תוספות על נדרים ס״ה

1 דתנן המודר הנאה מחבירו - שנדר בפניו שלא יהנה ממנו אין מתירין אלא בפניו לכאורה משמע דלפניו היינו דבעי מדעתו וקשה דהכא לא שייך שהרי נדר מעצמו שלא יהנה מחבירו ואין שום סברא שיצטרך דעתו להתיר נדרו לכ"נ דבפניו אינו אלא מפני החשד ואפילו בע"כ כיון שיהיה בפניו וכן משמע במדין לך והתיר נדרך אפילו בע"כ דיתרו ואתי סוגיא דהכא כטעמא דמפני החשד ובירושל' מפרש שני טעמים אחד מפני החשד שלא יחשדנו שעובר על נדרו ולא נשאל לחכם ולאותו טעם א"צ דעתו כדפרישית ועוד מפרש טעם אחר מפני בושה שאנו רוצים שיתבייש בפניו ושמעתי כטעמא דמפני החשד ודלא כפר"ת דגטין שמפרש בדבר שעשה לו טובה על ידי הנדר - דהכא במודר הנאה איירי ולא קאמר המדיר חבירו:

2 אמרו לו בפניו - וא"ת מה בדעתו של צדקיהו מה היתה מועלת לו ההתרה שלא בפניו וסנהדרין למה התירו לו וי"ל דצדקיהו היה מצטער ביותר על שלא היה מגלה השבועה והיה מתבטל ממלאכת שמים והוי כמו לדבר מצוה ועי"ל דמצוה על החכמים לעשות רצון המלך ולדבר מצוה מתירין כדפרישית:

3 כתולה נדרו בדבר - פירוש במה שהוא רע והוי כמפרש דלקמן שאביה קיים:

4 רבי יוחנן אומר וכבר מת - והוי נדר בטעות ומותר בלא הפרה והכי קאמר ר"מ יש דברים שדומה לנולד דדומה כאילו מת - אחר הנדר דאיכא למיטעי ואפ"ה לא חיישינן וחכמים אוסרין דחיישינן דלמא מיחלף במת אחר הנדר וכן גזרינן כשעשה תשובה אטו היכא דלא עשה:

5 בשלמא לרב הונא כו' - תרי מילי דלא דמו אהדדי לכך תנא לתרווייהו:

6 אלא לר' יוחנן דאמר כבר מת והוי נדר טעות למה לי למתני - כלומר היינו הך דלקמן וטובא קשה דהא הכא פליגי רבנן ובהך דלקמן לא פליגי ואם כן צריכי טובא ואומר הר"ם דה"פ למה לי למתני תרתי ליתני הך בבא גבי הך דלקמן דמיירי בנדר טעות והכי נמי בפרק עשרה יוחסין קדושין דף עד - דקאמר אלא למ"ד לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה אבא שאול מאי אתא לאשמועינן ופירוש אמאי לא תנא האי מילתא דאבא שאול גבי ר"ג ורבי יהושע וכן התם דקאמר מאי קמ"ל יש ממזר מחייבי כריתות תנינא חדא זמנא כלומר וניתני התם מילתא דר"ע וטעמא דלא פליגי רבנן בהך דכעורה ונמצאת שהיא נאה דלא שייך למיגזר אטו היכא שאינה נאה בשעת הנדר ושוב נעשית נאה אבל הכא איכא למיגזר אטו מת או עשה תשובה דהוי נולד:

7 שמא יעני - ונימא כל מאן דמתעני עלי נפיל. בתמיה ומאי פתיחה היא בשביל כך לא יתחרט ואף כי יעני אין מוטל עליו לפרנסו לימנו ליה גבאי ויתפרנס עם שאר עניי העיר:

8 אינו נופל ליד גבאי תחלה - כלומר מיד שהעני אין הגבאי מפרנסו מיד ומוטל על היחידים לפרנסו:

9 בכתובת אשתו - ולא אמרי' דאין פותחין בפרעון הכתובה דהוי נולד:

10 מוכר שער ראשך - מפרש בגמרא:

11 ש"מ מטלטלי משתעבדי לכתובה - ופליגי ביה ר"מ ורבנן בפרק האשה שנפלו כתובות דף פא: דרבנן סברי דכתובה גריעה מבמ"ח ולא משתעבדי לה מטלטלי דאפי' מיניה אינה גובה ':

12 אפי' אתה מוכר שער ראשך ואוכל - כלומר צריך אתה ליתן לה כל אשר לך ואפי' תצטרך למכור שער ראשך למזונותיך אבל ודאי לפרוע הכתובה לא היה מוכר:

13 ש"מ אין מסדרין לב"ח - ופלוגתא היא בפרק המקבל ב"מ דף קיד - דאיכא מ"ד מסדרין מניחין לו כלי תשמישו וכ"ש שער ראשו:

14 לומר שאין מקרעין כתובה - ומיפטר דלעולם יתחייב בה אף אם אין לו בלתי שער ראשו ונפקא מיניה דאם יעשיר יפרענה כולה דלעולם מסדרין דנהי דטעמא דמסדרין דגמר מיכה מיכה מערכין ובערכין תנן נתן סלע והעשיר אינו נותן לו כלום י"ל דלענין השג יד לא גמרינן מערכין אלא לענין סידור דכתיב בקרא ואם מך הוא מערכך החייהו מערכך והלכך מדינא דב"ח י"ל דמסדרין אבל מדינא דהשג לא נשוה לערכין: