רש"י על ערכין ט״ז

1 דמיתאמרא באפי תלתא - שהבעלים אמרוה בפני ג' המגלה אותה אינו לשון הרע שזה גילה תחלה דעתו שאם מגלה אותו אינו חושש דמידע ידע דסופה להגלות דחברך חברא אית ליה וזה מגלה לחבירו וזה לחבירו עד שיודע:

2 מברך רעהו בקול גדול וגו' קללה תחשב לו - אותה ברכה קללה היא לו לחבירו:

3 ושמעין אינשי - אלמים שהוא עשיר ואזלי ואנסי ליה לממוניה. ל"א אנסי ליה שמתאכסנין אצלו אורחין עד שמכלין ממונו:

4 בא לידי רעתו - שכשהוא מספר בטובתו יותר מדאי הוא עצמו אומר חוץ ממדה רעה זו שבו או אחרים שומעין שזה משבחו ואומרים הלא מדת כך וכך בידו:

5 צרות העין - שצרה עינו באחרים ואינו מהנה שכיניו מכליו ע"י שאלה:

6 אותו אצמית - ואוקימנא לעיל דהיינו נגעים:

7 אל יכרת מבית יואב - מפני שהרג את אבנר:

8 הואל - השבע ששלחך אלישע וקח ככרים:

9 ובחזקתו גבה לבו וגו' - בעוזיהו משתעי:

10 שייחד ביתו - כלי תשמישו שלא השאילם לאחרים:

11 למה נסמכה כו' - בפרשת ואתה תצוה נסמכה ענין המילואים לבגדי כהונה:

12 ויטבלו את הכתנת בדם - רמז היה להם שטבילת כפרת דמים עולה ע"י כתנת:

13 אין אפוד ותרפים - בזמן שאין אפוד הוי עון תרפים:

14 שבקול - פעמוני המעיל נשמעין על מעשה קול לשון הרע ואת אמרת נגעים אתו עליה:

15 אהנו מעשיו - שנתקוטטו על ידו. ואי קשיא אמאי לא מותיב ליה משפיכות דמים וגילוי עריות דקאמר לעיל נגעים באין עליהם והכא תניא דבגדי כהונה מכפרין תריץ דהא דתני בגדי כהונה מכפרין לאו עליה דידיה אלא על האחרים שעל ידו נענשין דבשפיכות דמים כתיב במדבר ל״ה:ל״ג כי הדם הוא יחניף וגו' ובגילוי עריות כתיב ויקרא י״ח:כ״ה ותטמא הארץ ואפקוד עונה עליה אבל לשון הרע לא אשכחן דמיענשי ביה אחריני:

16 שבחשאי - קטורת נעשית בהיכל בחשאי כדתניא בפרק הוציאו לו במסכת יומא דף מד. פורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה. לשון הרע בחשאי הוא:

17 קשיא שפיכות דמים וכו' - דקאמרינן לעיל בגדי כהונה מכפרין על אחרים וקא חזינן דעגלה ערופה מכפרת על אחרים דעל ההורג אינה מכפרת דקיימא לן בסוטה דף מז: שאם נתערפה העגלה ואח"כ נמצא ההורג מנין שהוא נהרג תלמוד לומר ולארץ לא יכופר וגו':

18 קשיא לשון הרע - דלעיל דקתני דבגדי כהונה מכפרין:

19 לא ידיע מאן קטליה - עגלה מכפרת:

20 בר קטלא הוא - וכל כמה דלא מיקטל לא מיכפרי אחריני דכתיב במדבר ל״ה:ל״ג ולארץ לא יכופר וגו':

21 בצינעא - דמעשה חשאי קטרת מכפרת:

22 בפרהסיא - דאמעשה קול הוא מעיל מכפר:

23 הוא הבדיל - שעל לשון הרע באו נגעים עליו:

24 פטיט - לשון קול היוצא בחשאי ובלע"ז פולי"ר:

25 יביא קרבן פטיט - שהצפרים צועקין בכל שעה:

26 יכול לא יכנו - על דבר תוכחה:

27 יסטרנו - כלאחר יד:

28 ופניו משתנין - שיוכיחנו ברבים להלבין פניו:

29 קיסם - כלומר עון קטן שבידך זה יכול לומר לו טול אתה עון גדול שבידך הלכך אין יכולין להוכיח שכולן חוטאים:

30 שיודע להוכיח - דרך כבוד שלא יהו פניו משתנין:

31 קובל עליו - כשהייתי רואה בו דבר גנאי:

32 תוכחה לשמה - לשם שמים:

33 וענוה שלא לשמה - שעושה עצמו עניו שאינו רוצה להוכיחו ואותה ענוה שלא לשם שמים הוא אלא שלא ישנאנו:

34 דאמר מר - במסכת עבודה זרה בפ"ק דף כ: ענוה גדולה מכולן דכתיב יען משח אותי לבשר ענוים לבשר חסידים לא נאמר:

35 אמר ליה רבי חייא - לשמואל חזי מר דקא מצער לן רב הונא שמכה וחובט אותי:

36 כי נפק - חייא בר רב אמר ליה רב הונא לשמואל להכי מצערנא ליה דהכי והכי עביד דברים מגונים והיינו ענוה שלא לשמה דלא אמר ליה בפניו ושלא בפניו סיפר בגנותו:

37 עד היכן - אדם חייב להוכיח את חבירו:

38 עד הכאה - עד שיקצוף זה ויכה את המוכיח:

39 עד קללה - שיקלל את המוכיח: יהונתן הוכיח לשאול עד שקצף שאול:

40 שיכה - בעל הבית את האכסנאי או את אשתו:

41 עד שיפשיל - בעל הבית כלי האכסנאי לאחוריו להשליכם מן הבית:

42 בהפשלה ובהכאה דאכסנאי גופיה כ"ע לא פליגי דתו לא מצי קאי: שמואל סבר כיון דלדידיה אינו מכה מאי נפקא ליה מיניה הלכך עד הפשלה:

43 לאטרודי - להתקוטט:

44 וכל כך למה - לו לסבול:

45 אכסנאי - המשנה מאכסניא שלו:

46 פוגם - בעל הבית:

47 ונפגם - הוא עצמו דאמרי אינשי כמה קשים אלו שלא יוכלו לדור יחד:

48 למסעיו - בדרך שהיה רגיל לחנות ממסע למסע שלא שינה בית מלוניו:

49 דאקראי - כגון אכסנאי שבדרך שלן שם במקרה בעלמא ששקעה לו שם חמה. למאן דאמר מאהלו לא חשיב אלא אכסניא קבועה ומאן דאמר ממסעיו חשיב אפילו דאקראי:

50 תכלית יסורין - סוף מדת יסורין כלומר יסורין שאין פחותין מהן:

51 ואינו מתקבל עליו - שאינו למדתו כהגון וצער הוא לו:

52 למזוג - כוס של יין במים חמין:

53 נהפך לו חלוקו - שלא לבשה כסדר וצריך להופכה ולפושטה:

54 שלש ועלו בידו שתים - איכא טירחא למיהדר ולמשקל שלישית:

55 וכל כך למה - כלומר למאי הילכתא הוו יסורין:

56 קיבל עולמו - כל מנוחתו לעתיד ואי עבר עליה חד מהנך הרי הוא יסורין: