רש"י על מגילה י״ח

1 אחר ישובו בני ישראל - אחר ישובו לבית המקדש ובקשו הקב"ה ואת דוד מלכם:

2 זובח תודה - אחר זביחה תן הודאה:

3 וירד מעשות החטאת והעולה וגו':

4 חדא מילתא היא - אף הודאה עבודה של מקום הוא:

5 אסור לספר - בקביעות ברכה:

6 למי שיכול - ואין מי שיכול לספר את כולו לפיכך אין נראה לספר מדעתו אלא את מה שתקנו חכמים:

7 היסופר לו כי אדבר - הכי דריש ליה היסופר שבחו כולו כי ארבה לו דברי שבח אם אמר לעשות כך כי יבולע:

8 סמא דכולה משתוקא - מבחר כל הסממנין היא השתיקה שלא להרבות דברים והיינו לך דומיה תהלה:

9 מלה בסלע משתוקא בתרין - אם תרצה לקנות הדבור בסלע תקנה השתיקה בשתים:

10 קראה תרגום בכל לשון - זו ואין צ"ל זו קתני:

11 מיתיבי - לרב ושמואל דקתני הכא יוונית לא יצא:

12 עברית - לשון עבר הנהר:

13 עילמית – לשון עילם:

14 הא לא דמיא - תירוצא הוא:

15 גיפטית לגיפטים יצא – והכי נמי תנן במתני' ללועזות בלעז:

16 מתני' כברייתא - זו מיתוקמא קראה בכל לשון דקתני מתני' לא יצא כגון גיפטית למדיים ומדית לגיפטים אבל קורין אותו ללועזות בלעז איש כלשונו:

17 ופרסומי ניסא - אע"פ שאין יודעין מה ששומעין שואלין את השומעין ואומרין מה היא הקרייה הזו ואיך היה הנס ומודיעין להן:

18 לא הוו ידעי רבנן - תלמידי רבינו הקדוש:

19 חלוגלוגות - מין ירק הוא ושנוי בכמה מקומות במשנה ובבריית':

20 פרפחיני - פיקקל"י בלעז:

21 מסלסל בשערך - למדנו שהסלסול לשון חיפוש והיפוך:

22 טאטיתא - אישקופ"א בלעז:

23 סירוסין - למפרע כמו סרס את המקרא ודרשהו וכן יצא מחותך או מסורס נדה דף כח.:

24 דחייש ליחידאה - במקום שהיחיד מחמיר ורבים מקילין:

25 שומרת יבם - מצפה ליבמה ומצוה בגדול ליבם בא אחד מן האחין וקידש את אחותה של יבמה אחר שנפלה היבמה לפניהן:

26 אומרים לו המתן - מלכונסה:

27 עד שיעשה אחיך הגדול מעשה - ביבמתו או לחלוץ או ליבם אבל בעוד היבמה לפני כולן לחלוץ או לייבם הרי היא לכל אחד כאשתו על ידי זיקת יבום ואסור באחותה משום אחות אשה דקסבר יש זיקה אפי' בתרי וכל שכן בחד ופליגי רבנן עליה ואמרי הואיל ושני אחים הן אין זיקתו מיוחדת להיות מוטלת על אחד מהן להיות כאשתו ומותר באחותה:

28 השמיט - דילג בה הסופר פסוק אחד וקראן הקורא:

29 כמתורגמן המתרגם - על פה:

30 תיר - ער:

31 אהדורי סברא - דבר הבא מבינת הלב:

32 דקא מסדר פסוקא - על פה וכתב ליה וקתני יצא ע"י קריאת אותו סידור:

33 הלכה כדברי האומר כולה - צריך לקרות ופליגי בה תנאי במתני' מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו רבי מאיר אומר כולה ר' יהודה אומר מאיש יהודי:

34 דמנחא מגילה קמיה - ומעתיק ממנה:

35 מסייע ליה לרבה - מתני' דקתני יצא וליכא לאוקמה אלא במעתיק מן הכתב מסייע ליה לרבה:

36 דלמא דאיתרמי ליה - לעולם מותר לכתוב בלא העתק ומתני' דאתרמי ליה מגילה ומעתיק ממנה ואיצטריך לאשמעינן דהיכא דמעתיק ממנה אם כוון לבו יצא:

37 התעיף עיניך בו ואיננו - אם תכפול עיניך ממנה הרי היא משתכחת ממך כהרף עין:

38 דבי בר חבו - מוכר תפילין הוה כדאמרינן בבבא מציעא דף כט: תפילין דבי בר חבו שכיחי:

39 והלכתא כו' - כך הלכה למשה מסיני:

40 מיגרס גריסין - שגורות בפי הכל:

41 סמא - זרניך בלשון קודש אורפומניט"ו בלעז:

42 סקרתא - צבע אדום שצובעין בו תריסין:

43 קומא - שרף אילן: