רש"י על סוכה כ״ד

1 אוסרין - ואמרינן גזרה שמא יבקע הנוד ולא יבא לידי ברירה ונמצא שותה טבלים אלמא ר' יהודה חייש לבקיעת הנוד וכל שכן למיתת אדם ור' מאיר לא חייש:

2 איפוך - לא שנינהו אביי כדקאמרת אלא איפכא שנינהו אביי הא דלא חייש ר' יהודה והא דחייש ר"מ ולאו מהלוקח יין שנינהו אביי אלא מהך דסוכה דר' יהודה לא חייש ור' מאיר חייש:

3 קשיא דרבי מאיר - דבקיעת נוד ארבי מאיר דסוכה:

4 דלית ליה ברירה - ואפי' אינו נבקע אסור:

5 לכשיבקע - נבין בדבר כלומר דלא חיישינן לה:

6 מתקינין לו - מזמנין לכהן גדול לערב יוה"כ:

7 שמא תמות אשתו - וכתיב ויקרא טז וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו היא אשתו:

8 בכפרה - בכפרת יום הכפורים עשה בו מעלה זו שחשש בה במידי דלא חייש בעלמא:

9 ופרכינן בין למ"ד טעמא דר' מאיר משום שמא תברח בין למ"ד משום שמא תמות תרוייהו מפרשי לרבי מאיר דמדאורייתא מחיצה היא ורבנן גזור שמא תברח או תמות תינח גבי סוכה מבוי וביראות דר' מאיר לחומרא אבל גבי גולל ר' מאיר מקיל וכיון דמדאורייתא בטיל היאך יכול לטהרו מידי טומאת גולל אלמה תנן בעירובין דבר שיש בו רוח חיים מטמא משום גולל ור' מאיר מטהר וה"ה דמצי למיפרך ממתנית' דלעיל דקתני ולא גולל לקבר אלא ממתני' אלימא ליה לאקשויי ועוד משום דקתני מטהר בהדיא לשון קולא:

10 העומדת ברוח - על ידי רוח:

11 לאו מחיצה היא - דעיקר עמידתה דבר שאין בו ממש הוא:

12 רוח חיים לאו בידי אדם הוא שהרי אין רוח בידו לנפחו:

13 דאוקמה בנוד תפוח - סמך הדופן על הנוד תפוח ברוח:

14 הרי עשויה בידי אדם - דרוח זה בידי אדם בא:

15 ספר - וכתב לה ספר כריתות:

16 אין לי אלא ספר - קלף:

17 מניין לרבות כל דבר - לכותבו עליו כגון לוח עץ ועלה זית:

18 וכתב מכל מקום - דמצי למיכתב ונתן בידה ספר כריתות:

19 אי הוה כתב וכתב לה כריתות בספר כדקאמרת - דהאי ספר קלף הוא:

20 השתא דכתב ספר - אין זה קלף ואין הכתוב מדבר שיהא נכתב עליו אלא דברי הגט קרוי ספר ספירת דברים כריתות דברים שיהו כורתין ומפרידין ביניהן:

21 ורבנן - כיון דספר לאו קלף הוא האי וכתב לה לא אצטריך לרבות כל דבר דמהיכא תיתי לך לייחד דבר לכתיבתו דאיצטריך לאשמועינן שכל דבר כשר לך:

22 ואינה מתגרשת בכסף - ליתן לה כסף לשם גירושין ולומר הרי את מגורשת בו כדרך שנתן בקידושין ואמר הרי את מקודשת בו:

23 ואיתקש יציאה להויי' - ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר דברים כ״ד:ב׳:

24 מה הוייה - כשמהווה עצמה לאיש אפשר בכסף כדנפקא לן בקידושין דף ב. קיחה קיחה משדה עפרון:

25 מספר כריתות - מדסמך כריתות לספר:

26 לדבר הכורת - שתהא ספירת דברים כורתת ביניהם ולא יהא תנאי האוגדם יחד:

27 אין זה כריתות - דכל ימיה קשורה בו שמחמתו צריכה לעמוד שלא לילך:

28 הרי זה כריתות - דיכול לבא לידי הפרדה לסוף שלשים הלכך מעכשיו מותרת לינשא מן התורה:

29 מכרת כריתות - דמצי למיכתב ספר כרת:

30 מתני' בין אילנות - בארץ ולא סמכה עליהן אבל הן דופנותיה:

31 גמ' שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה - שהרוח מוליכה ומביאה:

32 בקשין - אילנות זקנים ועבים:

33 הא איכא נופו - שהולך ובא ופעמים שאף הנוף מן הדופן:

34 דעביד ליה - אורג הנוף כמין מחיצה שלא יניענו הרוח:

35 לאשתמושי באילן - להניח עליו כליו:

36 היה שם - בפסי ביראות קאי היה באחת הפיאות אילן שעוביו אמה לכל צד:

37 או גדר - מרובע אמה על אמה כל גדר סתם של אבנים הוא וצריך שיהא אמה על אמה כדי לחלקו לשתי מחיצות אמה למזרח ואמה לצפון או לדרום:

38 דיומד - ב' עמודים שהיו מחיצה לכאן ולכאן שבכך הקילו חכמים עליהם:

39 המיסך על הארץ - נופו גדול מאד וראשי הנוף כפופין סביב על הארץ:

40 מטלטלין תחתיו - דאמרינן לבוד ומחיצה זו גבוהה עשרה מבפנים שהנוף ארוך הוא ובגובה האילן הוא:

41 אי הכי - דעשויה בידים היא וראוי לדור תחתיה ולשמור שדה עשאה וכיון דמוקף לדירה הוא:

42 ליטלטל בכוליה - כלומר יטלטל בו כל כמה שהוא גדול אלמה אמר רב הונא אין מטלטלין בו כלל אלא אם כן אינו הוה אלא כשיעור בית סאתים כחצר המשכן ששיעור זה נתנו חכמים לכל היקף שאינו לדירה ואם גדול הוא מכאן הוי כרמלית ואין מטלטלין בו אלא בתוך ארבע אמותיו של אדם והאי כיון דבידים הוקף ולדירה אפילו הוא יותר מבית סאתים ליטלטל ביה: