שלטי הגיבורים על ברכות י״ב

1 לענין חיוב נשים בברכת המזון אי הוי דאורייתא או דרבנן כתב הרא"ה לא אפשיטא הבעיא הלכך נשים אינם מוציאין את אחרים ידי חובתן וא"ת מ"ש מהא דאמרינן לקמן בפרק שלשה שאכלו להוציא את אחרים ידי חובתן עד שאכל כזית דגן ובשיעור כזית אינו חייב אלא מדרבנן ואפ"ה מוציא אחרים שאכלו כדי שביעה וחייבין מן התורה ואם כן באשה נמי אע"פ שאינה חייבת אלא מדרבנן תוציא אחרים שחייבין מן התור' י"ל דלא דמי דאיש דאע"ג שלא אכל כלום דין הוא שיפטור את אחרים דכל ישראל ערבין זה בזה אלא מדרבנן אמרו שלא יברכו ברכת הנהנין בלא הנאה לפיכך כשאכל כזית אע"פ שאינו מחוייב אלא מדרבנן מוציא את אחרים שאכלו כדי שביעה שערב הוא בעבורם ועליו הוא להצילם מן העון ולפטור אותם מן המצות אבל אשה אינה בכלל הערבות לכך אינה מוציאה אלא מי שחיובו מדרבנן ע"כ:

2 לענין הרהור אי הוה כדבור אי לאו כתב הרא"ש בשם ר"ח דהלכתא כרב חסדא מדשקלו וטרו רבי אלעזר ורב אדא לתרוצי מלתיה ואין יוצא בקריאת שמע בהרהור עד שיוציא בשפתיו אע"פ שאינן צריך להשמיע לאזניו כדפסק רב חסדא גופיה לעיל פ"ב וכו' ובסוף כתב אלא אי הרהור לאו כדבור דמי למה מהרהר אמר רבי אלעזר כדי שלא יהו כל העולם עסוקים והוא יושב ובטל מכאן כתב בה"ג קרא ק"ש ובא לבה"כ ומצאם שקורין קריאת שמע קורא פסוק ראשון עמהם. ע"כ:

3 רבינו לא הזכיר כלל מברכות ק"ש ומיימון והרא"ש וטור כתבו דמברך לפניה ולאחריה: לשון ריא"ז היה מסופק אם אמר אמת ויציב אם לאו אינו תוזר ואומר מספק שהרי ברכו' ק"ש מדברי סופרי' הם וספיקו להקל ואע"פ שיש יציאת מצרים באמת ויציב שהיא מן התורה הרי הזכיר יציאת מצרים כבר בפרשת ציצית:

4 הרא"ש האריך בזה בפסקיו פ' מי שמתו דף ו' ע"א ע"ש:

5 התוספות פליגי על הרי"ף בודאי התפלל דס"ל לתוספות דודאי התפלל אינו יכול לחזור ולהתפלל ואפילו התחיל ונזכר שהתפלל פוסק ורב האי ורבינו יונה כתבו דבודאי התפלל לא מצי להתפלל עוד אלא על ידי חידוש וכן כ' הרא"ש ז"ל ובין תפלת מוסף ובין שאר התפלות יכול להתפלל נדבה על ידי חדוש בין ביחיד בין בצבור ולרי"ף ומיימון אפילו התפלל ודאי חוזר ומתפלל נדבה בלא חידוש כל התפלות חוץ ממוסף ואדעתא דחובה לא מצי מתפלל בלא חידוש: לשון ריא"ז היה מסופק אם התפלל אם לאו חוזר ומתפלל אף על פי שהיא מדברי סופרי' הרי בקשת רחמים היא והלואי שיתפלל אדם ולבקש רחמים כל היום כולו אם יכול לחדש דבר בתפלתו מחדש שנראה מבקש רחמים אבל מז"ה אומר שאע"פ שיודע שהתפלל ואע"פ שאינו בא לחדש דבר בתפלתו יכול להתפלל כל היום ודברי הגאונים נכוחים בעיני יותר כמבואר בקונטרס הראיות: