תוספות על נדרים ל״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 הא קמ"ל דאפילו במקום שנוטלין שכר על המקרא וכו' - מפרש ואזיל טעמא דמה אני בחנם דכתיב ראה למדתי אתכם ומסתמא משה לא נטל שכר מישראל שעשיר היה:
2 שכר שימור - שמשמר מלמד תינוקות שלא ילכו אנה ואנה אבל מדרש אינו צריך ללמוד כ"א לגדול שאינו צריך שימור כבן עשר למשנה:
3 שכר פיסוק טעמים - וסבר דפיסוק אינו צריך אלא מדרבנן ולא שייך לומר מה אני בחנם אף אתם בחנם:
4 גדול בר שימור הוא - משמע ליה דמתניתין מיירי אף בגדולים:
5 חסורי מיחסרא והכי קתני - וה"פ לא ילמדנו מקרא ברגיל ללמוד מקרא דהיינו קטן אבל מלמד הוא בניו מקרא אם ראוי לבנים:
6 אין קורין בתחלה בשבת - מפני עונג שבת:
7 אבל שונין בראשון - פירוש יכולין לחזור חזרה ראשונה בשבת:
8 היינו דאין קורין בתחילה - מפני שמשתכר בשבת ומחזי כמקח וממכר אבל שונין בראשון דכיון דלימדו זו מערב שבת יודעין אותו מערב שבת:
9 ואי משום שכר שימור אמאי שונין בראשון - הא איכא שכר שימור:
10 הבלעה היא - ששכר שבת נבלע ולא מיחזי כמקח וממכר שפוסק לו כך לחצי שנה:
11 לשמור את התינוק - לצורך מי חטאת:
12 לשמור הזרעים - לצורך עומר ושתי הלחם בשביעית אם שוכר ליומי אין נותנין לו שכר דמיחזי כמקח וממכר אם היה נוטל:
13 שכר שבוע נותנין לו שכר שבת ואם אבדו חייב באחריותן - כדין שומר שכר דמחייב בגניבה ואבידה ואין להקשות חפצי שמים הוא דקבלת שכר לאו חפצי שמים:
14 אלא היינו טעמא דאין קורין בראשון דיפנו אביהם של תינוקות ולאו משום שכר שבת כלל אלא אפי' כשאביהם של תינוקות מלמדין אותן בחנם שיהיה להם פנאי שיהא פנוים לסעודת שבת ואם יקראו בראשון ישהו שהייה מרובה וה"ה אם יש להם מלמד בשכר שאסור מהאי טעמא:
15 אבל שונין בראשון - דתו ליכא שהייה כל כך כיון שמלמדים כבר:
16 למצותיה - דשבתות:
17 ואיבעית אימא - טעמא דאין קורין משום דבשבת אוכלים טפי מבחול ויקיר עלייהו עלמא כלומר שכבדין הם מפני שינוי ווסת דאין יכולין לעסוק ולטרוח וללמוד בראשון:
18 בנות מי בעיין שימור - ומתני' סתמא קתני בין בנים ובין בנות ובנות ליכא יוצאניות ולא בעיא שימור א"כ לא שייך בהן שכר שימור:
19 שכר פיסוק טעמים דאורייתא - ואסור ליטול שכר עליהם:
20 אלו הפסוקים - מקום שהפסוק מסיים שם:
21 ואמרי לה אלו המסורות - מאן דאית ליה פיסוק טעמים לאו דאורייתא מפרש אלו המסורות חסירות ויתירות:
22 מקרא סופרים ארץ ארץ - שמשתנין באתנחתא וזקף קטן שמים מצרים:
23 עיטור סופרים - דלכאורה משמע דאחר תעבורו וסבריה ואחר תעבורו וכן אחר תאסף ואחר מסתבר אחר נוגנים ואחר משמע:
24 פרת דבלכתו - להשיב ידו בנהר פרת פרת אינו כתוב ונקרא:
25 איש דכאשר ישאל - פי' כאשר ישאל איש בדבר האלהים איש קרי ולא כתיב:
26 באים דונבנתה - הנה ימים באים ונבנתה באים קרי ולא כתיב:
27 את דהגד הוגד - הגד הוגד לי את אשר עשית:
28 אלי דהגורן - אלי אם לא:
29 נא דיסלח - בנעמן: