שלטי הגיבורים על ברכות כ״א

1 שיערו בירושלמי כדי הילוך ארבע אמות סמג:

2 מיי' והרא"ש והטור כתבו כרבינו דדוקא בשחרית אין ש"ץ חוזר אבל במוסף אף ש"צ חוזר וה"ג כתב שכן משמע בגמרא דאף בתפלת המוסף אינו חוזר:

3 ובפירוש בצבור פליגי רש"י עם כל הפוסקים לרש"י כל שהוא בצבור ל"ש ש"צ ל"ש יחיד אינו חוזר אבל הפוסקים ס"ל דוקא ש"צ אינו חוזר אבל יחיד אפילו כשהוא בצבור חוזר וי"א דה"ה אף בשבת והטור סימן קפ"ו הביא כל הדעות עש"ב: לשון ריא"ז ויחיד המתפלל עם הצבור אין מחזירין אותו על טעותו מפני ששומע התפלה מפי ש"ץ כמבואר בקונט' הראיות וכן ביאר מז"ה:

4 כתב הרא"ש ולא סמכינן על מה שהזכיר בשחרית ודוקא אתפלה שעדיין לפניו סמכינן ולא על התפלה שהזכיר בה כבר ולא סמכינן נמי על מה שיכול לומר במנחה כי דוקא בשחרית ומוסף שרגילין להתפלל כאחד הוא דסמכינן מתפלה לתפלה אבל לא מתפלת המוסף לתפלת המנחה ע"כ:

5 ואם לא הזכיר ר"ח ערבית קי"ל דאינו חוזר י"א דוקא בלילה הראשונה אבל בשניה חוזר והתוס' כתבו דאין לחלק והכי כתב הטור:

6 והני ששה עשר יום מונין מיום המולד לא מיום קביעות החדש וע"ש פי' ברכת הלבנה והמנהג בברכת הלבנה על פי מסכת סופרים ברקוד לפניה ובתוספת דברים בטור: הנוסח במסכת סופרים כך הוא ואין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובכלים נאים בפ"כ וכן גירסת הטור:

7 מיי' כתב דלא נאסרו רק לחתנים ולכלות וכשהן של גדיל אבל לשאר כל אדם או אם הן של כסף לא והטור תמה עליו והאריך לבאר דעת המפרשים וכן סמג. עש"ב: לשון ריא"ז וכן גזרו שלא לעשות לחתנים עטרות שהיו רגילין לעשות מאבן ומלח הדומה לבדולת ומציירין אותן בגפרית אבל עושין להן של מיני עשבים ולא גזרו על עטרות חתנים אלא לאנשים ולא לנשים כמו שמבואר בגיטין בפ"ק:

8 רש"י ומיימוני פסקו דדוקא בבית המשתה על היין הזמר אסור אבל אם אינו על היין שרי ובתוספות מסכימין לדברי רבינו מיהו הטור כתב בשם מיימון ואפי' שלא בבתי משתאות נמי אסור לא שנא לשון עברי ל"ש לשון ערבי איזה לשון שיהיה הכל אסור אם לא לשבח הבורא ית' ויתעלה. טור. עש"ב: לשון ריא"ז הנגינות שמנגנין בשעה שבני אדם מושכין משאוי או בשעה שמנהיגין השוורי' לתרישה מותרין שאינו אלא לתקן מלאכתן אבל הנגינות שמנגנין האורגין או שאר האומנין באומנותן אסורין שאינן אלא לשמח לבבם ודבר זה אסור בכל עת ואפילו הזמר שמזמרים בפה בלא כלי זמר אסור שנאמר אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כמו שמבואר בפ"ק דגיטין שהוא נמשך אחר החסרונות ואחר המדות הרעות בעת שבאו הגייסות של רומיים על ישראל והכניעו אותם בסוף בית שני גזרו שלא לנגן בכלי זמר שהן כעין תופים וכנורות ואפילו לנגן בהם לתינוקות אסור: