רש"י על סוכה מ״ו

1 העושה לולב - בערב יום טוב:

2 לעצמו - ולא לאחרים:

3 כאן בזמן בית המקדש - מברכין עליו במקדש כל שבעה דמדאורייתא היא כרבי יוחנן דתלי טעמא בדאורייתא:

4 כל זמן שמניחן - ואפילו חולצן ומניחן מאה פעמים ביום וגבי סוכה נמי אע"ג דלא מפסקי לילות מימים וכחד יומא אריכא הוא מברכין עליה בכל יום דהוא דומיא דחולץ ומניח:

5 אלא שחרית - ובסוכה נמי כיון דכחד יומא הוא סגי בברכה של יום ראשון:

6 דלא עביד כשמעתיה - אלא כל זמן דמנח תפילין מברך:

7 הכי גרסינן ואנן נמי כרבי עבדינן ומברכינן כל שבעה - ואע"ג דכחד יומא הוא ובלולב נמי כל שבעה ואע"ג דמדרבנן מברכינן עליה כי היכי דמברכינן בנר חנוכה ובמגילה דרבנן דקם ליה רב ושמואל בחד שיטתא בלולב ורבין נמי משמיה דר' יוחנן אמר לולב שבעה:

8 דמשמשי בהו - דקיימא לן חייב אדם למשמש בתפילין כל שעה ק"ו מציץ בפ"ק דיומא דף ז::

9 מצות לולב שבעה - לברכה:

10 יום ראשון מצות לולב - דאורייתא ועיקר ובעיא ברכה:

11 מכאן ואילך מצות זקנים - רבן יוחנן בן זכאי וסיעתו ודרבנן לא בעיא ברכה:

12 ואף רב סבר לה כל שבעה - בעי ברכה למצות לולב ואף על גב דמדרבנן הוא בעי ברכה:

13 דאמר רב - בנר חנוכה דמדרבנן היא ובעי ברכה הכא נמי לא שנא:

14 הרואה נר חנוכה - קאי על שלא הדליק בביתו ועובר ברשות הרבים ורואה אותה בפתחי ישראל שמצוה להניח בפתח צריך לברך על הראשונה:

15 מברך שתים - שהחיינו ושעשה נסים שאין על הרואה לברך להדליק הנר:

16 מכאן ואילך - זמן ליכא:

17 המדליק מברך - להדליק נר ושעשה נסים:

18 והרואה - שעשה נסים לחודיה:

19 והיכן צונו - הואיל והוא מדבריהם:

20 מתני לה בהדיא - להא דרב גבי לולב ולא שמע לה מכללא דנר חנוכה:

21 מברך שתים - לישב בסוכה וזמן:

22 מצות הרבה - ליטול לולב לישב בסוכה להניח תפילין להתעטף בציצית:

23 על המצות - ויצא ידי כולן:

24 כל יום ויום מעין ברכותיו - של שבת מעין של שבת של חול מעין של חול של יו"ט מעין של יו"ט המאורע:

25 מחזיק - מה שנותנין לתוכו:

26 מלא אינו מחזיק - מה שתוסיף עליו:

27 אם שמוע תשמע - אם הורגלת לשמוע אז תשמע תוכל ללמוד ולהוסיף:

28 ואם לאו - שלא הטית אזן בילדותך לשמוע:

29 לא תשמע - לאחר זמן לא יספיקו בידך:

30 ד"א אם אתה שומע בישן - מחזר על תלמודך ששמעת:

31 תשמע בחדש - תתחכם בו להבין דברים חדשים מתוך דברים ישנים:

32 ואם יפנה לבבך - להתייאש על מה שלמדת כבר מלחזור עליו:

33 שוב לא תשמע - משתפנה לבך לבטלה שוב אין משמיעין אותך דהכי כתיב אם יפנה לבבך ולא תשמע דברים ל׳:י״ז:

34 אסור - לאכילה ואפילו לאחר שיצא בה כדמפרש טעמא קסבר לכל שבעת הימים אתקצאי:

35 סוכה אפי' בשמיני אסורה - להסקה וטעמא מפרש לקמן מאי שנא מאתרוג:

36 ואפי' בז' נמי מותרת - משיצא בה ואינה עומדת למצוה עוד דקסבר למצותה אתקצאי ותו לא:

37 מיד תינוקות שומטין כו' - בשביעי קאי במתני' ויש מפרשים מיד תינוקות כלומר מיד אחר סיום מצות לולב התינוקות שומטין את לולביהן כלומר מניחין אותם כמו שומטו ומניחו בקרן זוית והולכין ואוכלין אתרוגיהן ואין נראה דאמרינן בבראשית רבה מעשה בחסיד א' שנתן דינר לעני והקניטתו אשתו וברח ולא היה לו במה להתפרנס בשביעי של ערבה הלך ושמט אתרוגין מיד התינוקות כדתנן תמן מיד התינוקות שומטין כו' והיה אותו חסיד עובר בספינה דרך כרך אחד והוצרכו לבית המלך לאתרוגין דמצוה לרפואה ומכרן ביוקר גדול וחזר לביתו אלמא דגדולים שמטי ליה מיד התינוקות:

38 מאי לאו הוא הדין - באתרוגין של גדולים נמי שרו באכילה:

39 תינוקות דוקא - שלא הוקצה למצוה גמורה אבל של גדולים שהוקצה למצוה גמורה אסורין כל היום:

40 אורחא דמילתא - שאין דרך לשמוט מיד הגדולים את אתרוגיהם:

41 דחזיא לבין השמשות - שהרי מצותה כל היום:

42 אתרוג לא חזי לבין השמשות - משיצא בו שחרית:

43 אתרוג אפילו בשמיני אסורה - מיגו דאסירה בין השמשות דשמיני משום דבין השמשות ספק יום הוא ובשביעי אתקצאי לכולי יומא וכיון דבין השמשות אסורה ואע"ג דלא חזיא לבין השמשות אסורה לכולי יומא:

44 קם אבוה דשמואל בשטתיה דלוי - חזר בו מדבריו ואמר כלוי:

45 קם רבי זירא בשיטתיה דאבוה דשמואל - אמר בבית המדרש בשביעי אסור בשמיני מותר:

46 אתרוג שנפסלה - רבותא נקט דאפילו נפסלה אסורה כל שבעה שמתחילה לשבעה הוקצה אבל בשמיני מותרת:

47 לא ליקני איניש הושענא לינוקא - במתנה עד שלא יצא בו הוא:

48 מקנא קני - דרבנן תקינו ליה זכייה לנפשיה:

49 אקנויי לא מקני - אינו יכול לחזור ולהקנותו לאביו במתנה דלאו בר דעת הוא:

50 ובפלוגתא - הא דרבי יוחנן ורבי שמעון ב"ל איפלוג נמי רב ורב אסי וכיון דקמו רב אסי ורבי יוחנן בחדא שיטתא הלכתא כוותייהו ואסורה בשביעי ומותרת בשמיני והיינו דקבעי ואנן דאית לן בשמיני תרי יומי היכי עבדינן מי אסרינן ליה ביומא קמא משום ספק שביעי או לא:

51 מרימר אמר אפילו תשיעי ספק שמיני אסורה לא גרסינן לה:

52 שביעי לסוכה - כדמפרש לה לקמן:

53 ושמיני לברכה - שאומר בתפלה וברכת המזון וקידוש את יום השמיני חג עצרת הזה:

54 שמיני לזה ולזה - אף לענין סוכה הוי שמיני ולקמן מפרש ואזיל למילתיה:

55 כולי עלמא לא פליגי דיתבינן בסוכה - בשמיני ספק שביעי ואפילו לר' יוחנן דאמר שמיני לזה ולזה: