ספר חסידים תשע״ב

מהדורה: ספר חסידים, זיטומיר תרי"ז

1 פירוש קדמון פתח ↗

אחד כו' א"ל זקן אחד ובוצע וגו'. אע"ג דאיתא בא"ח תרמ"ט דמותר אדם ליטול לולב של חבירו בלא דעת חבירו דניחא לאינש למיעבד מצוה בממוניה היינו דוקא כעין לולב שאין חשש קלקול במה שנוטלו ומנענע אבל ליטול ספרים ותפלות של חביריו ללמוד ולהתפלל בהם שלא מדעת חבירו אסור מפני שחושש שלא יקלקלם:

1 אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים פתח ↗

י עם הציבור וכו'. אפילו היו בהם חוטאים רמב"ם פרק ח' מהלכות תפילה. וכתב בספר חסידים סימן תשע"ב לא ישב בתפילה עם אדם רשע מפני שמהרהר הרהורים רעים, והשכינה מתרחק ממנו ועיין עוד בסימן תשע"ג, אבל בשל"ה דף רמ"ט כתב דאם הצדיק מתפלל בכוונה לא בשביל הרשע ימאס. ודע שאף שיש לו עשרה בביתו ישתדל להתפלל בבית הכנסת וכן משמע בכנסת הגדולה בשם הרמב"ם וכן משמע בסעיף י"ח גבי קדושת בית המדרש מיהו כשרואין שיש בבית הכנסת ברוב עם רוב בלבול ואין אדם שומע לא קריאת התורה ולא תפילה, כתב תשובת רדב"ז סימן י"ח דעדיף להתפלל בעשרה בביתו, ומה שכתב השולחן ערוך ואם הוא אונס וכו' פירוש שתש כוחו אפילו אינו חולה, ודוקא אם טריחא ליה לאסוף עשרה. כתב בתשובת בית יעקב סימן ע' דיש לקנוס האנשים שמונעים לילך לבית הכנסת משום שעוסקין בתורה או משום שמשתכרין ממון ולעשירים יש לקנוס יותר, עד כאן. אף שראייתו מסימן ק"ח סעיף ח' יש לדחות דשם עובר זמן תפילה מכל מקום חזינן דלא נבטל דבר מצוה משום ממון וזה נמי מצוה הוא והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ובפרט לבעל תורה אף שעוסק בלימוד מכל מקום איכא חשדא וחילול השם כמו שמבואר בסעיף י"ח. כתב מגן אברהם משמע בעבודה זרה דף ד' אם מתפלל מוסף בשעה שהציבור מתפללין שחרית לא מיקרי בשעה שהציבור מתפללין, ועיין לקמן סוף סימן רל"ו. עוד כתב בימות הקיץ שהציבור מאחרים תפילת שחרית והדר בישוב אסור אפילו ללמוד כמו שמבואר בסימן פ"ט סעיף ו' וסימן רל"ה, לכן מוטב שיתפלל תיכף בהנץ החמה:

1 אחד היה חוטף בר"ה תפלות שכתוב בהם זכרנו והתפלל בהם אמר לו זקן אחד ובוצע ברך ניאץ ה' אמר לו א"כ מה אעשה. אמר תבקש ממנו להשאיל לך התפלות ותתפלל שנית. כי התפלה הראשונה לא עלתה לך:

1 ברית עולם פתח ↗

כי התפלה הראשונה לא עלתה לך. לפום ריהטא יש לגמגם בזה ממ"ש בי"ד סי' ש"מ דהקורע בשבת וכו' יצא ידי קריעה ופריך בירושלמי ממצה גזולה ומשני התם העיקר עבירה הכא עבר עבירה עכ"ל והכא ג"כ אינו כמצה גזולה שהתפלה בפיו והוא עבר עבירה לגזול הספר. וגם אין זה גזל שידוע שמחזיר לו הספר והרי הוא לקחו לשעה לבד. והגם כי לא טוב עשה מטעם דיש לתא דאין קטיגור וכו' שכתב בסי' דלעיל. מ"מ לומר דהתפלה לא עלתה לו צריך תלמוד. איברא דענין זה סובל אריכות וכבר אני בעניי כתבתי בעניותי בדברי הירושלמי ושבלי הלקט ואהל מועד והאחרוני' בספר הקטן מחזיק ברכה סי' תרס"ד ע"ש באורך. ולפחות הול"ל שיכוין בתפלה בתורת נדבה וכיוצא ואכמ"ל והמעיין יראה דיש לצדד בזה:

« ספר חסידים תשע״א ספר חסידים תשע״ג »