תוספות על נדרים פ״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 והא גבי קריעה דכתיב על שאול ועל יהונתן דמיניה שמעינן קריעה על כל מת ומת ותניא אמרו לו מת אביו וקרע ואחר כך אמרו שהוא בנו יצא ידי קריעה אף על פי שלא קרע על זה הכי נמי נימא דאותה לאו דוקא ואם הפר לאשתו ונמצאת בתו מופר:
2 הא בסתם - הך קריעה דקרע סתם למי שהוא ומתניתין במפרש שאמר אני מיפר לאשתי:
3 רב אשי אמר כאן שנמצא שהוא בנו תוך כדי דבור של קריעה דהוי כאילו לא קרע אלא לאחר שמיעה והא דתניא לא יצא ידי קריעה שנמצא לאחר כדי דבור:
4 והתניא - בניחותא:
5 אמר רבי שמעון בן פזי - מהא עיקר ראייתו וק"ק לישנא דוהא תניא דהא לא מייתי מידי אלא ממילתא דרבי שמעון בן פזי:
6 והלכתא תוך כדי דבור כדבור דמי - פירש ה"ר אליעזר לא ידענא מנין לו ופירש דמדרבנן הוא כדי שישיב אדם וישאל בהפסק ממכרו ולא יפסיד וקשה דהא גבי דינין דאורייתא הוא כגון גבי מנחת חיטין מן השעורין וגבי שבועת העדות אמרינן ליה וצ"ל דהוי דאורייתא:
7 מגדף ועובד עבודת כוכבים - אפילו חוזר בו תוך כדי דבור קטלינן ליה ומקדש אשה ואחר כך חוזר בו וכן מגרש ואחר כך מבטל הגט לאו כל כמיניה:
8 קיים לחצאין קיים - דדרשינן בגמרא יקימנו יקים ממנו הפר ממנו הפר לחצאין אינו מופר כלל דהפרה במקצת לא הוי הפרה ואע"ג דאמר נדר שהותר מקצתו הותר כולו שאני בין הפרה להתרת חכם:
9 הרי אלו שני נדרים - אם קיים לענבים לא קיים לתאנים:
10 מני מתניתין רבי ישמעאל היא דתניא וכו' קיים לתאנים כולו קיים - דהכי משמע יקימנו יקים ממנו מדלא כתיב יקיים וכתיב יקימנו דרשינן מלפניו ולאחריו:
11 אבל חכ"א מקיש הקמה להפרה - דחכמים לא משמע להו למידרש יקימנו יקים ממנו הלכך הקמה והפרה שוים:
12 רבי שמעון היא - דאמר בפרק שבועת הפקדון שבועות לו: דלא הוי שבועה פרט להתחייב חמש חטאות עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד והכא נמי לא הוי שני נדרים אלא משום דאמר קונם לכל אחד ואחד:
13 יודע אני שיש נדרים אבל איני יודע שיש מפירין - כלומר שיוכל בעל להפר ולאחר מיכן נודע לו שיוכל להפר יפר ולא אמרינן הרי שמע זה כמה ימים דהא לא הוי שמיעה כיון שלא היה יודע שיכול להפר:
14 יודע אני שיש מפירין אבל איני יודע שזה נדר גמור ר"מ אמר לא יפר - דלא קרינא ביה ביום שמעו הואיל והיה יודע שיש הפרה וחכמים אומרים יפר הואיל וטעה בנדר לא הוי שמיעה:
15 בלא ראות לרבות סומא - אלמא ר"מ בתר סברא אזיל ולא בתר ריהטא דקרא דמשמעותיה בבר ראיה ולא בסומא שאי אפשר לראות ואפילו הכי מרבה ליה דסוף סוף : אין רואהו וגולה ואם כן ברישא דמתניתין נמי אמאי מפר נהי דאינו יודע שיש מפירין סוף סוף הרי שמע ולא הפר והרי שמע והחריש קרינא ביה ומשני התם מעניניה דקרא גבי רוצח כו' - השתא מפרש טעמא דרבי יהודה וטעמא דרבי מאיר: