רש"י על בכורות ד׳ ב:ט׳

9 ואימא - הא דכתיב בהמת הלוים בהמות טובא משמע כדאשכחן בנינוה יונה ד ובהמה רבה אלמא בהמה טובא משמע:

10 אם כן - דבהמת דלוים ובהמתן דישראל תרוייהו טובא משמע ליכתבינהו קרא כי הדדי מדשני קרא בדיבוריה ש"מ חד פטר טובא: