רש"י על בכורות ג׳ א:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בכורות ג׳ ע״א:י״ב רש"י על בכורות ג׳ ע״א:י״ד »

1 תועפות ראם פתח ↗

נבלה קודם שחיטה. כ' השם חדש לדקדק עמשכ"ר קודם שחיטה ונעשית נבילה קודם שחיטה תרי זימני קודם שחיטה למ"ל ודחק בישוב הדברים ולדעתי פשוט דמשכ"ר ונעשית נבילה קודם שחיטה דר"ל דנעשית נבילה מחיים ללקות עליה משום נבילה וכמש"כ רש"י בב"ק ע"ח ב' ד"ה המעכב בשחיטה וז"ל דבר שאם ניטל הימנה נעשית בו נבילה מחיים כגון וושט או קנה או הירך וחלל שלה עכ"ל ומש"ש רש"י אח"ז או כבד כו' נמשך למטה למה שסיים שם דלא מתיר לה שחיטה דהיינו דבר שעושה אותה טריפה ותל"מ ורש"י כ' בדרך לא זו אף זו דשני האופנים אלו הוי בכלל דבר המעכב בשחיטה ובס' מנחת חנוך בראש הספר בהשמטות למצוה ע"ג כ' לתמוה ע"ד רש"י דהא ניטל הכבד והמעיים ל"ה נבילה כלל רק טריפה לחוד ואיך כ' רש"י דהוי נבילה אפיי' מחיים ובמחכ"ת טעות הוא בידו דהפי' הפשוט בפרש"י כנ"ל ומש"ש עוד דגם גבי וושט אין זה פשוט דהוה נבילה מחיים ועיין ש"ך יו"ד סי' ל"ג וצ"ע עכ"ל הנה בהגהות יד שאול ביו"ד שם כ' לחלק בין ניטל הוושט לניקב הוושט וזהו לדעתי כוונת רש"י בבכורות ג' א' ד"ה נבילה שפרש"י שם כגון שיש חלק לנכרי בוושט או בגרגרת שלו דר"ל שחלק הנכרי הוי הוושט או הגרגרת וניטל הוושט או הגרגרת הוי נבילה מחיים ואזדא לה מש"כ בספר שי למורא למס' בכורות ע"ד רש"י שם להוכיח דס"ל לרש"י דנקובת הוושט הוי נבילה דז"א דרש"י לא כתב אלא בניטל ותו לא.

2 בכורות פתח ↗

אִיתְּמַר, רַב חִסְדָּא אָמַר: דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתוֹ נְבֵלָה, וְרָבָא אָמַר: דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתוֹ טְרֵיפָה.

13 נבילה - כגון שיש חלק לעובד כוכבים בוושט או בגרגרת שלו הואיל וחיותא בידיה דעובד כוכבים חשיב כמאן דהוי כוליה דעובד כוכבים:

14 טריפה - כגון מן הארכובה ולמעלה:

« רש"י על בכורות ג׳ ע״א:י״ב רש"י על בכורות ג׳ ע״א:י״ד »