רש"י על סוכה נ״א

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 כתנאי - עיקר שיר בפה או בכלי:
2 עבדי כהנים היו - משנה במסכת ערכין היא על אוחזי כלי שיר בשעת שיר של קרבן קיימינן:
3 משפחת בית הפגרים ומשפחת בית ציפריא - זה שם המשפחות:
4 ומאמאום היו - זה שם מקומם:
5 ומשיאין לכהונה - ישראל מיוחסין היו שנשיהם אלמנות ובנותם ראויות לינשא לכהנים:
6 לוים היו - אבל ישראלים פסולין לכך:
7 מעלין מדוכן - הרואהו עומד על הדוכן עם הלוים א"צ לבדוק אחריו לא להשיאו מיוחסת ולא לתת לו מעשר ראשון דודאי לוי הוא שמפני דבר זה לא הרגילו להעמיד שם כי אם לוים כדי שלא יטעו בהם בני אדם להחזיקם כלוים ואינם לוים:
8 ומאן דאמר עבדים היו - קסבר אין סומכין על הדוכן מלבדוק אחריו להעלותן ליוחסין הלכך לא נזהרו על כך:
9 ומ"ד ישראל היו - סבר מדוכן ליוחסין מעלין שמפני דבר זה לא הרגילו להעמיד שם עבדים:
10 אבל לא למעשרות - שלא נזהרו מלהעמיד שם ישראל:
11 ור' ירמיה אמר כו' - לעיל קאי אפלוגתא דרבי יוסי ברבי יהודה ורבנן ופליג אדרב יוסף:
12 הכי גרסינן דרבי יוסי סבר שמחה יתירה נמי דוחה שבת הואיל ושמחת מצוה היא ובחליל אין איסור מלאכה אלא שבות בעלמא:
13 תיובתא דרב יוסף - דאמר מודה ר' יוסי בשיר של שואבה דלא ידחה:
14 אבל בשיר של קרבן דוחה כו' - האי לשון קושיא ובעיא הוא כלומר חזינן הכא דבשל שואבה פליגי ואיכא למידק הא בשל קרבן מודו רבנן דדחי:
15 נימא תהוי תיובתא דרב יוסף - נמי בהא דאמר לעיל בשל קרבן פליגי והכא דייקינן דמודו רבנן ביה והויא תיובתא בתרתי בשל שואבה הוי תיובתיה מדרבי יוסי ובשל קרבן הוי תיובתיה מדרבנן:
16 והוא הדין לקרבן - ומדרבנן לא תותביה:
17 והא קתני מתניתין וזהו חליל כו' - ל"ג והא עלה קתני אלא והא קתני:
18 אלא לאו רבנן היא - דשמעינן להו בדשואבה דלא דחי וקתני זהו למעוטי דקרבן אלמא בשל קרבן מודו:
19 החל שיר ה' וחצוצרות ועל ידי כלי דויד - אלמא כלי דוד שיר ה' קרי ליה:
20 למחצצרים ולמשוררים - והכא לא כתיב כלים וחצוצרות לאו כלי שיר נינהו שהן לתקיעות התמידין והמוספין:
21 מתני' יורדין לעזרת נשים - כהנים ולוים יורדין מעזרת ישראל שהיא גבוהה לעזרת נשים שלמטה הימנה בשיפוע ההר:
22 ומתקנין שם תיקון גדול - מפרש בגמרא:
23 וארבעה ספלים של זהב בראשיהן - בראש כל מנורה ומנורה:
24 ילדים - בחורים ובידיהם כדי שמן ועולים כל אחד בסולמו:
25 מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהן היו מפקיעין - ממכנסי בגדי השרד שהיו משל צבור ומאבנטיהם הישנים מפקיעין קורעין לעשות פתילות:
26 שלא היתה מאירה מאור בית השואבה - לפי שהמנורות גבוהין חמשים אמה והר הבית גבוה והאורה זורחת בכל העיר וכותל מזרחי שהוא לסוף עזרת נשים היה נמוך כדאמרינן בסדר יומא דף טז. והמנורות עולין למעלה הימנה:
27 באבוקות של אור - זורקין אותם כלפי מעלה ומקבלין אותם ויש שבקיאין לעשות כן בארבע אבוקות או בשמונה וזורק זו ומקבל זו וזורק זו ומקבל זו:
28 דברי תושבחות - מפרש בגמרא:
29 ט"ו מעלות - אורך המעלה ברוחב העזרה ורוחב המעלה חצי אמה ורומה חצי אמה כדאמרינן במסכת מדות פ"ב מ"ג ובסדר יומא דף טז.:
30 שעליהן הלוים עומדין בכלי שיר - לשמחת בית השואבה אבל דוכן לשיר הקרבן אצל המזבח היה:
31 תקעו והריעו - זה סימן לילך למלאות המים לניסוך מן השילוח:
32 הגיעו לעזרה - לקרקע עזרת נשים:
33 תקעו והריעו ותקעו - ובראש השנה דף לג: יליף בכל תקיעות פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה ותרועה באמצע:
34 והיו תוקעין והולכין - באלו שלש אחרונות מאריכין עד שמגיעין לשער היוצא מעזרת נשים להר הבית לשיפולו למזרח והשער ההוא מכוון כנגד שער שמעזרת ישראל לעזרת נשים ויורדין ממערב למזרח וכשהיו נכנסין למקדש היו הולכין ממזרח למערב דרך עלייה:
35 הפכו פניהם - למערב לצד העזרות וההיכל לומר דבר זה:
36 אבותינו - בבית הראשון היו כופרין ולא היו פניהם לבית אלא אחוריהם אל היכל ה' וגו' פסוק הוא ביחזקאל ח:
37 שונין אותה - כופלין אותה כדמפרש אנו ליה וליה עינינו:
38 גמ' מאי היא - איזה מן הבנינים של שלמה או של נחמיה בן חכליה או של הורדוס שסתרו ובנאו:
39 שיישא - שייש צבוע לא לבן ולא שחור אלא כעין ירוק בלע"ז בי"ש:
40 ומרמרא - שייש לבן:
41 כוחלא - שישא צבוע ככחול:
42 אפיק שפה - שורה של אבנים נכנסה ושורה יוצאה:
43 דמיחזי כאדותא דימא - כגלי הים שהאבנים משונים במראיהן זו מזו והעינים המסתכלות בהן שוטטות ונראות כאילו גלי הים הם נדים ונעים:
44 דיופלוסטון - לשון יונית דיו שנים פלו לשון שרים כמו מטרפולין וכמו דיופולין מרומי דתענית דף יח: סטון לשון סטיו שני סטוין:
45 סטיו כפול - לישיבת שרים של אלכסנדריא שהלכו שם יוחנן בן קרח ושרי החיילים לאחר חורבן בית ראשון בימי ירמיה ונתיישבו שם ואף על פי שעלה שם נבוכדנצר והחריב את מצרים ונהרגו מישראל שהלכו שם כמו שנתנבא עליהם ירמיה מב עלו בניהם שם לגדולה ועושר עד שהחריבם אלכסנדרוס:
46 בסילקי - פלטירין גבוהים נקראים בסילקאות:
47 כנגד שבעים ואחד זקנים - שעשו להם סנהדרין:
48 ככרי זהב גרסינן:
49 בימה - כעין אלמימבר"א שלנו:
50 חזן הכנסת - שמש הצבור:
51 לענות אמן - שהיה שליח שלפני התיבה גומר ברכתו והן לא היו יכולין כולן לשמוע קולו:
52 זהבין כספין - צורפי זהב צורפי כסף:
53 נפחים - חרשי ברזל:
54 טרסיים - חרשי נחושת:
55 גרדיים - אורגין:
56 ונפנה לשם - ונשכר להם למלאכתם:
57 ההוא גברא הוה - עליו נאמר מקרא זה וגזרת מלך היא להחריבה:
58 ודלי זיקא - גבה הרוח:
59 חלקה היתה - העזרת נשים בראשונה ולא היו זיזין יוצאין מן הכתלים:
60 והקיפוה גזוזטרא - נתנו זיזין בכתלים בולטין מן הכותל סביב סביב וכל שנה מסדרין שם גזוזטראות לווחין שקורין בלנ"ק כדי שיהו נשים עומדות שם בשמחת בית השואבה ורואות וזהו תיקון גדול דקתני מתניתין שמתקנין בכל שנה:
61 מבפנים - בעזרת נשים:
62 מבחוץ - ברחבה של הר הבית ובחיל:
63 היכי עביד הכי - שהוסיפו ושינו כלום על בנין שלמה:
64 והכתיב - גבי דוד המלך כשצוה את שלמה על מדת הבית ובניינו:
65 הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל - כל מלאכת התבנית שהודיעו הקב"ה ע"י גד החוזה ונתן הנביא:
66 קרא אשכחו - שצריך להבדיל אנשים מנשים ולעשות גדר בישראל שלא יבאו לידי קלקול: