ספר חסידים תתס״א

מהדורה: ספר חסידים, זיטומיר תרי"ז

1 פירוש קדמון פתח ↗

אדם כו' מוטב כו'. עיין לעיל ס"א ולפי מה דק"ל דבמקום שלא יכול לעשות סעודה שלישית בפת יכול לקיימו בשאר מאכלי' כאיתא בא"ח רצ"א אם כן לאותם דס"ל כדי שביעה הוא כביצה לפי זה אם יש לו כשתי ביציה פת שהן כדי שביעה לשתי סעודות ויש לו גם שאר מאכלים מחויב להניח שאר מאכלים כדי לעשות גם סעודה שלישית:

1 אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים פתח ↗

ד משש וכו'. יען שראיתי בזה מחלוקת גדולי ראשונים שלא נזכר בבית יוסף צריך אני להזכירן. הנה ברוקח סימן נ"ד כתב דיוצא ידי שלוש סעודות בקינוח סעודה שאוכל בסעודת שחרית, שאין רגיל בחול לאכול כגון דגים או פירות אף קודם חצות וכן כתב מרדכי ואגודה בשם ראבי"ה, ובעל הלכות גדולות ור"ן כתבו דברכות המזון דוקא חשיב הפסק ומכל מקום מודים דיוצא אף קודם חצות מיהו בעינן בפת, וסברא זו כתב הכלבו דף מ"א ותשב"ץ סימן כ"ג ושבלי הלקט ותניא בשם תרגום ירושלמי, אך בשבלי הלקט שם כתב דיש נוהגים כתבו דקודם ארבע שעות אין יוצא וראיה מהא דתנן ערב פסח שחל בשבת משיירין מזון שני סעודות וספר יראים כתב הא דתני שתי סעודות היינו שתי שביעות ואותן שתי שביעות יחלקו לשלוש סעודות, עד כאן. ותימא הא בשבת דף קי"ז תנן בליל שבת מצילין מזון שלוש סעודות ואמאי לא תני נמי מזון שתי סעודות, ואפשר דלכתחילה מודים שצריך שיאכל אחר שש ומחצה דהיינו שלוש שביעות רק דיוצא נמי היכא דאי אפשר כשחולק סעודת שחרית, ויותר נראה דסבירא ליה לספר יראים דמהתם ליכא ראיה אבל באמת ממתניתין דשבת בלאו הכי ראיה גמורה מדתני בסיפא במנחה מצילין סעודה אחת ובכלים דמדיחין במנחה אלמא דזמנה במנחה הוא, ובזה מתורצים דברי התוס' שבת דף קי"ח וכן פסק הרא"ש ורבינו ירוחם וספר צדה לדרך ואבודרהם דאינו יוצא קודם מנחה, וכן כתב שבלי הלקט בשם ר"י מרינש שעשה שאלות חלום והשיבו לו ויאמר משה אכלוהו היום וגו' מה הימים מחולקים זה מזה כך השעות שלוש סעודות וכו'.והנה בספר חסידים סימן תתס"א אדם שאין לו כי אם מזון שתי סעודות ואם יחלקו אותם לשלוש סעודות לא יהיה לו לכל סעודה לשבעה מוטב שיאכל שתי סעודות של לילה ושל יום או יאכל ביום וכשיאכל כדי לברך יברך ואחר כך יאכל, עד כאן. והנה מה שכתב או יאכל ביום משמע שלא יאכל בלילה אלא יניח שתי הסעודות ליום, וצריך עיון דהא סעודת לילה עדיפא מסעודה שלישית, דלילה לכולי עלמא בעינן פת וכן אם טעה בברכת המזון בלילה חוזר ולא בסעודה שלישית, סימן קפ"ח סעיף ח', גם תמוה לפרש מה שכתב וכשיאכל כדי לברך וכו', ואפשר דדינא קאמר דברכת המזון חשיב הפסק כשיטת בעל הלכות גדולות הנזכר לעיל ודחוק. ויותר נראה לי דמוטב שלא יחלק הסעודה ואם אין רוצה לעשות כן יחלוק הסעודה דהיינו כשיאכל כזית או כביצה שהוא כדי לברך עליו ברכת המזון יברך ויחזור ויאכל וכדברי ספר יראים הנזכר לעיל, ומגן אברהם הביאו בקצרה ולא הרגיש בכל זה, גם מה שחולק עליו דמוטב לחלוק, נראה לי טעמו דסבירא ליה דאסור לחלוק סעודת שחרית לחצאין וזה נראה לי גם שיטת תוס' והרא"ש וסייעתם וכן מבואר בספר המנהיג סימן ס"ג ולאפוקי ממגן אברהם שהבין דלכולי עלמא אין איסור במחלק סעודה שחרית רק משום דראוי לאכול סעודה שלישית אחר מנחה דליתא, גם מה שכתב בריש סימן תמ"ד בערב פסח לחלוק קודם ד' ואחר מנחה יאכל דג או פירות וכן כתב הב"ח והיינו דעבדא בחומרת כל הדעות, ולמה שפירשתי חומרא דאתי לידי קולא הוא, מחלק סעודת שחרית וכן מרמ"א ולבוש סוף סימן זה וריש סימן תמ"ד משמע שלא יחלק. עוד ראיתי בגליון מרדכי קטן מקלף הועתק תשובה ערוכה מרבו יוסף בכור שור וזה תמצית דעיקר לסמוך על פרפרת שאוכלין בסעודת שחרית והנך ראיות בגמרא שהבאתיו לעיל דמשמע דעושין במנחה מיירי כשעושה סעודה שלישית מפת דאין יכול לעשות קודם מנחה אף שמפסיק בברכת המזון דנחשב הכל סעודה אחת עם סעודת שחרית גם אינו כבוד שבת לעשות סעודתו לחצאין גם הוא ברכה לבטלה שלא גמרו סעודתן ומברכין, עד כאן. ואף שאנחנו נמשכין אחר הרא"ש וסייעתו שהבאתי מכל מקום יש ראיה לדברי ספר חסידים הנזכר לעיל וכדפירשתי שיטת התוס' והרא"ש ועיין בהגהות תשב"ץ סימן כ"ג. גם מה שכתב מגן אברהם דלכולי עלמא אם התחיל קודם חצות ואכל עד אחר חצות יצא דהא על כל פנים אכל אחר חצות, לעניות דעתי לא נהירא דכל שמתחיל קודם חצות הוי כחולק סעודה שחרית, גם קיימא לן סימן קפ"ח דהכל הולך אחר התחלת הסעודה, וכן משמע מראיות תוס' והרא"ש דבמנחה מצילין וכו', ומכל מקום מיד אחר שש נראה דיוצא וכן משמע ברוקח סוף סימן נ"ד. עוד כתב מגן אברהם אבל אם ידוע שתמשוך סעודתו אחר חצות אסור כמו שכתב ריש סימן תע"א, עד כאן, ולכאורה שאני התם משום סעודת לילה, ואי טעמו משום מנחה נמי צריך עיון, ועיין סימן רל"ב ס"ק ד':

1 אדם שאין לו בשבת מזונות כי אם מזון שתי סעודות אם יחלוק אותם לשלשה לא יהיה לו לכל סעודה לשבעה מוטב שיאכל שתי סעודות של לילה ושל יום או יאכל ביום וכשיאכל כדי לברך יברך ואחר כך יאכל:

ספר חסידים תת״ס » « ספר חסידים תתס״ב