תוספות על נדרים נ״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 הנודר מן הבית מותר בעלייה - דעלייה אינה בכלל בית:
2 בבית לרבות היציע בבית לרבות העלייה - הק' ה"ר יצחק הא דרשינן בקירות הבית ולא בקיר היציע ואמר הר"ם דכהך בריית' איתא בת"כ וגרסינן לה הכי כנגע נראה לי ולא לאורי מכאן אמרו בית אפל אין פותחין לו חלונות לראות נגעו בבית להביא חצר הצבוע בבית להביא העלייה ולכך איצטריך לרבות צבוע לפי שמצינו בנגעים בבגד צמר או בבגד פשתים מה פשתן כברייתו אף צמר כברייתו והוציא את הצבוע לפי שהוקשו נגעי בתים ונגעי בגדים והייתי סבור למעט כותל צבוע איצטריך לרבויי ושמא ה"נ גרסינן בבית לרבות הצבוע - הא דאמר רב הונא פרק בתרא דמנחות דף קח: בית בביתי אני מוכר לך מראהו עלייה ואמר עלייה זו מכרתי לך טעמא דא"ל בית בביתי ולא בית סתם דמשמע בית חשוב אבל אם אמר בית סתם בית מכר לו וקשה דלשם קאמר דעלייה דגריעה קאמר ויד בעל השטר על התחתונה א"כ מאי איריא בית בביתי אפילו בית סתמא נמי כיון דהטעם תלוי ביד בעל השטר על התחתונה וי"ל דלשם נמי צריך לפרושי כיון דיד בעל השטר על התחתונה כבית סתם דמי ומראהו עלייה דגריע והכי נקט דאף כי אמר בית בביתי מראהו גרוע וא"כ בשמעתא ניחא כי נמי מראהו עלייה דגריעה אתיא כרבנן וה"ה בבית סתם מראהו עלייה דעלייה בכלל בית ונקיט בית בביתי לרבותא דאפי' הכי מראהו גרוע והכא לא חש הש"ס לתרץ כמסקנא דהתם ותירץ כס"ד התם וה"ה נמי דלמסקנא דהתם נמי מפרשינן שפיר - הר"ם:
3 מותר בדרגש - מפרש בגמרא ערסא דצלא ואינו בכלל מיטה סתם:
4 ערסא דגדא - מיטה העשויה לכבוד ולמזל ואין יושבין עליה:
5 אנן יהבינן - מי שמברין אותו:
6 ואי אמרת ערסא דגדא אמאי לא היה כופהו - דבשלמא אי ערסא דצלא ניחא דלא בעי כפייה דדרגש העור תלוי בלולאות ודיו שיזקוף ויקשרנו למעלה מארכובותיו ולא יוכלו לישב עליו:
7 כל מטות שיש לו בבית - מפני כבודו:
8 דרגש מתיר קרביטיו והעור נופל - קרביטיו לולאות שמחוברין במטה וקשורין בעור:
9 ערסא דצלא - מטה של עור ותולין רצועות בשפת העור סביב וכשרוצין לנטותו עונבים הרצועות בארוכות המטה וכשמתירין אותם הוא נופל והם קרביטיו:
10 מטה מסרגין הסירוגין על גבה על הארוכות הלכך כשכופין אותו הסירוגין גבוהים ואין יכולין לישב עליו:
11 דרגש סירוגין מבפני' - תחת הארוכות הלכך כי נמי כופהו הוא נמוך לישב עליו כאילו אינו כפוי לכך אמר דאינו צריך לכפותו ואית דגרסי איתמר נמי דדרגש אינו בר כפייה:
12 ל"ל שיפת עור הדג - והלא אין יופיו נראה שהרי הן מכוסות בחבלים המסורגין על גבה:
13 בבזייני - בבקעים ובנקבים שבארוכות מקצת ארוכות מגולות וצריכה שיפה:
14 באבקתא - לולאות שיש לולאות תלוין בנקבי ארכובותיו ובהם מכניסין ראשי הרצועות התלויות בשפת העור:
15 שנקליטיה יוצאין - שנקליטיה קבועים בכרעי המטה כדרכה:
16 זוקפה - פורס בגד באותן לולאות שבראשי הנקליטין והוי כאילו כפוי שאינו ראוי לישיבה:
17 מותר ליכנס לתחומה - דעד התחום אינו נקרא על שם העיר אבל עיבור נקרא על שם העיר:
18 מן האגף - מקום הגפת הדלת:
19 אלא שמע מינה בעיבורה קאי - וקרי ליה יריחו:
20 ומדותם מחוץ לעיר אלפים באמה - אלמא תחום איקרי חוץ לעיר:
21 יכול ילך לביתו ויסגור - ע"י שליח או על ידי חבל ארוך תלמוד לומר אל פתח הבית אי אל פתח הבית יכול יעמוד תחת המשקוף ויסגיר דליכא לקיומי בענין אחר שהרי צריך הוא לצאת מן הבית: