רש"י על ערכין ט״ז ב

1 בפרהסיא - דאמעשה קול הוא מעיל מכפר:

2 הוא הבדיל - שעל לשון הרע באו נגעים עליו:

3 פטיט - לשון קול היוצא בחשאי ובלע"ז פולי"ר:

4 יביא קרבן פטיט - שהצפרים צועקין בכל שעה:

5 יכול לא יכנו - על דבר תוכחה:

6 יסטרנו - כלאחר יד:

7 ופניו משתנין - שיוכיחנו ברבים להלבין פניו:

8 קיסם - כלומר עון קטן שבידך זה יכול לומר לו טול אתה עון גדול שבידך הלכך אין יכולין להוכיח שכולן חוטאים:

9 שיודע להוכיח - דרך כבוד שלא יהו פניו משתנין:

10 קובל עליו - כשהייתי רואה בו דבר גנאי:

11 תוכחה לשמה - לשם שמים:

12 וענוה שלא לשמה - שעושה עצמו עניו שאינו רוצה להוכיחו ואותה ענוה שלא לשם שמים הוא אלא שלא ישנאנו:

13 דאמר מר - במסכת עבודה זרה בפ"ק דף כ: ענוה גדולה מכולן דכתיב יען משח אותי לבשר ענוים לבשר חסידים לא נאמר:

14 אמר ליה רבי חייא - לשמואל חזי מר דקא מצער לן רב הונא שמכה וחובט אותי:

15 כי נפק - חייא בר רב אמר ליה רב הונא לשמואל להכי מצערנא ליה דהכי והכי עביד דברים מגונים והיינו ענוה שלא לשמה דלא אמר ליה בפניו ושלא בפניו סיפר בגנותו:

16 עד היכן - אדם חייב להוכיח את חבירו:

17 עד הכאה - עד שיקצוף זה ויכה את המוכיח:

18 עד קללה - שיקלל את המוכיח: יהונתן הוכיח לשאול עד שקצף שאול:

19 שיכה - בעל הבית את האכסנאי או את אשתו:

20 עד שיפשיל - בעל הבית כלי האכסנאי לאחוריו להשליכם מן הבית:

21 בהפשלה ובהכאה דאכסנאי גופיה כ"ע לא פליגי דתו לא מצי קאי: שמואל סבר כיון דלדידיה אינו מכה מאי נפקא ליה מיניה הלכך עד הפשלה:

22 לאטרודי - להתקוטט:

23 וכל כך למה - לו לסבול:

24 אכסנאי - המשנה מאכסניא שלו:

25 פוגם - בעל הבית:

26 ונפגם - הוא עצמו דאמרי אינשי כמה קשים אלו שלא יוכלו לדור יחד:

27 למסעיו - בדרך שהיה רגיל לחנות ממסע למסע שלא שינה בית מלוניו:

28 דאקראי - כגון אכסנאי שבדרך שלן שם במקרה בעלמא ששקעה לו שם חמה. למאן דאמר מאהלו לא חשיב אלא אכסניא קבועה ומאן דאמר ממסעיו חשיב אפילו דאקראי:

29 תכלית יסורין - סוף מדת יסורין כלומר יסורין שאין פחותין מהן:

30 ואינו מתקבל עליו - שאינו למדתו כהגון וצער הוא לו:

31 למזוג - כוס של יין במים חמין:

32 נהפך לו חלוקו - שלא לבשה כסדר וצריך להופכה ולפושטה:

33 שלש ועלו בידו שתים - איכא טירחא למיהדר ולמשקל שלישית:

34 וכל כך למה - כלומר למאי הילכתא הוו יסורין:

35 קיבל עולמו - כל מנוחתו לעתיד ואי עבר עליה חד מהנך הרי הוא יסורין: