שלטי הגיבורים על ברכות י״ט

1 התוס' פליגי על פי' תפלת ערבית רשות וסברי דרשות ר"ל מצוה דמצוה על כל אדם להתפלל ערבית וכן נראה דעת רבי' יונה והמרדכי וצ"ע באשר"י כי בפרק תפלת השחר בראשונה נראה דס"ל כתוס' ואח"כ באותו הפרק עצמו וכן בפ"ק דשבת נראה מסכים לדברי רבינו וכן צ"ע בסמ"ג דבתחילה פסק כדברי התוספות ואח"כ כדברי רבינו וה"ג ומיי' פסקו כרבינו:

2 ואם לא הזכיר בערבית ר"ח דקי"ל דאינו חוזר י"א דוקא בלילה ראשונה אבל בשניה חוזר והתוס' כתבו דאין לחלק והכי כ' הטור: לשון ריא"ז טעה ולא הזכיר של ר"ח בתפלת ערבית אין מחזירין אותו בין בחודש מלא בין בחודש חסר לפי שאין מקדשין החדש בלילה אלא ביום:

3 יש מי שהורה שאין עושים כן בצבור כדי שלא יטעו ומיי' והתוס' כתבו דביום הכפורים צריך ליזהר והטור האריך בזה וכתב מנהג אביו ז"ל שהיה מקדים תפלתו לתפלת הצבור כשהיה רואה שהיו מתאחרים בתפלת שחרית יותר מדאי ולא היה בזה משום מקדים תפלתו לתפלת צבור כיון שיש לחוש שמא יתאחרו כל כך שיבא זמן מנחה קודם שישלימו תפ"ש:

4 כתב הרא"ש וא"כ יש ליזהר כשמאחרים בי"ה תפלת שחרית יוצר עד אחר ז' שעות שיש להקדים תפלת המנחה קודם תפלת המוסף ובירושל' דפרקין גרסינן ר' חייא בשם רבי יוחנן תפלת המנחה ותפלת המוסף תפלת המנחה קודמת הוו בעון למימר שאין שהות ביום להתפלל שתיהן אבל אם יש שהות ביום להתפלל שתיהן תפלת המוסף קודמת ר' נתן בר טובי אמר אפי' יש שהות ביום להתפלל שתיהן תפלת המנחה קודמת והתניא הקדים תפלת המנחה לתפלת המוסף יצא בדיעבד אין לכתחילה לא הוא פתר לה בשלא הגיע זמן לתפלה כהא דריב"ל דהוה מפקיד לתלמידיו אי הוה לכון אריסטון ומטא יומא לשית שעי וע"כ לא סליקתין דתיהוין מצלין המנחה עד שלא תשרון משמע שכך אמר להם דבשעת מנחה קטנה שהוא עיקר זמן המנחה אז יש להקדים תפלת המנחה קודם תפלת המוסף אבל מנחה גדולה דז' שעות אין לחוש ומיהו תלמודא דידן לא סבר הכי דאפי' בשעה ז' פסקינן כרבנן שצריך להקדים תפלת המנחה וי"א דהא דקאמר היו לפניו שתי תפלות מתפלל של מנחה תחלה היינו דוקא שצריך עת' להתפלל שתיהם כי ההיא דירושל' מי שרוצה ליכנס לסעודה גדולה וא"א לו להתחיל עד שיתפלל הלכך כיון שצריך להתפלל שתיהן תפלת המנחה קודם שהיא תדירה וגם עיקר זמנה אבל אם אינו צריך להתפלל תפלת המנחה יכול להקדי' תפל' המוספין ולאחר תפלת המנחה עד סמוך לדמדומי חמ' עכ"ל:

5 כתב הרא"ש ז"ל ולא כריב"ל דאמר כיון שהגיע זמן המנחה אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המנחה ואפילו התחיל בהיתר צריך להפסיק כדמוכח פ"ק דשבת וכן משמע לישנא דאסור לטעום כלום ואין הלכה כן ומותר לאכול כשיגיע זמן המנחה וכן פסק ר"ת פ"ק דשבת דמוקי מתני' דלא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה ולא לאכול סעודה גדולה ובמנחה גדולה אבל סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה מותר להתחיל וכן נמי סמוך למנחה קטנה דלא חיישינן לאמשוכי כלל בסעודה קטנה דבשל סופרים הלך אחר המיקל וסתמא דתלמודא קאמר התם הא לישנא קמא ולישנא בתרא רב אחא בר יעקב קאמר לה ואף על גב דהאי דמשני תלמודא בלישנא קמא אליבא דריב"ל משני ולא קי"ל כוותיה משמע הא אליבא דידן אין אנו צריכין להעמיד דמשנה במנחה גדולה מ"מ כיון דאוקמי הכי ולא קמשני מידי אליבא דידן ש"מ דהלכתא הכי ורב אלפס כתב כלישנא בתרא לחומרא אפילו סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה אסור עכ"ל:

6 והטור כתב דאף ברכת תחיית המתים וברכת בונה ירושלים אם דילג אותן מסלקין אותו והביא ראיה מן הירושלמי וצ"ע על דברי הטור שכתב וז"ל ואני אומר מין הוא ע"כ אהיכא קאי דאי אברכת תחיית המתים קאי ופליג על הירושל' א"כ כיון שאמר תחיית המתים איתברר לן דלאו מין הוא וכי דילג תו ברכת המינים היה לנו לומר דאין לסלקו דהא תרווייהו משום חד טעמא הוא דמסלקי' ליה ואי אברכת בונה ירושלים קאי דקאמר ירושלמי דאינו מאמין בביאת משיח וקאמר איהו דהוי מין אכתי למה מסלקינן אותו הרי כבר אמר ברכת המינים ואתברר לן דלאו מין הוא ובספר פירושי' ומחלוקות הארכתי בזה בס"ד:

7 לשון ריא"ז וצריך להתפלל מעומד ולא כשהוא מהלך ברגליו וכשמגיע לישוב אין צריך לחזור ולהתפלל ואין מתפלל הביננו בעיר אלא כשיוצא לדרך או בשעת הדחק כדברי הגאונים שכל השנה כולה מתפלל אדם הביננו כשהוא יוצא לדרך או בשעת הדחק חוץ מימות הגשמים מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים ואין יכול לכוללה באמצע ברכה שמא יטעה אבל במוצאי שבתות ובמוצאי ימים טובים מתפלל הביננו אע"פ שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת הואיל ותחלת ברכה היא יכול לכוללה ולומר הביננו ה' אלהינו בין קודש לחול לדעת את דרכיך כמבואר בקונטרס הראיות:

8 כ' הרא"ש בשם בה"ג שאם שכח אדם יעלה ויבא או כל דבר שצריך לחזור ולהתפלל יכוין דעתו וישמע מפי ש"ץ כל י"ח ברכות מראש עד סוף ויצא י"ח כדאמרינן בשלהי ר"ה כשם שהוא מוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי אע"ג דאמרי' התם דלא פטר ר"ג אלא עם שבשדות אריסי דאניסי וטרידי אבל דעיר לא היינו היכא דלא התפלל כלל אבל היכא שכבר התפלל מוציא את הבקי וכן פירש בשאלתות דרב אחאי ע"כ:

9 רבני צרפת פליגי על זה ואמרי דאם סיים ברכת תחיית המתים יכול להזכיר גבורות גשמים בשומע תפלה ומיימוני ותוספות וסמג והרא"ש והטור כתבו כדברי רבינו ואם נזכר קודם שסיים ברכת תחיית המתים הרא"ש כתב שאומרה במקום שנזכר באותה ברכה וראבי"ה כתב שחוזר למשיב הרוח וכו'. ועוד כתב דאפי' סיים הברכה אם נזכר קודם שהתחיל ברכה האחרת שיתחיל בנתים משיב הרוח וכו' וה"ה בברכת מברך השנים ובברכת שאלת גשמים התוס' והרא"ש כתבו דאם הזכיר טל ולא מטר מחזירין אותו ורבני צרפת כתבו דכי היכי דגבי הזכרת גשמים אם הזכיר טל סגי הכי נמי גבי שאלת מטר אם הזכיר טל סגי ואם לא נזכר עד לאחר שומע תפלה אבל לא עקר רגליו מיימוני וסמ"ג והרא"ש כתבו שחוזר לברכת השנים ור"ח ורבני צרפת כתבו לשומע תפלה: לשון ריא"ז ונראה בעיני שאם טעה ולא הזכיר גבורת גשמים בתחיית המתים אם לא נזכר עד שהשלים הברכה חוזר לראש ואם נזכר בתוך הברכה חוזר לאותה ברכה שהרי אם רצה לחזור יכול לחזור במקום שנזכר כמבואר בקונטרס הראיות: