רש"י על מגילה י״ג

1 איתי גוברין יהודאין כו' - וסיפיה דקרא לאלהך לא פלחין:

2 כל דבריך אחד הן - כנגד הספר היה אומר כל דבריך דברי הימים אחת הן הרבה שמות אתה מזכיר פלוני ופלוני וכולן אדם אחד הן:

3 ואנו יודעין לדורשן - ואע"פ שסתמת אותן אנו נותנין את לבינו עד שאנו יודעין לדורשן משום דאמרינן לעיל כל הכופר בע"ז נקרא יהודי נקט לה הכא:

4 ואשתו היהודיה וגו' - והלא בתיה שמה דהא כתיב בסופיה ואלה בני בתיה:

5 לרחוץ - לטבול לשון גירות:

6 והלא כלב שמו - שבכלב משתעי קרא:

7 הכי גרסינן וישא בתיה שמרדה בגילולי בית אביה - ולכך נשתנה שמה בליקוחין הללו:

8 שגלה מעצמו - מדלא כתיב אשר היה מן הגולה אשר הגלתה וכתיב אשר הגלה עם הגולה משמע שלא היה כשאר ישראל שגלו על כרחן והוא גלה מעצמו כמו שעשה ירמיהו שגלה מעצמו עד שאמר לו הקב"ה לחזור:

9 בין ההדסים אשר במצולה - בין הצדיקים שגלו לבבל ובשכינה משתעי קרא:

10 אסתהר - ירח יפה כלבנה:

11 ירקרוקת היתה - כהדסה זו:

12 אלא חוט של חסד משוך עליה - מאת הקב"ה לכך נראית יפה לאומות ולאחשורוש:

13 ובמות אביה ואמה תו ל"ל - מאחר דכתיב כי אין לה אב ואם אלא ללמדנו שאפי' יום אחד לא היה לה אב ואם:

14 בשעה שנתעברה אמה מת אביה - נמצא שלא היה לה אב משעה שנראה להקרות אב:

15 וכשילדתה אמה מתה - ולא נראית לקרות אם:

16 ולרש אין כל - באוריה משתעי קרא:

17 כבשה אחת - בת שבע:

18 שהיתה מונה בהן ימי שבת - שהיתה משרתת לה אחת באחד בשבת ואחת בשני בשבת ואחת בשלישי בשבת וכן כולן וכשהגיע יום שפחה של שבת יודעת שהיום שבת:

19 כתלי דחזירי - בקונ"וש שמינים ומתוך אונסה לא נענשה:

20 ויהי המלצר נושא את פת בגם ויין משתיהם וגו' - וכתיב בההוא ענינא ולמקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר וגו':

21 אנפקינון שמן זית שלא הביא שליש - גבי מנחות תנן אין מביאין אנפקינון ואם הביא פסול ועלה קאי ר' יהודה ואמר מהו אנפקינון:

22 מעדן - מצהיב:

23 מגנותו של אותו רשע - גנותו הוא זה שהוא בועל נשים ומשלחן:

24 שהגוף נהנה מן הגוף - מפני הצינה והעיד לך הכתוב שהיו מתכונין מן השמים לחבבה על בעלה:

25 ביקש לטעום כו' - לכך נאמר מכל הנשים ומכל הבתולות:

26 עבד משתיא כו' - חוזר לכמה ענינים לפייסה שתגלה לו מולדתה ולא הועיל וסמוך לה להאי קרא ובהקבץ בתולות שנית וגו' אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה וגו' עבד משתיא סעודה לכבודה מה שלא עשה בשאר נשים:

27 דלי כרגא - אמר בשביל אסתר אני מניח לכם מכסי גולגולתכם היינו והנחה למדינות עשה:

28 שדר פרדישני - דורונות לשרים בשמה והיינו דכתיב ויתן משאת כיד המלך:

29 לא יגרע מצדיק עיניו - נותן עיניו במעשה הצדיקים לשלם להם אף לימים רבים מדה במדה:

30 זכתה ויצא ממנה שאול - שהיה צנוע:

31 זכה ויצאת ממנו אסתר - בתרגום של מגילה מייחס מרדכי ועושהו עשירי לשאול ומשאול עד בנימין וכתיב היא אסתר בת דודו ואין לו ראיה אחרת בכתובים שיצאה משאול:

32 מסרתן - ללאה והוא צניעות שלא יתפרסם הדבר שמסר לה סימנין:

33 שנאמר לא יגרע מצדיק עיניו - וסיפיה דקרא ויושיבם לנצח ויגבהו והיינו גדולה לדורות:

34 ואם הגיס דעתו כו' - הכי סמכי קראי ויושיבם לנצח ויגבהו ואם אסורים בזקים על ידי שמגביהין עצמן באין לידי עניות ויסורים:

35 וטובלת - מחמת נקיות שלא תהא מאוסה לצדיק משכיבתו של אחשורוש:

36 אדון על עבדיו - ויקצוף פרעה על שני סריסיו:

37 לשון טורסי - שם מקום:

38 לא ראינו שינה - מתוך שהיתה חביבה עליו היה מרבה בתשמיש וצמא לשתות:

39 משמרתי ומשמרתך - אתה ממונה על עבודה אחת ואני ממונה על עבודה אחרת:

40 הכי גרסינן אחר הדברים האלה גדל המלך את המן וגו' - בתר בגתן ותרש כתיב:

41 וקא בעי הש"ס אחר מאי - מה העיד עליו הכתוב שלא גידלו עד שבא מעשה הזה:

42 אחר שברא הקדוש ב"ה רפואה למכה - העתידה לבא לאחר זמן:

43 כרפאי לישראל - ואחר כך נגלה עון אפרים ע"י מכה שאני מביא עליהן:

44 הפיל פור - ומהו פור הוא הגורל מיום ליום באיזו יום יפול הגורל וכן מחודש לחודש והגורל של כולן הטיל ביום אחד ונפל לו הגורל על אחד:

45 בשבעה באדר מת משה - שנאמר והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון יהושע ד׳:י״ט צא מהם למפרע שלשים יום באבלו של משה ושלשה ימים שהכינו להם צידה שנאמר הכינו לכם צידה כי בעוד שלשה ימים אתם עוברים וגו' שם א הרי בשבעה באדר מת משה:

46 ובשבעה באדר נולד - דכתיב בן מאה ועשרים שנה אנכי היום דברים ל״א:ב׳ היום מלאו ימי ושנותי כדאי הלידה שתכפר על המיתה:

47 אית בהו רבנן - מתשובתו של המן אנו למדין שכך היה אחשורוש משיבו:

48 קרחה אני עושה במלכותך - שמלכות אחת מליאה מהם:

49 מדינתא - מדינה קטנה:

50 ולא נסבי מינן - נשים:

51 ואת דתי המלך אינם עושים - אונגריות ומסים וגולגליות וארנונות אינן נותנין:

52 דמפקי ליה לשתא בשה"י פה"י - שבת היום פסח היום ואנו אסורים במלאכה:

53 אין שוה - אין נאה ואין חשש להניחן:

54 משמיעין - בית דין מכריזין שיביאו שקלים למקדש:

55 ועל הכלאים - שגדלו הזרעים קצת וניצן ניכר ועוקרין אותן משדותיהן בהכרזת בית דין: