ריטב"א על יבמות ס׳

1 ה"נ סופה להיות בעולה תחתיו וא"ת א"כ אפילו בעולת אחרים תהא מותרת לו בדיעבד דסופה להיו' תחתיו י"ל דלא אתמ' ה"ט אלא בפסול שאין גנאי שלו גדול כגון בוגרת ומוכת עץ ובעול' עצמו ופסקו רבותי' ז"ל דלית הלכתא כרב אשי אע"ג דבתרא הוא דהא רב מסברא היא מדמי להו ועדיפ' לן דרב הונא דשמעה מפומיה דרב דיוציא בגט וקסבר דבבעולת עצמו באונס או בפתוי גנאי גדול הוא וכבעולת אחרי' דמי' ולא אמרי בה סופה להיות בעולה תחתיו וכ"מ:

2 מאלה אתה עושה חלל ואי אתה עושה חלל' מנדה וא"ת ולמה ליה קרא תיפוק לי' דאין חלל אלא מפסולי כהונ' וכדנפק' לן בפ"ב דקדו' דלהכי כתיב חללה לכ"ג דמיות' להאי דרשא ונד' לאו פסולי כהונ' היא דאי אמר' דהוי' בהך ביא' זונ' דיש זוכ' מחייבי כריתו' הא ליתא כדאי' לקמן בפ' אלמנה דלא הוי זר אצלו מעיקרא וחללה נמי לא הוי בהך ביאה כיון שאינה בפסולי כהונה וכדאמרי' התם כהן הבא על אחותו זונה משוי לה חללה לא משוי לה חזר ובא עליה פי' לאחר שהיתה זונה שוי' חללה וי"ל דכ' אליעזר סבר דמק"ו דאלמנה נפק' לן דיש חלל מנדה ואי אמרת מה לאלמנה שכן היא עצמה מתחלל' אנן עבדי' ק"ו אפי' לחלל אותה ואת ולדה דהשתא אלמנה לכ"ג שהיא עצמה נתחללת ושהיא חייבי לאוין היא וזרעה מתחללי' בביאה פסולה זו שהיא בכרת לא כ"ש. ואי משום דכתיב חללה מיותר כל פרש' שנאמ' ונשנית לא נאמ' אלא בשביל שתחדש בה וכיון שחדש אלמנה כתב נמי גרושה וחללל' דאיתנהו' אפי' בכהן הדיוט ולהכי אצטריך מאלה למעוטי נדה ורבנ' סברי דמאל' היינו למעוטי חייבי עשה ומשום דאית לק"ו כתב רחמנא חללה מיותר למעוטי נדה וכן היא בסיפרא לא יקח ולא יחלל אין זרעו מן הנד' חולין והלא דין הוא ומה אם אלו שאינו חייב על ביאתה כרת זרעו מהן חלל נדה שהוא חייב על ביאתה כרת אינו דין שיהא הזרע ממנה חלל פי' שתחלל היא וזרעה ת"ל את אלה לא יקח ולא יחלל ואין זרעו מן הנדה חולין ע"כ:

3 ואתיא כר' אליעזר והיינו מתני' דמייתי הכא בגמ' דאזלא כר' אליעזר אלא שהביאוה בגמ' בקוצר הילכך ליכא בין רבנן ור' אליעזר בענין ולד הבא מן הנדה אלא דרשא דקראי אבל בעיקר הדין כלם שוים:

4 והא דאמרינן כמאן אזלא הא דתניא וכו' דפי' כמאן אזלא הא מתני' דדריש מיעוטא דולד הבא מן הנדה מן האי דרשא דאת אלא כמאן כר' אליעזר ואם תאמר דלעיל בפרק החולץ דהוה עבדינן ק"ו מאלמנה אמאי פרכינן ליה מה לאלמנה שכן היא עצמה מתחללת נימא דעבדי' קל וחומר אפילו לדידיה גופא שתתחלל ויש לומר דהא לדידה ליכא למימר דהא נפקא לן מחללה שאין חללה אלא מאיסור כהונה וכי איתיה לקל וחומר היינו מקמי דכתיב חללה. ומתרצינן האי אלה לבסוף פי' אם איתא דלא אתא אלא למעוטי נדה קשיא פרש"י זכרונו לברכה קשי' לרב אשי דפריש דהתם דרבי אליעזר ותמיה מילתא דהא איכא מתני' דקתני הכי בהדי' ואמאי פריש רבי' ז"ל דק"ל לרב אשי דהא למתני' נמי קשיא ואפשר דדילמ' מתני' נקטה מהאי קרא לסניף בעלמא ולעולם מחללה הוא דנפקא לה דהא אורח' דתנאי היא בהכי כדכתיב בכמה דוכתי והלכתא כר אליעזר בן יעקב וכדמוכח לעיל:

5 סד"א נילף בתולה בתולה מהתם פרש"י ז"ל מבתולה דכתיב גבי אונס ומפתה דכתיב בהו נערה בתולה למעוטי בוגרת והקשה ר"ת ז"ל חדא דאונס ומפתה מאן דכר שמיה ועוד דלר' אליעזר ור"ש דאמרי לעיל בתולה שלימה משמע אמאי כתב רחמנא נערה גבי אונס ומפתה למה לי אי למעוטי בוגרת לא מצריך ואי למעוטי קטנה והא לרבנן דפליגי עליה דר"מ יש קנס לקטנה ולפי' ר"ת ז"ל נילף בתולה בתולה מכהן גדול דכתב רחמנא בבתוליה למעוטי את הבוגרת והשתא לר"ש ור' אליעזר אצטריך למכתב גבי אונס ומפתה נערה משו' דה"א דנילף מכ"ג שמיעט בה הכתוב את הבוגר' והשתא לר"ש ור' אליעזר לאיסור לא חש ולר"מ נמי אצטריך למכתב נערה התם משום דלדידיה בתולה אפי' מקצת בתולות משמע ולא ידעי' אי ילפי' מטומאה דבוגרת כבתולה או נילף מכ"ג דכתיב ביה בתולה ולא בוגרת:

6 הקרובה לרבות הארוסה שנתגרשה וראינו דברים דוקא ארוסה שנתגרשה או נתאלמנה אבל אם נכנסה לחופה אעפ"י שלא נבעלה לא הדרא למחשבה קרובה כיון דגרושי' גרידי שויא נ"ל דאישות הויא רחוקה ומיהו לר"מ כיון דלדידיה לא מיעוט רחמנא ארוסה בעודה ארוסה שהיתה רחוקה קצת כ"ש שלא מיעט ארוסה שנתגרשה ואפי' נכנסה לחופה ולא נבעלה ונתגרשה ויש בזה דעות אחרות אבל זהו הנראה נכון:

7 ומה ראית פי' דבקרא ליכא שום הוכחה ואי מסברא יש לנו לרבות יותר מוכת עץ שאין פסולה כ"כ פרקינן דא"ה כיון דאתעביד בה מעשה טפי אית לן למעוטי מדין אחותו בתולה פי' ואפי' לכ"ג והכי מוכח בקדושי':

8 והא דאמרי' דכתיב החיו לכם והא הוה תמן פנחס מפני שכבר נתכהן פנחס ופרש"י כשרה לכהונה דלא מחזיקינן לה בזונה פי' לפי' דלא מחזיקי' לה שנבעלה לעכמ"ז שהיא זונה ולפי דבריו ז"ל רבנן דפסלי לה היינו משום דמחזקי לה בבעולה והיא זונה ואפי' לכ"ה מפסלה כאלו היא יתירה על ג' שנים ויום א' וסוגיי' לקמן מוכחי בהדיא דלרבנן אפי' לכהן הדיוט פסולה מעובדא דההוא דנסיבי גיור' פחות' מבת ג' שנים ויום א':

9 ובדורו של רב נחמן כ"ג לא היה וכן מההיא דהכשיר' ר' לכהונה ואמרי' ודילמא כיון דנסיבי אנסיב ולדורו של רבי כ"ג לא הוה כדאיתא לעיל ומיהו איכא למקשי על פי' זה ז"ל כי מחזקי לה בנבעלה מה הוי דהא פחותה מבת ג' שנים ויום א' אין ביאתה כלום ואם בא עליה א' מן הפסולי' לא מפסלי כדמוכח במתני' דמייתי לעיל ועוד דהא בקדושין אמרי' בהדיא דפליגי רשב"י ור' יוסי בדרשא דכי אם בתולה מזרע יש' דסבר ר' יוסי דבעי שנזרעו בתוליה בישראל דאלמא פסולה דאורייתא ולא משום חששא שמא נבעלה ועוד דהא ביאה בן ג' שנים ויום א' מילתא דלא שכיח היא ואפי' בעכו"מז. ועוד דלר"י מפני שלא נזרעו בתוליה דפסיל בישראל אפי' הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה פסיל דליכא חשש בעילה ואפי' לשיטת הירוש' שמפרש שנולדו בתוליה בישראל ומכשר כשלידתה בקדוש' מ"מ כל שלא נולדו בישראל מפסל פסיל ואפילו נתגייר לאלתר שנולדה בפנינו. לכ"פ רבותי' ז"ל דלאו משום חשש בעולה פסיל לה הכ' אלא בגזירת הכתוב פליגי כדאיתא התם בקדושין ור"ש מייתי ראיה לדרשא דידיה דהתם מדכתיב החיו לכם ומדאורייתא היא ואתא יחזקאל ואסמכיה אקרא כדאמרי' בעלמ' ומיהו ק"ל דהא קרא דכי אם בתולה מזרע ישראל דעליה פליגי רבנן ור"ש בכ"ג מישתעי כדמוכח קרא בהדי' והכי אמרי' התם בהדיא דרישא דקרא בכ"ג וסיפא בכהן הדיוט וא"כ מהיכא פסלי' לה בשמעתיה אפי' לכהן הדיוט ומפקי' לה מיני' אפילו היכא דאינסיב ואמרינן דמפקי' מאוניה לר"ש למאן דעבד כוותי' ולא משמע דלהוי האי פסוליה דרבא וי"ל דקרא דיחזקאל אסמכתא בעלמ' היא והכי גמירי לה דפסול' דאורייתא משום זונה וכדאמרין רבנן בבריתא לקמן אין זונה אלא גיורת ומשוחררת וכל גיורת במשמע ואפי' בפחות מבת ג' שנים ויום א' וקרא דיחזקאל ה"ק כי אם בתולו' מזרע ישראל שנזרעו בתולותיה בישראל שאלו לא נזרעו זונה גמורה היא ורמיז' בעלמא היא מדאורייתא גמירי לה וכן כתב הרמב"ם ז"ל דגיורת פחות' מבת ג' שנים ויום א' פסולה מן התורה משום זונה וכן פי' בעל ס"ת ועולה יפה ולפי מה שפי' ולא כמו שהקש' הראב"ד ז"ל על הרמב"ם ז"ל הנ"ל: