ספר חסידים תת״מ

מהדורה: ספר חסידים, זיטומיר תרי"ז

1 פירוש קדמון פתח ↗

יש חסידים כו'. ר"ל למה לא ברכתם על פרי חדש שהחיינו בין שבעה עשר בתמוז לט' באב כשראיתם אותו ולא יחמיץ המצוה ואלו אמרו לא כי אלא כשאכלו דמי שאינו נהנה בראייתו רק באכילתו מברך באכילתו וכיון דאינו מברך אלא באכילתו לא מקרי מחמץ המצוה ע"כ לא היו אוכלים ומברכים שהחיינו כנ"ל עיין א"ח תקנ"א רכ"ה:

1 בית יוסף פתח ↗

וכ"כ הרמב"ן י"מ שנוהגין וכו' עד סוף הסי' בת"ה וז"ל הרמב"ם בפ"ה כבר נהגו כ"י שלא לאכול בשר בשבת זו ולא יכנסו למרחץ עד שיעבור התענית. ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מר"ח עד התענית עכ"ל וכתב על זה ה"ה המנהג הזה לא פשט בארצות אלו לענין אכילת בשר שאין נמנעין אלא ערב התענית אבל אין נכנסין למרחץ ודבר ברור הוא שבדין גמור אפילו ערב ט"ב מותרין לרחוץ עכ"ל: כתב הרשב"א בתשובה נהגו אבותיכם נ"ע שלא לאכול בשר משנכנס אב ואע"פ שאין כאן איסור כלל מדין התלמוד שאפי' בערב הצום בסעודה שאין מפסיק בה מותר לאכול בשר ולשתות יין אפי' כן מי שאוכל בשר בכל המקומות שנהגו בו איסור פורץ גדרן של ראשונים ופורץ גדר ישכנו נחש של דבריהם עכ"ל: מצאתי כתוב בשם מהר"י מולן לחוף הראש ערב שבת של חזון ישעיהו הורו רבותי דשרי ועל הרגלים לא שאלתים ולכאורה נראה דהקילו בראש מהא דאמרינן תענית יג: אבל פניו ידיו ורגליו בחמין אסור בצונן מותר ואף הכא לא שנא. וכתב בפרנס ורוחצין הראש סמוך להכנסת כלה. מצאתי כתוב בתשובה אשכנזית לשתות יין הבדלה לא ראיתי רבותי נזהרים וגדולה מזו אמר לי מהר"ש משפירא שדן לפני מהר"ם שמותר לברך ברכת המזון על כוס של יין ולטועמו והודה לו מהר"מ אכן לבי מגמגם בזה כיון דמדמי ליה לנדר כמו שפסק מהר"מ דצריך התרה למי שנהג איסור וגם בספר אגודה התיר לבשל דגים בחומץ משום דנודר ביין מותר בחומץ משמע דלענין יין חשיב נדר עכ"ל מצאתי בתשובת אשכנזית לברך שהחיינו בין המצרים כתוב בספר חסידים דלא ונראה לע"ד כגון מלתא דאפשר לדחויי כגון פרי או מלבוש אבל אי מיקרי פדיון הבן אין מחמיצין את המצוה או הברכה עכ"ל כתוב בהגהות מיימוניות החדשי' באיכה רבתי איתא שצריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט"ב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות ואין להכות אפילו הרב את תלמידו ואפי' ברצועה שבהן קטב מרירי שולט וסכנה יש בדבר שנאמר כל רודפיה וגו' כדאיתא התם עכ"ל וכ"כ הרוקח בסי' ש"ט ובמדרש תילים מזמור צ"א מוזכר זה ג"כ יותר באורך:

1 יש חסידים מחסידים הראשונים שלא היו אוכלים שום פרי חדש בין שבעה עשר בתמוז לט' באב כי אמרו איך נברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה ויש מברכים על פרי חדש כשנזדמנו להם בשבתות שבין י"ז בתמוז לט' באב אמרו להם החכמים היה לכם לברך שהחיינו כשראיתם אותו כרבי יהודה כשראה קרא חדתא. ואלו אמרו לא כי אלא כשאכלו:

1 ברית עולם פתח ↗

שלא היו אוכלים שום פרי בין י"ז בתמוז וכו'. כ"כ רבינו האר"י ז"ל אפי' בשבתות שבנתיים ועמ"ש אני בעניי בספר הקטן חיים שאל סי' כ"ד. ובדברי רבינו אפשר לפרש דמ"ש ברישא יש חסידים וכו' כונתו דהחסידים האלה אפי' בשבת לא הי' מברכים וכדברי רבינו האר"י זצ"ל ואח"כ כ' דיש מברכים בשבת ומ"ש בחיים שאל סי' הנזכר דס' החסידים כ' דיאמרו בשבת לישנא קייטא הוא וכונתו לומר דהזכיר סברא זו דיש מברכין:

ספר חסידים תתל״ט » « ספר חסידים תתמ״א