שלטי הגיבורים על ברכות ב׳

1 לשון ריא"ז אם רוצה אדם להקיץ כל הלילה ואינו אוכל ואינו ישן יכול לאחר קריאתו לכתחלה כל הלילה ובלבד שיקרא קודם שיעלה עמוד השחר עכ"ל כמבואר בקונטרס הראיות:

2 פי' רי"ץ גיאות ודאי צריך לומר שתים לפניה ושתים לאחריה אלא לא יאמר נוסח הברכה כמו שהיא אלא יתחיל ותקננו בעצה טובה מלפניך ע"כ והרא"ש כתב שלא יאמר ברכת השכיבנו כל עיקר: לשון ריא"ז אבל לא יאמר ברכת השכיבנו אחר עלות השחר שהרי כבר מתחילין בני אדם לעמוד ממטותיהן עכ"ל:

3 כתב הטור והלכתא כר"ג דאפסקא הלכתא כוותיה ואפילו לכתחלה יכול להמתין לקרות עד שיעלה עמוד השחר ומ"מ אין לו לאכול ולישן עד שיקרא דתניא וכו' ע"כ וכלשון ריא"ז דלעיל:

4 לשון ריא"ז אם היה רגיל לקרות קורא ואם לשנות שונה וקורא ק"ש מתוך דברי תורה ומתפלל ויש מקומות שקורין איזה מזמור קודם שיפתחו בברכות של ק"ש ויש מקומות שנוהגין לומר והוא רחום כמו שאנו נוהגין עכ"ל ואפשר שלזה נהגו בקצת המקומות לומר שיר המעלות הנה ברכו וכו':

5 דייק הטור מדקאמר בגמרא ואח"כ אוכל פתו אלמא כשהגיע זמן ק"ש דערבית אסור לקבוע סעודתו עד שיתפלל:

6 סמ"ג עשין י"ח ז"ל מתוך כך מדקדק רבינו יעקב שעיקר ק"ש של שחרית אחר הנץ החמה שקודם לכן נחשב לילה לכל הפחות לגבי אנוס ובירושלמי דברכות גרסי' משיאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין ועוד מביא ראיה מדתנן ביומא פרק אמר להם הממונה דף לז. אף היא עשתה נברשת של זהב בירושלים בשעה שהחמה זורחת היו ניצוצות יוצאות ממנה וידעו כל העם שהגיע זמן ק"ש פירוש נברשת זו מנורה וכן בדניאל לקבל נברשתא ועוד ראיה מדתנן במסכת מגילה ד' כ. אין מוהלין ולא טובלין ואין מזין וכו' עד שתנץ החמה משמע שהדברים שמצותן ביום עיקר זמנן מהנץ החמה עכ"ל ועיין בהגהות דף ה משנה מאימתי:

7 נראה דסבירא ליה לרבינו כרשב"א דפרק תפלת השחר ד' ל' דאמר גבי המחזיק בדרך בין כך ובין כך קורא ק"ש ומתפלל וכן פסק ה"ג דהמשכים לצאת לדרך קודם היום קורא ק"ש משיעלה ע"ה ומתפלל והרא"ש והטור סי' נ"ח כתבו כרבינו גבי ק"ש ומן התימה שבפרק תפלת השחר פסק הרא"ש כאבוה דשמואל ולוי דהוו מצלו לאחר ע"ה ואח"כ היו קורין ק"ש בעונתה. וכן הטור סי' פ"ט פסק כאביו ז"ל והא פליגי הני תרי פסקי אהדדי ורבינו השמיט ההיא דאבוה דשמואל ולוי בפרק ת"ה דאלמא לא סבירא ליה כוותייהו וצ"ע. ל' רבינו ישעיה אחרון ז"ל:

8 המשכים לצאת לדרך קודם הנץ החמה אל יקדים תפלתו לק"ש כדי להתפלל בביתו בעמידה אלא מוטב שיצא לדרך ויקרא ק"ש בזמנה כדי לסמוך גאולה לתפלה ואע"פ שצריך להתפלל כשהוא מהלך כגון שלא היו בני החבורה ממתינים אותו וכן חכם המשכים לדרוש ברבים ואינו יכול לעמוד ולהתפלל בשעה שדורש מותר לו להתפלל בישיבה אחר שקרא ק"ש בתוך הדרשה בעוד שהמתורגמן משמיע דבריו ואל יתפלל בעמידה קודם שיקרא ק"ש כמו שביאר מז"ה ואחר הדרשה חוזר ומתפלל בעמידה אע"פ שעבר זמנה. ונראה בעיני שאם היה להם פנאי לקרות ק"ש ולהתפלל קודם לכן הרי אלו קורין ומתפללין אע"פ שמתפללין קודם הנץ בין היוצא לדרך בין חכם הדורש ובלבד שיהיו קורין ומתפללין אחר עלות השחר ואם יכולין לקבץ להם עשרה מקבצין להתפלל בעשרה כמבואר בקונטר' הראיות עכ"ל:

9 רב עמרם פליג על זה ואומר דמש"ה אומרים קדיש בין גאולה לתפלה של ערבית להודיע דאין צריך לסמוך גאולה לתפלה:

10 וכתב רשב"א ז"ל וכן מה שמזכירין ר"ח בין גאולה לתפלת ערבית אינה הפסק וה"ה ושמרו שאומרים בשבת ופסוקים אלה מועדי בי"ט והטור או"ח סי' רס"ז יהיב טעם לפסוקים ושמרו: בהגהת הרא"ש ז"ל דבשבת אין צריך לסמוך גאולה לתפלה הואיל דנפקא לן מיענך ה' ביום צרה דכתיב בתריה יהיו לרצון אמרי פי ובשבת לאו יום צרה הוא: