאוכל בבית דהיינו שוהה כדי אכילה יכבס בגדיו:

4 אכילת פרס - חצי ככר שיערו חכמים אותו למזון שתי סעודות לעירוב דתנן בעירובין דף פב: חציה לבית המנוגע:

5 פת חטין - שהייתה מועטת משל שעורים:

6 מיסב - דהיינו דרך אכילה מי שהוא מיסב הוא עסוק באכילה ואינו טרוד בדברים אחרים:

7 עצם כשעורה - מן המת:

8 ואינו מטמא באהל - כשיעור זה עד שיהא שדרה או גלגולת שלמה או רוב מנין אברי אדם:

9 גפן - מה שיערו בו:

10 כדי רביעית יין - בשאר איסורי נזיר דאיכא למאן דאמר במסכת נזיר דף לד: דחרצנים ולולבין ועליו מצטרפין לשיעור רביעית יין שאם יתנם לכוס מלא יין עד שיצא ממנו רביעית יין ואין דומה המשער בכוס מלא מים למשער ביין משום דיין עב הוא ואינו ממהר לצאת אלא נברץ ונגדש על שפת הכוס יותר מן המים:

11 תאנה - מה שיערו בה:

12 כגרוגרת להוצאת שבת - שיערו בכל האוכלים:

13 כל כלי בעלי בתים שיעורן - בנקביהם:

14 כרמון - דעד שניקב כמוציא רמון שם כלי עליו ומקבל טומאה לפי שבעל הבית חס על כליו וכשהוא מוציא זיתים הוא משתמש בו רמונים אבל כלי אומן שעומד לימכר טהור בנקב כל שהוא:

15 רוב שיעוריה כזיתים - מת ונבילה ואיסור חלב ודם ופיגול ונותר וטמא וגיד הנשה:

16 דבש - כל מיני מתיקה קרויין דבש ותמרים מיני מתיקה הן:

17 כותבת - תמרה:

18 ליום הכפורים - דלא כתיב ביה אכילה אלא אשר לא תעונה ויקרא כג מידי דמייתב דעתיה ומפקע ליה מעינוי:

19 מי כתיבי - כלום כתיב בתורה עצם כשעורה ובית המנוגע בחטין וכן כולם:

20 ה"ג בשרו במים שלא יהא דבר חוצץ כו':

21 נימא אחת קשורה - ומקפיד עליו חוצצת דמיהדק שפיר ולא עיילי בה מיא ואמרינן לקמן גזרינן על מיעוטו המקפיד:

22 שלש אינן חוצצות - לפי שהשער קשה ולא מיהדק שפיר ועיילי ביה מיא:

23 את הטפל לבשרו - יהא במים הטפל הדבוק:

24 דבר תורה - הלכה למשה מסיני:

25 רובו - רוב שערו מטונף בטיט או קשור אחת אחת ומקפיד עליו חוצץ:

26 אין מקפיד עליו - הוה ליה כגופיה הואיל ואין סופו ליטלו ובטיל לגביה ולא חייץ:

27 וגזרו על רובו שאינו מקפיד - הואיל והוי רוב ודמי במקצת לחציצה דאורייתא:

28 ועל מיעוטו המקפיד - הואיל ודמי ליה בהקפדה:

29 גזרה - לאו הלכה למשה מסיני הוא אלא גזירה מדרבנן ורובו המקפיד לחודיה הוא דהוי הלכה למשה מסיני:

30 הא דאמרן - לגובה עשרה:

31 הניחא לרבי יהודה - דלא נפקא ליה מקראי איצטריך הלכתא:

32 לגוד - להיכא דצריך למיגד או גוד אחית או אסיק כגון אכסדרה בבקעה דאמרינן בה פי תקרה יורד וסותם:

33 ולבוד - פחות מג':

34 דופן עקומה - פחות מד' אמות:

35 שתים כהלכתן - מזרחית וצפונית כמין גאם או דרומית ומערבית:

36 כהלכתן - כשיעור משך סוכה:

37 יש אם למסורת - כמה שכתב משה ומסר בספר תורה לישראל היא האם והעיקר ולא כמו שהוא נקרא:

38 בסכת תשבו ישבו בסכת כי בסכות הושבתי חד מלא ותרין חסרין:

39 בסכת - משמע חדא:

40 לגופיה - דאין דורשין תחילות פסוק הנאמר ראשון אינו לדרשה אלא למשמעי אתא:

41 הילכתא - הא דאמרינן לעיל הלכה למשה מסיני להכי נמי אתמר ליה הלכתא למחיצות למיגרעיה לשלישית דופן סוכה ולמיסגי ליה בטפח:

42 סככה לא בעי קרא - דממשמעותא דגופיה נפקא דסוכה בלא סכך לא מקרייא:

43 דורשין תחילות - לדרשה הוו להו ארבעה:

44 למחסה ולמסתור וגו' - ובלא ארבע מחיצות לאו מחסה מזרם הוא שהרוח משיב את הזרם דרך דופן הפרוץ:

45 כנגד היוצא - מקום שהמחיצה כלה באיזה שירצה אם השתים מזרחית צפונית יעשה הטפח בסוף הצפונית במקצועו לצד מערב או במזרחית לצד דרום: