תוספות על נדרים ע״ח

1 מה בשחוטי חוץ כו' - לקמי׳ מפ' לה:

2 להכשיר ג׳ הדיוטי' - דחד ליכא למימר מדאצטריך קרא ראשי מטות ליחיד מומחה מכלל דהדיוטו׳ לא סגי בחד ומדאפיק לחד אוקמי׳ אתלתא כמו דין דבעי׳ שלשה:

3 לומ׳ שיש שאלה בהקדש - שאם שחט קדשי׳ בחוץ ונשאל אהקדש מפטר מקרבן וכרת:

4 ולב״ש דאמרי אין שאלה בהקדש - דאמרי בנזיר ל: דהקדש טעות הקדש. וממילא דאין שאלה דשאלה דנדר משוס דמשווי לנדר נדר טעות:

5 זה הדנר דנדרי - כיון דלא גמרי ג״ש למאי הלכתא:

6 חכם מתיר וכו' - ולר״י דלעיל נדרים עז: דכי נמי דרשי׳ ביה הך דרי׳ מיניה ג״ש דהוי מופנה מצד אחד גבי שחוטי חוץ:

7 הא כתי׳ שבת - תחלת מועדות פ׳ פנחס במדבר כח:

8 והא מסיטרא כתי׳ - בתר פרש׳ המועדות בראשי המטות:

9 מועדי יי' צריכי' קידוש ב״ד - שצריכי׳ לקדש ניסן לעשות בו פסח בט״ו בו:

10 ואין שבת בראשית צריכה קידוש - שאין צריך לקדש יום ראשו׳ לקדש בשביעי בו לשבת:

11 מועדי יי׳ צריכים מומחי׳ - כדכתי׳ ויקרא כ״ג:ד׳ אלה מקראי קדש אשר תקראו אותם קרי ביה אתם משה ואהרן דמומחי׳ נינהו:

12 ואין נדרים צריכי׳ מומחין. ולהכי סמך פ׳ נדר׳ למועדי׳ לדרוש כן וע״כ תלתא הדיוטו׳ בעי׳ כדפי׳ ע״א ד״ה להכשיר מדאצטרי׳ ראשי המטו׳ ליחיד מומחה:

13 השותק ע״מ למקט - שתצטער אשתו ובדעתו לבטל לה אחרי כן:

14 אימתי אמרו מת הבעל כו' - היינו ברייתא דאייתינן ריש פרקין לעיל נדרים סח.:

15 מאי לאו - הא דתנן שמע ושתק ע׳׳מ למיקט וקתני דהוי שתיקה מעליא ומהשתא הוא לסמיך אדבסמוך דאי בעי"מ לקיים היינו שמע וקיים:

16 שותק לקיים - כמו לקיים בהדיא ואין יכול להפר: