רש"י על סוכה כ״ז

1 הכי גרסינן נימא תיהוי תיובתיה דרב יוסף - דאמר לעיל תרתי תלת:

2 ואביי - דאמר כדטעים בר בי רב דהיינו כביצה דכביצה אוכל הנאכל בבליעה אחת הוא כדאמרי' בפ' בתרא דיומא דף פ. מכל האוכל אשר יאכל:

3 הא כביצה בעי נטילת ידים וברכה - אבל סוכה אפי' כביצה נמי לא:

4 מתני' י"ד סעודות - ובגמרא מפרש טעמא:

5 אין לדבר קצבה - אם רצה להתענות אין אנו זקוקין לו אלא אם יאכל לא יאכל חוץ לסוכה:

6 חוץ מלילי י"ט הראשון - שאינו רשאי להתענות כדיליף בגמרא:

7 ישלים - סעודתו זאת בי"ט האחרון בשמיני עצרת ואע"פ שאינו בסוכה ובגמרא פריך עלה:

8 גמ' מכאן ואילך רשות - דהכי ילפינן לה בפ' בתרא דפסחים דף קכ. ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת מה שביעי רשות אף ששה רשות לפי שהשביעי בכלל שבעת ימים תאכל מצות ויצא מן הכלל ללמד שאכילת מצות האמור בו אינו חובה אלא אם באת לאכול תהא אכילתך מצה ולא חמץ ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא:

9 והתם גופיה מנלן - דלילה הראשון מיהא חובה:

10 והאמר ר' אליעזר י"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה - וכיון דביום אחרון לא בסוכה יתיב ואם ישב בה לשם מצוה עובר על בל תוסיף מאי השלמה דסוכה איכא הכא:

11 אמר בירא - שם חכם:

12 חזר בו ר' אליעזר - אצל חכמים לומר שאין לדבר קצבה ואם רצה להתענות יתענה חוץ מלילי יום טוב הראשון ובהא מיהא פליג עלייהו דקסבר יש לה תשלומין כמו שיש תשלומין לקרבנות יום ראשון אף בי"ט האחרון:

13 אילימא בריפתא - כלומר תאמר שסעודת י"ט האחרון שהוא סועד בלחם ולפתן וצורכי הסעודה תהא תשלומין לראשון:

14 סעודתא דיומיה קאכיל - ומאי היכר יש כאן שתהא לשם סעודה ראשונה הלא דרכו לסעוד היום:

15 במיני תרגימא - לאחר שסילק יביאו פרפראות ומעדנים לפניו כגון פירות וכסנין וקפלוטות מבושלות:

16 תרגימא - פרונגו"ש:

17 תניא נמי הכי - דבהכי הויא סעודה לאשלומי ואע"פ שאינו חוזר וקובע עצמו לאכול שתי סעודות של לחם ובשר:

18 אם השלים כו' - וכ"ש אם קבע סעודה שניה בלחם ובשר:

19 אפוטרופוס של אגריפס - ממונה על שלו ורב ביתו שקורין שקל"ק:

20 מהו שאוכל סעודה אחת ביום - בסוכה ואפטר:

21 פרפראות - מיני מעדנים הפותחים את בני מעיים להיות לבו משוך אחר הפת ויאכל:

22 מהו שאצא מסוכה לסוכה - לאכול ולישן היום בזו ולמחר בזו:

23 ביטל מצותה של ראשונה - אפי' ימים שעברו עליו כבר איבדן למפרע ואינו מצוה כדיליף לקמן שצריך לישב כל ז' בסוכה אחת:

24 אין יוצאין מסוכה לסוכה - לאכול בזו ולישן בזו או היום בזו ומחר בזו:

25 ואין עושין סוכה בחולו של מועד - מי שלא ישב בסוכה י"ט הראשון:

26 עשה סוכה לשם חג של שבעת הימים - שמעת מינה דאין עושין סוכה בחולו של מועד דאינה לשבעה ושמעינן מינה דאין יוצאין מסוכה לסוכה דאם כן לאו סוכה לשבעה היא:

27 פשיטא - דהא סוכת שבעה היא:

28 מהו דתימא האי אחריתי היא ואינה לשבעה קמ"ל - הואיל וישב בה בי"ט וזו להשלים היא סוכת שבעה קרינא ביה שתשלומין לראשונה היא:

29 לכם משלכם - להוציא את הגזול ואת השאול:

30 כל האזרח ישבו בסוכות כתיב - דמשמע סוכה אחת לכל ישראל שישבו בה זה אחר זה ואי אפשר שיהא לכולן דלא מטי שוה פרוטה לכל חד אלא ע"י שאלה:

31 בינתיים - בחולו של מועד:

32 וקטן שנתגדל - צמחו לו ב' שערות במועד ואתא האי כל לרבויי שעושה סוכה בחולו של מועד מה שאין כן במחויב קודם לכן כדאמר ר' אליעזר לעיל:

33 ורבנן כיון דאמרי עושין סוכה בחולו של מועד - ואפי' מי שמחויב קודם לכן ולא עשה תו לא איצטריך האי לרבויי דכ"ש הוא:

34 ברגל - י"ט ראשון והלך אצלו מערב י"ט:

35 אינך משובתי הרגל - הואיל ולא עמדת בביתך אצל אשתך:

36 משבח אני את העצלנין - אע"פ שלא בשביל הרגל מתעכבים שהרי כל ימות השנה אינן יוצאין מחמת עצלות אעפ"כ משבחן אני:

37 מדוע את הולכת וגו' - בעלה של שונמית אמר לה כשאמרה לו אלכה וארוצה עד איש האלהים ואשובה:

38 הא דאזיל ואתי ביומיה - ומשמח שמחת החג עם אשתו חייב להקביל פני רבו כגון עיר שבתוך התחום או על ידי עירוב:

39 ששבת בסוכתו של יוחנן כו' - לקמיה פריך הא אמר ר' אליעזר משבח אני את העצלנין:

40 מהו שאפרוש עליה סדין - לצל שלא תשוזפך השמש מי אסור משום מוסיף על אהל עראי בשבת או לא:

41 אין לך כל שבט כו' - השיאו לדבר אחר כדאמרי' לקמן סוכה דף כח. שלא אמר דבר אחד שלא שמע מפי רבו:

42 שלא העמיד שופט - מושיע את ישראל אותן שהיו משמת יהושע ועד שמואל שמשח שאול למלך יהושע מאפרים אהוד מבנימין גדעון ממנשה הרי מבני רחל שמשון מדן ברק מקדש מנפתלי הרי מבני בלהה אבצן זה בועז מיהודה עלי מלוי תולע מיששכר אלון הזבולני מזבולן אלו מפורשים אבל עתניאל ויפתח ושמגר ויאיר ועבדון לא ידעתי שמות שבטיהן ומראובן ושמעון גד ואשר לא מצאתי מפורש:

43 הגיע חמה - מתפשטת ומתקרבת אצלם:

44 מלכים על פי נביאים - שאול ודוד ע"פ שמואל:

45 ויצא - שלא רצה להתיר את הדבר:

46 לא מפני שהפליגו בדברים - מה שהשיאו לדבר אחר לא הפליגו הימנו ולדחותו שלא ללמדו תורה נתכוון אלא שלא אמר דבר כו':

47 אין יוצאין מסוכה לסוכה כו' - והאיך הניח שבת שבתוך הרגל את סוכתו שהיתה בלוד שהיה דר בלוד כדתניא סנהדרין ד' לב: אחר ר' אליעזר ללוד:

48 רגל אחר היה - כגון עצרת והיו יושבין בסוכה משום אויר:

49 ותפשוט ליה מדידיה - שלא תפרוש עליה סדין דאסור להוסיף על אהל עראי:

50 שקשור ותלוי - שם כל שעה:

51 פוקקין בו - כיון דמתוקן ועומד לכך אין זה לא בונה ולא מוסיף:

52 ואם לאו אין פוקקין בו - דמוסיף הוא על סתימת אהל: