רש"י על ערכין י״א ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ערכין י״א ע״ב:ב׳ רש"י על ערכין י״א ע״ב:ד׳ »

1 ערכין פתח ↗

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״וְלֹא יָמוּתוּ גַם הֵם גַּם אַתֶּם״ — אַתֶּם בְּשֶׁלָּהֶם וְהֵם בְּשֶׁלָּכֶם בְּמִיתָה, הֵם בְּשֶׁלָּהֶם אֵינָן בְּמִיתָה אֶלָּא בְּאַזְהָרָה.

2 ערכין פתח ↗

3 צפנת פענח על התורה פתח ↗

חי אני נאם ה׳ כי כלם כעדי תלבשי.עיין בספרי פ׳ ברכה דזה העדי אשר נתן להם בחורב ונטל מהם בשעת עשית העגל, ע׳ שבת דף פ״ח ע״ש מ״ש בזה כי זה פלפול התורה דמתחילה זכו כולם ואח״כ ניתנה למשה רבינו לוי, וה׳ יחזירם לנו לע״ל, כי זה פלפול התורה טעמי תורה כמבואר בנדרים דף ל״ה דהוא לוי, וזה לשרתו, ואי״ה לע״ל יהיו כולם משוררים, עיין סנהדרין דף צ״א ע״ב, ומ״ש בזה סוף עוקצים, וזה הוה גדר תפילין של יד ושל ראש, דהיינו התחברות שכל במעשה, ידיעה כל התורה על בוריה, וניתנה למשה רבינו לוי משורר טעמים, ומשה רבינו דנקרא ספרא רבא סוטה דף י״ג ע״ב כתבן וע״י זה נתרבה החכמה והדעת, ר״ל מחשבה עם מעשה, בינה לב תפילין של יד כנגד הלב וראש חכמה, וזה ר״ל תרבה החכמה ודעת שכתב הרמב״ם דהיינו שלע״ל יחזירם לנו, וישראל מנודין ואסורין בתפילין מו״ק דף ט״ו, וכשנעשו נזופין ניטלה מהם, ורק שבט לוי נשאר להם כל הפלפול של תורה, והם היו משוררים, ומשה רבינו הוה משורר ושומר וכמ״ש בזה, ועיין רש״י ערכין, ולע״ל יהיו כל ישראל ראוים לשירה וזה גדר והוריש ה׳ וע׳ בירושלמי ב״ב פ״ח דתורה ג״כ ירושה כמו מורשה, וכן מתנה זה פלפול מן משה רבינו, אך לע״ל יחזירם לנו הקב״ה גדר ירושה, וכן יתן לנו לוחות הראשונות, וע׳ עירובין דף נ״ד חרות, וקידושין דף ע״א ע״ב אין תורתו משכח.

4 ערכין פתח ↗

3 אתם בשלהם - הכהנים שנכנסו בעבודת לוים כגון ששררו:

4 והם בשלכם - לוי שעבד על המזבח ככהן:

5 הם בשלהם - כגון לוי משורר שהגיף דלתות ולוי משוער שאמר שיר שהרי הלוים היו חלוקים זה למשוער וזה למשורר:

6 אלא באזהרה - לא אתפרש לן:

« רש"י על ערכין י״א ע״ב:ב׳ רש"י על ערכין י״א ע״ב:ד׳ »