רש"י על מגילה ט״ו

1 בשלמא - ירמיה וחנמאל דכתיב ויבא אלי חנמאל בן דודי כדבר ה' ירמיהו ל״ב:ח׳ ברוך ושריה מצינו שהיו תלמידי ירמיה ברוך דכתיב מפיו יקרא אלי את הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו ירמיהו ל״ו:י״ח-י״ט ושריה בתוך ספר ירמיה נא הדבר אשר צוה ירמיה את שריה בן מחסיה וגו' ומצינו בתלמידי נביאים שהיו נביאים נחה רוח אליהו על אלישע ויהושע תלמיד משה ולקמן תניא בברייתא ברוך בן נריה ושריה בן מחסיה ודניאל ומרדכי וחגי זכריה ומלאכי כולן נתנבאו בשנת שתיים לדריוש:

2 ישמעאל בן נתניה - הוא שהרג את גדליהו בן אחיקם הצדיק:

3 בשנת שתים לדריוש - האחרון נתנבאו לבני הגולה שיחזרו לבית המקדש שנתבטלה המלאכה זה שמונה עשרה שנה על ידי שמרונים משהתחילו בה בימי כורש:

4 בגדה יהודה - סיפיה דקרא ובעל בת אל נכר:

5 בשמה זינתה - המזכיר את שמה נגרר אחר תאות זנות:

6 נקרי - רואה קרי:

7 ה"ג מאי אמר - כשצעק צעקה גדולה ומרה מה היה אומר בצעקתו:

8 רב אמר - כך היה צועק:

9 גבה המן מאחשורוש - שמלאו לבו לדבר מה שלא עלה על לב אחשורוש:

10 גבר מלכא עילאה - כינוי הוא להיפוך בלשון נקיה:

11 ותתחלחל - נתמסמס חלל גופה:

12 שחתכוהו מגדולתו - בימי אחשורוש שהרי בלשצר השליטו תלתא במלכותו וכן דריוש המדי שנאמר ועלה מנהון סרכיא תלתא די דניאל חד מנהון דניאל ו וכן כורש שנאמר ודניאל הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסאה שם וכשמלך אחשורוש חתכו מגדולתו:

13 ואלו איהו - דניאל לא אזיל להשיב שליחותו:

14 על הקלקלה - שהיתה אסתר מונעת לבא אל המלך לפיכך לא השיב התך את שליחותו ואסתר שלחה דבריה ע"י אחרים:

15 עד עכשיו - נבעלתי באונס:

16 ועכשיו - מכאן ואילך מדעתי:

17 אבדתי ממך - ואסורה אני לך דאשת ישראל שנאנסה מותרת לבעלה וברצון אסורה לבעלה:

18 יו"ט ראשון של פסח - שהרי בי"ג בניסן נכתבו האגרות וניתן הדת בשושן וי"ד וחמשה עשר וששה עשר התענו ובששה עשר נתלה המן בערב:

19 דעבר ערקומא דמיא - לאסוף היהודים שבעבר השני:

20 שופת את הקדרה - מושיבה על הכירה היא קרויה שפיתה:

21 וזה בא בפרוזבולי - מרדכי בא אליו בטענת עושר המן בא בטענת עוני שמכר המן את עצמו למרדכי קודם לכן ימים רבים בככרי לחם:

22 בולי - לשון עושר כדאמרינן גיטין דף לז. ושברתי את גאון עוזכם אלו בולאות שביהודה:

23 בוטי - לשון עניות כמו והעבט תעביטנו דברים טו במסכת גיטין דף לז.:

24 בטולמי - נהמא בככרות לחם עשרים לחם שעורים מלכים ב ד מתרגמינן עשרין טולמין דלחמא:

25 לרוח משפט - לשופטים את רוחן יהיה לעטרה:

26 דן את יצרו - כופהו לשוב בתשובה:

27 ומתגבר על יצרו - אינו הולך אחריו לעבור עבירה:

28 שמשכימין כו' - והיינו שערה שעושין שנעשים שוערים לפתוח דלתות בהשכמה ולאחר שם עד זמן נעילתו:

29 גם אלה - אלו הרשעים הנידונין בגיהנם:

30 ביין שגו - כלומר אף הם עשו כהם לפיכך דנם:

31 פקו פליליה - לגיהנם נשפטו:

32 אלי אלי למה עזבתני - במזמור אילת השחר הוא:

33 על אונס - אע"פ שאני באה אליו מאלי אונס הוא:

34 הצילה מחרב נפשי - באותו מזמור הוא:

35 אמתה של בת פרעה - ותשלח את אמתה ותקחה שמות ב׳:ה׳:

36 בשיני רשעים - עוג מלך הבשן במס' ברכות פרק הרואה ברכות דף נד: שעקר הר בת ג' פרסי להשליכו על ישראל ונתנו על ראשו ושלח הקב"ה נמלים ונקבוהו ונכנס בצוארו בקש לשומטו ונשתרבבו שיניו לכאן ולכאן:

37 אל תקרי שברת אלא שרבבת - גרסינן ומשיני רשעים נפיק להאי דרשה דליכתוב קרא ושן רשע אלא י' דשיני וי"ם דרשעים הרי ששים:

38 ולא דבר שחוצץ במלכות - בנין הבית שהוא באמצע של עולם כדאמרי' בסדר יומא דף נד: אבן שתיה שממנה נשתת העולם:

39 מבית אביה למדה - שמעה התינוקות אומרים כן:

40 וימרוד - במלך שהיתה שעתו מצלחת:

41 שיהא מצוי לה - אולי תוכל להכשילו בשום דבר לפני המלך:

42 ירגיש הקב"ה - שאף אני מקרבת שונאיהן של ישראל אי נמי ירגיש שאני צריכה להחניף רשע זה ולזלזל בכבודי:

43 שיהרג הוא והיא - שיחשדני המלך ממנו ויהרוג את שנינו נ"א וכי גזרי גזירה ומית חד מינייהו בטלי הגזירה:

44 מלך הפכפך היה - וחוזר בדיבורו אמרה שמא אוכל לפתותו ולהורגו ואם לא יהא מזומן תעבור השעה ויחזור בו:

45 בחומם אשית את משתיהם - על בלשצר וסיעתו נאמר בשובם מן המלחמה שדריוש וכורש היו צרין על בבל ונצחן בלשצר אותו היום והיו עייפים וחמים וישבו לשתות ונשתכרו ובאותו היום נהרג ואף אסתר אמרה מתוך משתיהן של רשעים באה להם פורענות:

46 שבעים בלחם נשכרו - יונתן תרגם על בניו של המן:

47 שנת מלכו של עולם - דוגמא ויקץ כישן ה' תהילים ע״ח:ס״ה לנקום נקמתו:

48 נדדו עליונים - שהיו מלאכים מבהילים אותו כל הלילה ואמרו לו כפוי טובה שלם טובה למי שעשאה לשון מורי ויש אומרים נדדו עליונים כדי שירבו בתחנונים לבקש על הדבר:

49 מאי דקמן דזמינתיה - כלומר מה זאת הבאה לפני עכשיו דבר חדש כזה:

50 כתוב - משמע שהיה כתוב מחדש כתב משמע מעיקרא וימצא כתוב ספר זכרון לפניו אשר הגיד מרדכי: