רש"י על סוכה כ״ב

1 מתני' סוכה המדובללת - לקמן מפרש לה בגמרא:

2 ושצילתה מרובה מחמתה כשרה - ליכא לאקשויי תנינא חדא זימנא לעיל סוכה דף ב. שחמתה מרובה מצילתה פסולה אינן דומות זו לזו דמיקשיא קשיין אהדדי כדרמינן להו בגמרא ומשנינן:

3 המעובה כמין בית - שסכך שלה עב מאד:

4 גמ' ענייה - שיש בסככה קנים מעט ויש בה אויר הרבה אלא שאין בו שלשה ביחד:

5 קנה עולה וקנה יורד - שלא השוה הסכך להשכיב הקנים זה אצל זה אלא אחד למעלה ואחד למטה ומתוך כך חמתה מרובה מצילתה ואשמעינן מתניתין דאמרינן כל שאילו היו מסוככין בשוה היתה צילתה מרובה מחמתה כשרה:

6 רב תני חדא - מדובללת ושצילתה מרובה מחמתה אחדא סוכה קיימי:

7 ושמואל תני - מתני' בתרי סוכות:

8 רב תני חדא - סוכה שהיא ענייה שהיא מדובללת מדולדלת אם צילתה מרובה מחמתה כשרה:

9 ושמואל תני תרתי - סוכה מבולבלת כשרה דאמרינן רואין ושצילתה מרובה מחמתה מילתא אחריתי היא דאשמעינן נמי בסוכה ענייה שיש בה חמה אם צילתה מרובה כשרה:

10 לא שנו - דשמואל דקנה עולה וקנה יורד כשרה דאמרינן רואין:

11 אלא דאין בין זה לזה שלשה - דכל פחות משלשה חדא היא:

12 שאין בגגו - בקנה העולה רחב טפח דלאו שם אהל עליה לאחשובי ולמימר ביה חבוט רמי השפל והשלך אותו על האויר שתחתיו דהיינו נמי ענין גוד אחית אלא לענין מחיצה דהוי חודה של מחיצה שייך למימר גוד אחית משוך אותה והורד ולענין המוטל לרוחב ובא לסתום אויר שייך למימר חבטא:

13 אמרינן חבוט רמי - כשגבוה שלשה ויותר דאילו בפחות מג' לאו חבוט הוא שהרי הוא כמושכב עליו:

14 ה"ג להך מתניתין באהלות קורות הבית והעלייה שאין עליהן מעזיבה והן מכוונות טומאה תחת אחת מהן תחתיה טמא בין התחתונה לעליונה ביניהם טמא על גבי העליונה כנגדה עד לרקיע טמא היו העליונות כבין התחתונות וטומאה תחתיהן תחת כולן טמא על גביהם כנגדן עד לרקיע טמא - וה"פ קורות הבית אותן שהעלייה עשויה בהן שקורין שוליב"א קורות העלייה הן שהגג עשוי בהן שקורין טרי"ב וגגין שלהן חלקין היו ושוין ומניחין הנסרים מקורה לקורה כמין תקרת עלייה:

15 שאין עליהם מעזיבה - ולא נסרים ומעזיבה לאו דוקא נקט אלא דסתם היכא דליכא מעזיבה ליכא נסרים:

16 והן מכוונות - העליונות מכוונות כנגד התחתונות ומאהילות עליהן:

17 טומאה תחת אחת מהן - תחת אחת מהתחתונות:

18 תחתיה טמא - על פני כל אורכה דיש ברוחבה טפח כדמפרש לקמן ומביאה את הטומאה וכל שאר הבית מטה ומעלה טהור ואף כנגד אותה הקורה למעלה דהיינו בינה לבין העליונה ואין טומאה אלא תחתיה לבד:

19 בין תחתונה לעליונה ביניהן טמא - כל כלים שבין אותם השתים טמא שהעליונה מאהלת על הטומאה ומביאה את הטומאה על פני כל אורכה תחתיה:

20 על העליונה - ואם טומאה על העליונה:

21 כנגד הטומאה עד לרקיע טמא - שהרי אין דבר חוצץ הימנה ומעלה:

22 היו העליונות כבין התחתונות - שלא היו מכוונות זו כנגד זו אלא העליונות מכוונות כנגד האויר שבין התחתונות:

23 טומאה תחת אחת מהן תחת כולן טמא - דאמרינן בכל העליונות חבוט רמי והשליכם בין התחתונות והוי כל הבית מקורה והוי אהל אחד וכדמוקי בברייתא שהיה רוחב העליונות כשיעור אויר שבין התחתונות:

24 ותני עלה - הכי גרסינן לה בד"א בזמן שיש בהן טפח ויש ביניהן פותח טפח אבל אין ביניהן פותח טפח טומאה תחת אחת מהן תחתיה טמא ביניהן ועל גביהן טהור. ולא גרסינן אין בהן טפח והכי פירושא בד"א דכולה מתניתין בשיש בהן טפח כשיש בתחתונות הללו טפח וביניהן פותח טפח מתוקמא מתניתין שפיר דאמרינן חבוט רמי כשהן מכוונות טומאה תחת אחת מהן תחתיה טמא ותו לא דכיון דיש בה טפח מביא את הטומאה וחוצץ בפני הטומאה הלכך תחתיה טמא ועל גבה טהור טומאה על גבה תחתיה טהור אפי' כנגד הטומאה דחוצצת וכשאינן מכוונות כיון דיש ביניהן פותח טפח והעליונות רחבן כשיעור אויר שבין התחתונות כדקתני העליונות כבין התחתונות שהן כנגד האויר וכשיעורן טומאה תחת אחת מהן תחת כולן טמא דאמרינן חבוט רמי אבל אין ביניהן פותח טפח נמצא שאין ברוחב העליונות טפח טומאה תחת אחת מהן מן התחתונות תחתיה טמא ותו לא דלא אמרינן חבוט רמי:

25 ביניהן - בין התחתונות לעליונות כשהן מכוונות טהור והוא הדין בשאין מכוונות שעל גבה טהור ותחתיה טמא דכיון דיש בה טפח מביאה טומאה לכל אורך שתחתיה וחוצצת בפני הטומאה לטהר על גבה ומאן דגריס אין בהן טפח טועה דאם כן טומאה תחת אחת מהן אין כל תחתיה טמא דאין בה שיעור להביא טומאה ואין על גבה כנגד הטומאה טהור שאין בה שיעור לחוץ וטומאה על גבה כנגד הטומאה טמא ומתחתיה נמי טמא דטומאה בוקעת ויורדת שאין בה שיעור לחוץ ובתוספתא דאהלות פי"ג גרסינן בהדיא במסקנא במה דברים אמורים פעם שניה וגרסינן הכי במה דברים אמורים כשיש פותח טפח אבל אין ביניהן כו':

26 להא שמעתא - דרבא:

27 פחות מארבעה כו' - רבן שמעון סבירא ליה פחות מארבעה לבוד בכל דוכתא:

28 שתי קורות המתאימות כו' - דתנן בעירובין דף יג: הקורה שאמרו רחבה כדי לקבל אריח והאריח חצי לבינה של שלשה טפחים דיה לקורה שתהא רחבה טפח כדי לקבל אריח לרוחבו והתם פריך טפח ומחצה בעי ומשני שבולטת לשני צידי הקורה אצבע לכל רוח ומלבנן בטינא ואם לא היתה לו קורה רחבה טפח ונתן שתים זו בצד זו דהיינו מתאימות כעין תאומים:

29 אם מקבלות אריח לרחבו טפח - כשהן סמוכות זו לזו אין צריך להביא קורה אחרת ואם לאו שאין שתיהן רחבות טפח צריך להביא קורה אחרת:

30 רבן שמעון בן גמליאל אומר אם מקבלות לאורכו שלשה אין צריך להביא קורה אחרת - רבן שמעון בן גמליאל להקל בא כלומר אפילו אין בהן טפח ואם מושיב על שתיהן אריח לרחבו אינו עומד מרחיקן זו מזו ומושיב עליהן לאורכו ובלבד שיהו בריאות לקבל כובדו ואורכו של אריח שלשה:

31 ואם לאו - שאינן בריאות לקבלו צריך להביא קורה אחרת:

32 היתה אחת למעלה ואחת למטה - כשהושיבן זו אצל זו לא נתנם בשוה אלא זו נמוכה וזו גבוהה:

33 רואין את העליונה כאילו היא למטה - בשוה לזו או את התחתונה כאילו היא למעלה אצל חברתה:

34 ובלבד שלא תהא עליונה למעלה מעשרים - לארץ דאינו מקום להכשר קורה:

35 ולא תחתונה למטה מעשרה - לארץ שאין מחיצה בפחות מעשרה:

36 הא זו וזו בתוך עשרים - אפילו העליונה סמוכה לשפת עשרים והתחתונה לשפת עשרה קא סלקא דעתך דמכשר אלמא אמרינן חבוט רמי בפחות מרוחב טפח:

37 תריץ הכי - כלומר רואין דקאמר פחות מג' הוא ובלבד דקתני הכי קאמר ובלבד שלא תהא עליונה כו':

38 כאן מלמעלה כאן מלמטה - הא דדייקינן כי הדדי פסולה למעלה קאי. כשיש בין קנה לקנה כמלא קנה אפילו מצומצם פסולה לפי שחמת האויר נראית בארץ רחבה הרבה מן הצל של סכך והא דדייקי' כי הדדי כשרה נקט שיעוריה מלמטה שחמה וצל שוין בידוע שהקנים רחבים מן האויר:

39 כזוזא מלעיל כאסתירא מלתחת - כשהנקב רחב כשיעור זוז חמתו מרובה למטה כשיעור סלע:

40 כוכבי חמה - כשהחמה זורחת עליה ואין זהרורי חמה נראין מתוכה אין זו דומה לסוכה אליבא דבית שמאי:

41 מתני' העושה סוכתו בראש העגלה - אף על גב דמטלטלא ולא קביעא ובראש הספינה שהוא מקום גבוה של ספינה והים גבוה מאד ואין הרים מקיפין והרוח שולטת שם ועוקרתה:

42 כשרה - דדירת עראי סגי בה:

43 ועולין לה ביום טוב - ומשום דבעיא למיתנא סיפא ואין עולין תנא רישא ועולין:

44 בראש האילן - תיקן מושבו בראשו ועשה שם מחיצות וסכך:

45 כשרה - לחולו של מועד ואף ביום טוב אם עבר ועלה לה יצא ידי חובתו:

46 ואין עולין לה ביום טוב - דגזור בה רבנן דאין עולין באילן ואין משתמשין בו שמא יתלוש:

47 שתים באילן ואחת בידי אדם - סמך קרקעית הסוכה רובו באילן ועשה סביבה בראש האילן שתי מחיצות ואחת עשה בידי אדם בארץ וסמך קצת קרקעית הסוכה באמצע הדופן והגביה הדופן ממנו למעלה עשרה או שתים בידי אדם ואחת באילן הואיל ואם ינטל האילן נופל קרקעית הסוכה שאינו יכול לעמוד בסמיכת שתים שבארץ אין עולין לה ביום טוב דמשתמש באילן: