תוספות על נדרים נ״ז

1 קונם פירות האלו עלי ולא גרסי' פירות אלו:

2 אסור בחילופיהן ובגידוליהן - דכיון דהזכיר קונם סתם ולא הזכיר אכילה אסר עצמו בין בחילופיהן בין בגידוליהן:

3 שאני אוכל שאני טועם - לא אסר עצמו אלא בגוף הפירות:

4 בדבר שזרעו כלה - הגידולין הוו כגוף אחר:

5 אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין - כגון בצלים שאין הבצל כלה אלא מוסיף אחרים עליו הלכך גידולין כגופן:

6 האומר לאשתו קונם מעשה ידיך - פי' אם תעשה לי מאכל אסור בחלופיהן אם הכינה לו מאכל והחליפן בפירות - בגידולין פי' בגידולי פירות שלקח מן החליפין:

7 שאני טועם מותר בחליפין - שלא אסר עצמו אלא מהם אבל בדבר שאין זרעו כלה אסור בגידולי גידוליהן ומשכחת לה כגון שנטע אילן או זרע דבר שאין זרעו כלה ונמצא שהגידולין אסורין עליהן דהיינו כמו מעשה ידיה והלכך גידולי גידולין אסורין בדבר שאין זרעו כלה אבל בדבר שזרעו כלה הגידולין אסורין וגידולי גידולין מותרין:

8 קונם שאת עושה איני אוכל עד הפסח - ממה שאת עושה ואשמועינן דלא תימא דה"ק איני אוכל מכל מה שתעשה עד הפסח לעולם וכן כולם אשמועינן הכי:

9 שאת נהנית לי עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג - עומד בחודש אחד לפני הפסח ואמר קונם שלא תהא נהנית לי עד הפסח אם תלכי לבית אביך מעכשיו ועד החג והלכה לפני הפסח אסורה עד הפסח כלומר אם הלכה לבית אביה:

10 לאחר הפסח - אם נהנית לפני הפסח משלו הרי היא בבל יחל שהרי תלה שלא תלך:

11 שאת נהנית לי עד החג אם את הולכת עד הפסח - והיא עומדת בחדש אחד לפני הפסח:

12 הלכה לפני הפסח אסורה להנות משלו עד החג ומותרת לילך לאחר הפסח - דבשלא הלכה לפני הפסח לא חל הנדר כלל:

13 כפר ימא - יושב על שפת הים:

14 כפר דימא - שם הכפר:

15 העלה בידו בצל - שגדל בשביעית ועקרו בשביעית ויש לו דין פירות שביעית לענין ביעור ושאר דינין:

16 ונטעו בשמינית - שכן דרך נוטעי בצלים שנוטע אחד והרבה גדלים ממנו והוא אינו כלה:

17 והכי קמיבעיא לי' גידולי היתר הם דלא גזרו על גידולי שביעית להיות שביעית כמו שגזרו על גידולי תרומ' שבתרומה החמירו משום גזל השבט ועיקר אסור בפירות שביעית מי אתו גידולי היתר ומעלים את האיסור או לא דנהי דמדאורייתא בטל ברוב שמא חכמים החמירו כיון דעיקר חשוב ולא בטל ומדרבנן הוא דמיבעיא ליה והקשה הרב ר' אליעזר ממיץ אמאי לא הוי זה וזה גורם ומותר שהקרקע שהיא היתר והעיקר שהוא איסור גורמין לגידולין ותירץ דסבר זה וזה גורם מותר אסור וקשיא להר״ם דהכא חד גורם הוא דקרקע לא חשבינן לה לגורם דהיתר כדאמר פרק אלו טריפות חולין דף נח - ומודו בביצה טריפה שהיא אסורה בדספנא מארעא דחד גורם הוא והטעם משום דגורם דקרקע אינו מינו ואינו דומה לגורם דתרנגולת ולכך לא חשיב זה וזה גורם דדוקא גבי שאור של חולין ושל תרומה וכן גבי זבל של עבודת כוכבים דדמי אהדדי ולכן מפרש הר״ם דלא שייך זה וזה גורם אלא היכא דגורם דאיסור דהיינו עיקר מתבטל הוא בגידולים ואינו בעין שאינו ניכר לא שייך זה וזה גורם וכן בשאור של תרומה מיירי שהוא בעין:

18 בצל של תרומה שנטעו - ולקמן מוקי לה בבצל דגידולי תרומה דגידולי גידולין מותרין:

19 ורבו גידולים על עיקרו מותר - אלמא גידולי היתר מעלין עיקר דאיסור ואע"פ שאין זרעו כלה כמו בצל:

20 ילדה שסיבכה בזקנה ובה פירות - שהם ערלה אפי' הוסיף במאתים דהיתר אסורים הפירות דעיקר חשוב ואינו בטל בתוספת היתר דכל התוספת דמסיבוך ואילך מותרים דבטל בזקנה גם אילו לא היה - בה פירות וסיבכה תהיה מותרת שמתבטלה בזקנה אחר אלמא גידולי היתר אין מבטלין עיקר של איסור:

21 בצל שנטעו בכרם - ונאסר כדין כלאי הכרם ונעקר הכרם דהשתא מותרין כל הגידולין:

22 אסור - אפילו הוסיפו מאתים על העיקר אלמא דעיקר האסור אינו בטל ה"נ בצל דשביעית אינו בטל אלמא אי איכא תרין דאמרי דגידולי היתר אין מבטלין לעיקר דאיסור:

23 ליטרא בצל שתיקנה - פירוש שעישרה מתרומות ומעשרות וזרעה:

24 מתעשרת לפי כולה - ולא אמרי' דליטרא א' שעם הגדולין היה מן העיקר שהרי אין זרעו כלה וכבר היא מתוקנת משום דגידולי איסור מבטלין העיקר ה"נ נימא דגידולי שמינית מבטלין עיקר של שביעית:

25 דלמא התם לחומרא - דגידולי איסור מבטלין היתר אבל של היתר שמא לא יבטלו איסור: