תוספות על נדרים י׳ א:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על נדרים י׳ ע״א:ד׳ תוספות על נדרים י׳ ע״א:י׳ »

1 נדרים פתח ↗

אָמַר אַבָּיֵי: שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר כּוּלָּן שִׁיטָה אַחַת הֵן, דְּנָזִיר חוֹטֵא הָוֵי: שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הָא דַּאֲמַרַן.

2 יבמות פתח ↗

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבֵית שַׁמַּאי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וּבֶן עַזַּאי וְרַבִּי נְחֶמְיָה — כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ מַאֲמָר קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר. רַבָּן גַּמְלִיאֵל — הָא דַּאֲמַרַן.

8 אמר אביי שמעון הצדיק כו' - תרוייהו אינם שוין ר"ש איירי בנזיר טמא כדאמר לעיל ור' אליעזר הקפר איירי בטהור וי"ל דאה"נ ולהכי לא קאמר דבר אחד אלא שיטה א' דכולהו ס"ל דנזיר חוטא טפי מרבנן דידהו וכה"ג אמרי' בהמוכר את הספינה דף עח::

9 כולן שיטה אחת הן - לאו דוקא שהרי שמעון הצדיק אין להוכיח דטעמא אינו אלא מפני שמתחרטין וכה״ג איכא בפרק רבן גמליאל יבמות דף נא: ושם כולהו סבירא להו מאמר קונה קנין גמור הר״ר יוסף זצ״ל כדפירש':

1 בבא בתרא פתח ↗

מִלְּתָא אַחֲרִיתִי קָאָמַר. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: מָכַר אֶת הַקָּרוֹן – לֹא מָכַר אֶת הַפְּרָדוֹת. וְתָנֵי רַב תַּחְלִיפָא בַּר מַעְרְבָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ: מָכַר אֶת הַקָּרוֹן – מָכַר אֶת הַפְּרָדוֹת. וַאֲמַר לֵיהּ: וְהָא אֲנַן ״לֹא מָכַר״ תְּנַן! וַאֲמַר לֵיהּ: אִיסְמְיַיהּ? וַאֲמַר לֵיהּ: לָא, תִּתַּרְגֵּם מַתְנִיתָךְ בַּאֲדוּקִים בּוֹ. מִכְּלָל דְּמַתְנִיתִין בְּשֶׁאֵין אֲדוּקִים בּוֹ; וּמִדְּרֵישָׁא בְּשֶׁאֵין עוֹדָן עָלָיו – סֵיפָא נָמֵי בְּשֶׁאֵין עוֹדָן עָלָיו! אַדְּרַבָּה – אֵימָא רֵישָׁא: אֲבָל לֹא מָכַר לֹא אֶת הָעֲבָדִים וְלֹא אֶת הָאַנְתִיקֵי. וְאָמְרִינַן, מַאי ״אַנְתִיקֵי״? אָמַר רַב פָּפָּא: עִיסְקָא דִּבְגַוַּהּ. וּמִדְּרֵישָׁא בְּעוֹדָן עָלָיו. סֵיפָא נָמֵי בְּעוֹדָן עָלָיו! אֶלָּא תְּנָא – מִילֵּי מִילֵּי קָתָנֵי. סִימָן: זַגָּם, נִסָּן אָמַר אַבָּיֵי: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וְרַבִּי מֵאִיר, וְרַבִּי נָתָן, וְסוֹמְכוֹס, וְנַחוּם הַמָּדִי – כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ: כִּי מְזַבֵּין אִינִישׁ מִידֵּי, אִיהוּ וְכֹל תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ מְזַבֵּין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר – דִּתְנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד – מָכַר אֶת הַקּוֹרָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל – דִּתְנַן, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר – מָכַר אֶת הַסַּנְטֵר. רַבִּי מֵאִיר – דְּתַנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מָכַר אֶת הַכֶּרֶם – מָכַר תַּשְׁמִישֵׁי הַכֶּרֶם. רַבִּי נָתָן וְסוֹמְכוֹס – בִּיצִּית וְדוּגִית. נַחוּם הַמָּדִי – הָא דַּאֲמַרַן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פְּעָמִים מְכוּרִין וְכוּ׳. מַאי שְׁנָא ״חֲמוֹרְךָ זוֹ״, וּמַאי שְׁנָא ״חֲמוֹרְךָ הוּא״? אָמַר רָבָא: ״חֲמוֹרְךָ זוֹ״ – יָדַע דַּחֲמָרָא דִידֵיהּ הוּא, וְהַאי דְּקָא אָמַר לֵיהּ: ״זוֹ״ – מִשּׁוּם כֵּלָיו קָאָמַר לֵיהּ. ״חֲמוֹרְךָ הוּא״ – דְּלָא יֵדַע דַּחֲמָרָא דִידֵיהּ הוּא, וְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ: חֲמוֹרְךָ הוּא – שֶׁתִּמְכְּרֶנָּה לִי? מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר – מָכַר אֶת הַסְּיָח. מָכַר אֶת הַפָּרָה – לֹא מָכַר אֶת בְּנָהּ. מָכַר אַשְׁפָּה – מָכַר זִבְלָהּ. מָכַר בּוֹר – מָכַר מֵימֶיהָ. מָכַר כַּוֶּורֶת – מָכַר דְּבוֹרִים. מָכַר שׁוֹבָךְ – מָכַר יוֹנִים. גְּמָ׳ הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאָמַר לֵיהּ: ״הִיא וּבְנָהּ״ – אֲפִילּוּ פָּרָה וּבְנָהּ נָמֵי! אִי דְּלָא אָמַר לֵיהּ ״הִיא וּבְנָהּ״ – אֲפִילּוּ חֲמוֹר נָמֵי לָא! אָמַר רַב פָּפָּא: דְּאָמַר לֵיהּ: ״חֲמוֹר מְנִיקָה וּפָרָה מְנִיקָה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״; בִּשְׁלָמָא פָּרָה – אִיכָּא לְמֵימַר לַחֲלָבָהּ בָּעֵי לַהּ; אֶלָּא חֲמוֹר – מַאי קָאָמַר לֵיהּ? שְׁמַע מִינַּהּ – הִיא וּבְנָהּ קָאָמַר לֵיהּ; וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ ״סְיָח״ – שֶׁמְּהַלֵּךְ אַחַר סִיחָה נָאָה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב: ״עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים וְגוֹ׳״? ״הַמֹּשְׁלִים״ – אֵלּוּ הַמּוֹשְׁלִים בְּיִצְרָם. ״בּוֹאוּ חֶשְׁבּוֹן״ – בּוֹאוּ וּנְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם; הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵירָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. ״תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן״ – אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן, תִּבָּנֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְתִכּוֹנֵן לָעוֹלָם הַבָּא. ״עִיר סִיחוֹן״ – אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כְּעַיִר זֶה, שֶׁמְּהַלֵּךְ אַחַר סִיחָה נָאָה – מָה כְּתִיב אַחֲרָיו? ״כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן וְגוֹ׳״ – תֵּצֵא אֵשׁ מִמְּחַשְּׁבִין, וְתֹאכַל אֶת שֶׁאֵינָן מְחַשְּׁבִין. ״וְלֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן״ – מִקִּרְיַת צַדִּיקִים שֶׁנִּקְרְאוּ ״שִׂיחִין״. ״אָכְלָה עָר מוֹאָב״ – זֶה הַמְהַלֵּךְ אַחַר יִצְרוֹ, כְּעַיִר זֶה שֶׁמְּהַלֵּךְ אַחַר סִיחָה נָאָה. ״בַּעֲלֵי בָּמוֹת אַרְנֹן״ – אֵלּוּ גַּסֵּי הָרוּחַ, דְּאָמַר מָר: כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ, נוֹפֵל בְּגֵיהִנָּם. ״וַנִּירָם״ – אָמַר רָשָׁע: אֵין רָם, ״אָבַד חֶשְׁבּוֹן״ – אָבַד חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם; ״עַד דִּיבֹן״ – אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַמְתֵּן עַד שֶׁיָּבֹא דִּין, ״וַנַּשִּׁים

2 נדרים פתח ↗

« תוספות על נדרים י׳ ע״א:ד׳ תוספות על נדרים י׳ ע״א:י׳ »