רש"י על מגילה י״ד

1 משל דאחשורוש והמן כו' - כלומר יש ללמוד מאחשורוש שאף בדעתו היה להשמידן:

2 להחזירן למוטב - שגזרו עליהן תעניות לתשובה כדכתיב צום ובכי ומספד שק ואפר יוצע לרבים:

3 חוץ ממקרא מגילה - ואם תאמר נר חנוכה כבר פסקו הנביאים אבל בימי מרדכי היו חגי זכריה ומלאכי:

4 מעבדות לחירות - ביציאת מצרים אמרו שירה על הים:

5 הלל נמי נימא - שהיא שירה:

6 הכי גרסי' אמר רבא בשלמא התם כו' ולא עבדי פרעה שהרי לחירות יצאו:

7 אכתי עבדי אחשורוש אנן - דלא נגאלו אלא מן המיתה:

8 בין לרבא - דאמר להכי לא אמרי הלל דאכתי עבדי אחשורוש הוו הא לאו הכי אמרינן:

9 בין לרב נחמן - דאמר קריאת מגילה במקום הלל:

10 הוכשרו שאר ארצות לומר שירה - על נס המאורע להם:

11 ותו ליכא - נביאים:

12 נבואה שהוצרכה לדורות - ללמוד תשובה או הוראה וכל הנך מ"ח הוצרכו ובהלכות גדולות מנויין מסדר עולם אברהם יצחק יעקב משה ואהרן יהושע פנחס ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים שופטים ב׳:א׳ זה פנחס ויבא איש האלהים אל עלי שמואל א ב׳:כ״ז זה אלקנה עלי שמואל גד נתן דוד שלמה עידו קרא אל המזבח בבית אל מיכיהו בן ימלה בימי אחאב עובדיה אחיה השילוני ויהוא בן חנני בימי אסא עזריה בן עודד חזיאל הלוי מבני מתניה אליעזר בן דודו ממורישה כולן בימי יהושפט בדברי הימים ב' יט ובימי ירבעם בן יואש הושע עמוס ובימי יותם מיכה המורשתי ובימי אמציה אמוץ אמוץ אמר לאמציה מדוע דרשת אלהי אדום ואליהו ואלישע ויונה בן אמיתי ישעיה בימי מנשה יואל נחום חבקוק בימי יאשיה צפניה אוריה מקרית יערים ירמיה בגולה יחזקאל דניאל בשנת שתים לדריוש ברוך נריה שריה מחסיה חגי זכריה מלאכי ומרדכי בלשן בסדר עולם ועל דניאל אמרינן לעיל מגילה דף ג. אינהו נביאי ואיהו לאו נביא אלא אפיק דניאל ועייל שמעיה שאמר לרחבעם אל תעלו ואל תלחמו עם אחיכם בני ישראל שנים לא ידעתי:

13 נתבצר להם - לשון גבוה כמו ובצורות בשמים דברים ט:

14 כשהיא אחות אהרן - ועדיין לא נולד משה:

15 פתילות למקדש - משכן שילה:

16 משום יחוד - שהוא גבוה ואין לו צל ואין אדם יכול להתייחד שם עמה כמו בבית:

17 לב אחד - שרף יש לו כמו אילן אבל אין לו בענפיו אלא בגזעו על פני כל גובהו:

18 רמה קרני ולא רמה פכי - זו היא נבואתה שנתנבאית על שאול ויהוא שלא תימשך מלכותן במשיחת דוד ושלמה כתיב קרן השמן ובמשיחת שאול ויהוא כתיב פך:

19 וכי רואין דם בלילה - שנאמר שמואל א כ״ה:ל״ד אם אשאיר לנבל עד אור הבקר משתין בקיר שמע מינה דהוה בלילה וכי מראין דם בלילה אם טמא או טהור הלא צריך להבחין מראיתו אם מה' דמים הטמאים באשה הוא:

20 וכי דנין דיני נפשות בלילה - והא כתיב ירמיהו כ״א:י״ב דינו לבוקר משפט וכתיב והוקע אותם לה' נגד השמש במדבר כ״ה:ד׳:

21 כליתני - מנעת אותי:

22 בדמים - דם נדה ושפיכות דמים:

23 שגילתה שוקה - ונתאוה לה ותבעה ולא שמעה לו כדמסיים ואזיל:

24 לפוקה - כמו פיק ברכים נחום ב:

25 הכי גרסי' זאת מכלל דאיכא אחריתי ומאי ניהו מעשה דבת שבע ומסקנא הכי הוה – והכי פירושה מדקאמרה ליה ולא תהיה זאת לך לפוקה מכלל שהתנבאת' לו שסופו להכשל בביאה אחרת ומאי ניהו בת שבע ומסקנא הכי הוה סוף שעלתה לו כך אלמא נביאה הוות שנתקיימה נבואתה:

26 בהדי שותא פילכא - עם שהאשה מדברת היא טווה כלומר עם שהיא מדברת עמו על בעלה הזכירה לו את עצמה שאם ימות ישאנה:

27 מיטייפי - צופין למרחוק ודוגמתו במס' כתובות דף ס. נטוף עיניך:

28 ובמקום ירמיה היכי מיתנביא היא - הרי ירמיה עמד משנת י"ג ליאשיה שנאמר אשר היה דבר ה' אל ירמיה וגו' ירמיהו א והספר נמצא בשנת י"ח ליאשיה ועליו שלח אצל חולדה:

29 כי המוכר אל הממכר לא ישוב - יחזקאל אמרו והוא נתנבא בתוך י"ד שנה שבין גלות יכניה לחרבות ירושלים ומתנבא שיהא בטל היובל והמוכר שדהו לא ישוב לו:

30 אפשר יובל בטל - משגלו עשרת השבטים בימי חזקיה שנאמר לכל יושביה ויקרא כ״ה:י׳ בזמן שכל יושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתן נמצא משגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה כבר בטלו היובלות ויחזקאל היה מתנבא לאחר זמן שיבטל:

31 אלא מלמד שירמיה החזירן - באותה שנה שנמצא הספר והיא שנת שמונה עשרה ליאשיהו וכששלח על דברי הספר אצל חולדה לא היה שם ירמיה וחזרו למנות את היובל ולא הספיקו למנות אלא שמיטות עד שחרב הבית:

32 ויאמר מה הציון הלז - ביאשיהו כתיב בהיותו בבית אל ושרף עצמות הכומרים בבית אל על המזבח שעשה ירבעם:

33 מה טיבו בבית אל - והלא משל מלכי ישראל היה שהרי שם העמיד ירבעם את העגל:

34 שת קציר - עשה חיל וגדולה כמו ועשה קציר כמו נטע איוב י״ד:ט׳::

35 לא נאה יוהרא לנשי - לא נאה חשיבות לנשים:

36 וסניין שמייהו - שמותיהן מאוסות:

37 זיבורתא - דבורה:

38 כרכושתא - חולדה:

39 בן חרחס - ואע"ג דקרא על בעלה קא מסהיד מיהו במעשיה כתיב:

40 אמר ליה עינא סבא מיני ומינך תסתיים שמעתא - כלומר על ידי ועל ידך תתפרש אמיתו של דבר הא והא הואי:

41 נון בנו יהושע בנו - את שבט אפרים מייחס הכתוב עד יהושע ומיהושע למטה לא ייחס איש: