רש"י על בבא בתרא ח׳

1 אלו תלמידי חכמים - אלמא אין צריכין חומה:

2 זו כנסת ישראל - כולם שוין לענין חומה וגודרים עצמן מלטמע בעובדי כוכבים:

3 שאתה מחבב עמים - שאתה מצהיב להם פניך להשליטן על בניך:

4 כל קדושיו - של ישראל בידך הם לשומרן:

5 בלשון ארמי נאמר - יתנו תרגום של ישנו כמו ושננתם ותנינון דברים ו:

6 אם תנו כולם - וכן רובן יהיו שונין ועוסקים בתורה כשיגלו בעמים:

7 עתה אקבצם - בקרוב אקבצם:

8 ויחלו מעט וגו' - ואף אם מועטין הן השונין בעמים יחלו ממשא מלך ושרים יהיו בטלים מלשאת משא מלך ושרים. יחלו כמו לא יחל דברו במדבר ל׳:ג׳:

9 מנדה בלו והלך - דריוש צוה את פחת עבר הנהר על אנשי כנסת הגדולה:

10 מנת המלך - מגבת מסים שהן מטילין תמיד על בני המדינה:

11 ארנונא - עישורי תבואות ובהמות מדי שנה בשנה:

12 כריא חדתא - יציאת כריית באר מים חיים לשתות:

13 לא מידויל - לא ימצאו בו מים והפסדתם חנם ויתמי לאו בני מחילה נינהו דליחלו:

14 לאגלי גפא - לשערי חומות העיר להציב בהן דלתות. אגלי דלתות כמו טרוקו גלי ברכות דף כח. גפא סתימה כמו מצא אחר הגפה באלו מציאות ב"מ דף כה::

15 לכריא פתיא - חפירת בור לשתות מים ועל שם הכלי המונח שם בבור תמיד לשתות בו עוברי דרכים קורהו פתיא:

16 אפילו מרבנן - שהכל צריכין למים:

17 דלא נפקי באכלוזא - שאין הן עצמם יוצאין בהכרזה לחפור אלא שוכרים פועלים:

18 ככלב וכעורב - שחס הקב"ה עליהם שבת קנה: שנאמר יודע צדיק דין דלים משלי כ״ט:ז׳ לפי שהכלב מזונותיו מועטין לפיכך שוהה אכילתו במעיו שלשת ימים וגבי עורב כתיב לבני עורב אשר יקראו תהילים קמ״ז:ט׳ לפי שהעורב אכזרי על בניו והקב"ה מזמין להן יתושין מתוך צואתם ואוכלין:

19 דמי כלילא - עטרה למלך קיסר:

20 אתו - עמי הארץ לקמיה דרבי:

21 דליוה לפלגא - מחל המלך דמי החצי וסילקה מעליהן:

22 שדיוה אכובס - הטילוה פחתי המלך על הכובס:

23 החמרת והגמלת - שיירא של חמרים ושל גמלים:

24 הרי אלו בסקילה - כדין שאר יחידים:

25 יתובי מתא - בשלשים יום וגבי עיר הנדחת כתיב יושבי העיר דברים יג:

26 ולכל מילי - ומקמי הכי לא יהיב מידי עם בני העיר:

27 שלשים יום לתמחוי - כיון ששהה שם שלשים יום גובין הימנו גבאי תמחוי מאכל לעניים:

28 לקופה - לצדקה:

29 לכסות - עניי העיר:

30 לקבורה - לקבור עניי העיר שהיא יציאה יתירא:

31 לשורא - לתיקון החומה:

32 לפרשא - פרש שהולך סביבות העיר לשומר' ולידע מה היא צריכה:

33 לטרזינא - שומר כלי זיין של בני העיר ויושב בבית אצל השער:

34 שבי כולהו איתנהו ביה - שהוא ביד העכומ"ז לעשות בו כל חפצו אם למות אם לחרב אם לרעב:

35 מפני שהוא כדיני ממונות - לעיין ולתת לכל אחד כפי טפלים התלויין בו:

36 שגבויה וחלוקה שוה - בכל יום מדי יום ביום כדקתני לקמיה לפיכך אין גבויו בשנים שלא יצטרכו לטרוח ולבקש את השלישי לחלק:

37 לעשות קופה תמחוי - לחלק לעניי עולם אם ירבו עליהן:

38 להתנות על המדות - להגדיל סאת העיר או להקטין:

39 ועל השערים - שער חטין והיין שלא ימכרנה שנה זו יותר מכך וכך דמים:

40 להסיע על קיצתם - לקנוס את העובר על קיצת דבריהם להסיעם מדת דין תורה:

41 הא הימוני מהימן - יחיד להיות גזבר:

42 שני אחים - לגבי המנותא כחד דמו:

43 מאי שררותיה - דקופה דקאמרת עלה לפי שאין עושין שררה על הצבור כו':

44 אפילו בע"ש - שיש פתחון פה לבעה"ב לומר טרוד אני:

45 ופקדתי וגו' - אלמא אסור למשכן:

46 אמיד - עשיר:

47 גבאי צדקה - המשכילים אל דל מהו צריך:

48 מלמדי תינוקות - מצדיקי רבים הן שמלמדין ומחנכין אותן בדרך טובה:

49 שבקתיה להמנותיך - שהיית רגיל ללמדם באמונה וללמד ולישב על גבם תמיד:

50 דעתאי להתם - לתינוקות:

51 ורבנן מאי - תלמידי חכמים העוסקים בתורה תמיד מאי כתיב בהו:

52 לפרוש זה מזה - מפני החשד שלא יאמרו זה הגובה יחידי דעתו לגנוב:

53 אבל זה פורש לחנות וזה לשער - זה לגבות מיושבי השער וזה לגבות מיושבי החנות ובלבד שיראו שניהן כאחד:

54 לא יתנם לתוך כיסו - שלא יאמרו מעות של צדקה הוא גונב:

55 פורטין - פרוטות שגבו לוקחין דינרי כסף לפי שהפרוטות של נחושת מחלידות:

56 ואין פורטין לעצמם - פן יחשדום שפורטין בזול:

57 אין מונין אותם שנים שנים - פן יאמרו שנים הוא נוטל ואינו מונה אלא אחד:

58 אציפי דבי כנישתא - מחצלות של בית הכנסת משום דמזבני להו ממעות הקופה: