שלטי הגיבורים על ברכות מ״ב

1 ה"ג כתב דלא קפדינן אי אתי מכח גברא או לאו ולדידיה נוטלין לידים מן הקוף ומכלי שהמים יוצאין ממנו מאיליו וכן אם הטביל ידיו בכלי עלתה לו טבילה ושאר הפוסקים כולהו כתבו כרבינו וכולהו בעו דאתו מים תמיד מכח גברא וצ"ע על מיימוני דמכשיר קוף לתת המים ואיהו כתב דבעינן דאתו מכח גברא גם צ"ע על מה שכתב בפי' המשניות נגד מה שכ' בפסקיו בזה וכתבתי הכל שם בס"ד:

2 רבינו יונה והרא"ש פליגי אליבא דרבינו לפרש דבריו אי סבירא ליה בנקב בכונס משקה הוי חיבור אי לא והארכתי בס' המחלוקות בס"ד: כלי שניקב בכונס משקה אם יחדו לזיתים אכתי תורת כלי עליו ונוטלין ממנו הידים מהנקב ולמטה והטור כתב דגם בכונס משקה מתבטל ממנו תורת כלי: לשון ריא"ז ואם ניקב הדלי בכונס משקה שמימיו נוטפין לבור דרך הנקב ונשפכין לשוקת דרך פיו הרי מי השוקת מחוברין למי הבור ומטבילין בהם את הידים שלא החמירו בהם חכמים כטבילה גמורה וכן נראה בעיני לומר שאם בא אדם בספינה גדולה ואינו מגיע להטביל את ידיו בים ומצא כלי שניקב בכונס משקה ודולה מן הים ומטביל ידיו בתוך הכלי שמי הכלי מחוברין למי הים הואיל ומימיו נוטפין שם על ידי הנקב כמבואר בקונטרס הראיות בפרק כל הבשר בראיה ו':

3 לפירש"י הא דנוטלין לא' ואפילו לשנים קאי אתרתי גברי דשנים שבאו לטול ידיהם כאחד האחרון אין צריך רביעית דקא אתו משירי רביעית וכן כתבו רוב הפוסקים והרמב"ם כתב ודוקא שלא יפסיק הקילוח דהשתא הוי נצוק חיבור ולדברי מיימון וסמ"ג לעולם בשטיפה ראשונה צריך רביעית לכל אחד ואחד אך מיירי בשטיפה שניה ור"ת והרשב"א ז"ל כתבו דש"ד ליטול מים מן הכלי על ידו אחת ולתת על ידו השניה ומרדכי כתב דאין נכון לעשות כן: לשון ריא"ז לא יטול אדם ידיו בפחות מרביעית היו שנים ונטל האחד מרביעית ושייר מהם נוטל השני מן השיריים לפי שהן שירי טהרה כמבואר בקונטרס הראיות בפרק כל הבשר:

4 מיי' כתב דיכול לכרוך ידיו במפה ולאכול חולין גרידי בטומאה בלא נט"י וכן נראה דעת רש"י ולפי מה שפירש רבינו יונה רבינו פליג עם מיי' בזה וסמ"ג והרא"ש וטור ורוב הפוסקים פליגי עם מיימוני: לשון ריא"ז וכן אם נטל אוכל במפה ואכלו אע"פ שלא נגע בו צריך נטילת ידים כמבואר בקונטרס הראיות בפרק כל הבשר בראיה ח':

5 לשון ריא"ז ונראה בעיני שלא אמרו לברך על כל כוס וכוס ועל כל פרוסה ופרוסה אלא על ברכה ראשונה אבל על ברכה אחרונה אינו מברך אלא ברכה אחת לבסוף כמבוא' בקונטרס הראיות בפרק כל הבשר ובפרק ערבי פסחים:

6 לפירוש רש"י וספר התרומה משמע שלעולם צריך שיהיו ידיו בהגבהה עד אחר הניגוב וכן נראה דעת מיי' ומרדכי והתוספות וסמ"ג כתבו דסגי בהגבהה עד שטיפה שניה ונמצא דלרש"י ז"ל וסייעתו מים ראשונים ר"ל מים שלפני הסעודה מים אחרונים ר"ל מים שלאחר הסעודה ולדברי סמ"ג מים ראשונים ר"ל מים שבשטיפה ראשונה ומים אחרונים ר"ל מים שבשטיפה אחרונה והרא"ש והטור ס"ל דודאי סגי בהגבהה עד שטיפה שניה אך מים ראשונים ר"ל מים שלפני הסעודה ומים אחרונים ר"ל מים של אחר הסעודה ודברי רבי' יונה שבדפוס אי אפשר להולמם ולהבירם על בוריים כי נראה נגד סברת התלמוד וכתבתי בספר המחלוקות בס"ד: ספר התרומה והרשב"א כתבו דסגי לשפוך מים שתי פעמים על ידיו והתוספות וסמ"ג וטור כתבו דצריך לשפוך שלש פעמים: לשון ריא"ז הנוטל ידיו צריך להגביה את ידיו שלא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים כמו שביארנו למעלה אבל המטביל את ידיו אינו צריך להגביה את ידיו כמו שמבואר בתוספתא דידים וצריך ליטול ידיו בשתי שטיפות:

7 לשון ריא"ז הנוטל ידיו צריך לנגב את ידיו שלא יאכל פתו בעוד ידיו שרויות אבל המטביל את ידיו אינו צריך לנגב כמבואר בקונטרס הראיות בסוטה בהלכה ראשונה בראיה ה':

8 סמ"ג כתב דנוטל ידו אחת ששפשף בה והמשתין מים אם לא שפשף או לא נגע בטינופת אינו צריך נטילה כלל ואם שפשף נוטל בלא ברכה כלל ור"י היה מברך לקטנים אשר יצר ולא ענ"י ומרדכי כתב דמברכין ענ"י גם לקטנים כשרוצה אח"כ ללמוד או להתפלל ואם מקנח במידי דמנקי כתב ר"ת דאינו צריך ברכהכלל והרא"ש והטור כתבו דאינו מברך אלא לגדולים והמרדכי כתב דבשחרית מברך על נקיון כפים והרשב"א כתב דגם שחרית מברך ענ"י ובשלג יש מתירין ליטול ויש אוסרים והר"ר אביגדור לא רצה ליטול בשלג אפי' בשעת הדחק:

9 תוספות ומיי' וסמ"ג והרא"ש וטור כתבו דכל הברכות הללו צריכין שם ומלכות התוספות והרא"ש ורוב הפוסקי' כתבו דכל ל' יום חייב בהני ברכות ובתוך כל שלשים יום פטור והראב"ד כתב דאין חייב לברך על הנס אלא בפעם ראשונה מכאן ואילך רשות: לשון ריא"ז וכבר ביארנו שכל הברכות צריך שיזכור בהם שם ומלכות כגון ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם: