רש"י על בכורות ג׳

1 מאי לאו אבהמה - קאי האי דקתני קונסין אותו דקנסינן ליה לפדות הבהמה אלמא מכר את הבהמה לעובריה דקבלה אינה אלא לעוברין קנסינן ליה בין לרבי יהודה בין לרבנן דרבנן לא פליגי עליה דר' יהודה אלא לענין בכורה:

2 לא אעובר - קנסינן ליה שכבר היה במעיה ומכרו לגמרי אבל עוברין שעתידה להתעבר לא איכפת לן:

3 דיקא נמי - דאעובר קאי מדקתני נותן כל דמיו לכהן ואי אבהמה כהן מאי עבידתיה:

4 מסייע ליה - האי דקתני קונסין:

5 או לאו דוקא - דלא קנסינן ליה כולי האי. אי נמי טפי מהכי קנסינן ליה אם אין העובד כוכבים מתרצה בכך:

6 ת"ש - מדגבי עבד תני מאה והכא עשרה שמע מינה דוקא קאמר דאי לאו דוקא ליתני תרוייהו מאה או תרוייהו עשרה: לעולם בהמה לאו דוקא דלא קנסינן ליה כולי האי אבל גבי עבד משום דכל יומא ויומא כו':

7 דוקא - מאה או לא דוקא. בלישנא בתרא גרסי' בעבד עד עשרה בדמיו אלמא מאה דבהמה לאו דוקא דהא עבד דמפקע ליה ממצותיו ולא קנסינן אלא עשרה:

8 שאני עבד - להכי לא קנסינן ליה טפי משום דכי פריק ליה לא הדר ליה למריה דקיי"ל במסכת גיטין דף מג: המוכר עבדו לעובד כוכבים יצא לחירות:

9 וקפריך בהמה מ"ט - קנסינן ליה טפי משום דהדרא ליה:

10 ה"ג אי הכי א"כ ליקנסיה טפי חד - כדי שיעור דמיה ליקנסיה יותר מעשרה דהא במאי דהדרא ליה אינו נשכר אלא כדי דמיה וקנסא לא הוי אלא י' הלכך ליתני י"א בדמיה ותו לא:

11 כל בכור - בישראל. רבנן סברי אי הוה כתיב בכור בישראל הוה משמע אפילו מקצת בכור דישראל הוי חייב בבכורה:

12 למלויי אתא - עד דליהוי כוליה דישראל:

13 לגרועי - דכל משמע כל דהו כמו לשפחתך אין כל בבית מלכים ב ד:

14 אפי' אזנו - אפי' אין שותפות לעובד כוכבים אלא באוזן הבכור אינו קדוש:

15 ולימא ליה - כהן לעובד כוכבים:

16 שקיל אזנך וזיל - דאי נמי הוי בכור בעל מום ניתן לכהן:

17 נבילה - כגון שיש חלק לעובד כוכבים בוושט או בגרגרת שלו הואיל וחיותא בידיה דעובד כוכבים חשיב כמאן דהוי כוליה דעובד כוכבים:

18 טריפה - כגון מן הארכובה ולמעלה:

19 במאי קמיפלגי - רב חסדא ורבא:

20 רבא סבר טריפה אינה חיה - הלכך כמאן דהוי כולה דעובד כוכבים דמי:

21 ורב חסדא סבר טריפה חיה - הלכך לא חשיב אלא דבר שעושה אותה נבילה:

22 לא פליגי - רב חסדא ורבא עליה דרב הונא אבל רב חסדא ורבא פליגי:

23 הא בו - אם יש חלק לעובד כוכבים בבכור עצמו אפי' באזנו אינו קדוש:

24 באמו - או נבלות או טריפות:

25 כל מקנך תזכר - אם כל המקנה שלך תזכר אם יהא שלך זכר תקדישנו כדמתרגמינן דיכרין תקדיש:

26 מתקיף לה - אכולהו:

27 שגר בהמה שגר בבהמה - שגר במעי בהמה שעדיין לא הגיע זמנו לצאת. ל"א שגר בהמה מה שבהמה משגרת ומשכלת. אלמא אע"ג דלאו בני חיותא נינהו קדשי הכא נמי אי נמי הוה ליה לעובד כוכבים ביה דבר שעושה אותו נבילה ליקדוש חלק הישראל אע"ג דלאו בר חיותא הוא:

28 הכי אמר רבי יוחנן - בי מדרשא דהאי חייב דקתני חייב ליתנו לכהן קאמר אבל למזבח לא קרב דהאי דאישתני הוי מום קבוע לשחוט עליו בחוץ כבכור בעל מום ששוחטו כהן ואוכלו:

29 אפי' מום קל - ואפי' אין לעובד כוכבים שותפות אלא באזנה שאם היה נוטל חלקו אינה לא נבלה ולא טרפה אלא מום קל בעלמא פטורה מן הבכורה:

30 כדרב הונא - דאמר אפי' אזנו:

31 תנינא - לקמן בפ' על אלו מומין שוחטין את הבכור דף מ.:

32 הכא נשתנה כו' - ולהכי איצטריך לר' יוחנן לאשמועינן דמום הוא:

33 או אחת גדולה - כשל עגל או אחת קטנה כשל אווז:

34 יש במינו קדוש בבכורה - ואפי' הכי הוי מומא ואמאי איצטריך לרבי יוחנן למימר:

35 לא משום דהוה ליה שרוע - דשרוע האמור בתורה זו היא שאברו אחד גדול מחבירו אבל שינוי אחר כגון שבצמרו דומה לעז לא שמעינן דמום הוא הלכך איצטריך לרבי יוחנן לאשמועינן:

36 מומין אלו - שפירשו חכמים בבכור:

37 בין עוברין בין קבועין פוסלין - באדם בכהן כל זמן שמום בו לא יעבוד:

38 שוה בזרעו - שדומה לבני אדם:

39 לעולם אימא לך כו' - ומהכא לא תסתבר משום שרוע:

40 תרוייהו בעו - והא ודאי משונה הוא. ואי קשיא אמאי איצטריך לר' יוחנן למימר הא אוקימנא דשינוי הוי מומא תריץ כיון דאיכא למימר נמי דלאו משום שינוי הוא אלא משום שרוע איצטריך לר' יוחנן למימר:

41 אחי - עובדי כוכבים הוו:

42 אתאי לקמיה דרבא - למיבעי אי מיחייבא בבכורה:

43 מקנה לאודנייהו לעובד כוכבים - לאפקועינהו מבכורה:

44 ואסר להו - לבכורות בגיזה ועבודה כבכורים גמורים ויהיב להו לכהנים:

45 וכלאי חיותא - מתה מקנהו:

46 לידי תקלה - שלא יגוז ויעבוד בהן:

47 אי הכי - דלטובה נתכוון אמאי כלאי חיותיה:

48 קודם שיצא - ועדיין לא נתקדש דבכור ברחם תליא קדושתיה דכתיב כל הבכור אשר יולד ולא הוי כמטיל מום בקדשים:

49 מקדושת כהן לא מפקע ליה - דהוי כבכור בעל מום הניתן לכהן וחייב כהן לנהוג בו קדושה שלא יגוז ויעבוד בו וכשהוא שוחטו אינו שוחטו באיטליז ואינו נמכר באיטליז ואינו נשקל בליטרא כדלקמן בכורות דף לא.:

50 הכא - מכי מקני לה לעובד כוכבים דלא חיילא עליה שם קדושה ואע"ג שהוא נוהג בו קדושה הוי כנוהג קדושה בחולין גמורין:

51 קנין גמור - ליטול מעות מן העובד כוכבים דעובד כוכבים לא קני אלא בכסף כדאמרי' לקמן בפרק שני בכורות דף יג.:

52 מילתא הוא דעבד - מילתא בעלמא בדיבור ואינו נוטל דמיו:

53 מתני' כהנים ולוים פטורין - קא סלקא דעתך אפטר חמור קאי:

54 אם פטרו - לוים בכורי ישראל במדבר:

55 דין הוא כו' - ומשמע דגוף הלוים פטרי חמורי ישראל: