רש"י על בכורות ל״ח א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בכורות ל״ח א:ב׳
2 וַאֲמַר לֵיהּ רַב תַּחְלִיפָא: לָא תֵּימָא שֶׁמָּא, אֶלָּא וַדַּאי מַקְדֵּחַ וְחִיסּוּמוֹ, צָרִיךְ לְהִתָּלוֹת עָלֶיהָ כְּחִזְקִיָּה אֲבִי עִקֵּשׁ.
פירוש רש"י על בכורות ל״ח א:ב׳
2 א"ל רב תחליפא - לרב חסדא לא תימא שמא אלא אימא ודאי מקדח וחיסומו שנינו:
3 וצריך אתה להתלות עליה - כלומר יכול אתה לסמוך על דבר זה:
4 כחזקיה אבי עקש - שנסמך על עדותו שלא היה תלמיד חולק עליו: