רש"י על בבא בתרא ג׳

1 דאיצטנע מינך - דברי הצנע אבל חצר החלוקה לתרוייהו קביעא תשמישתי' לכל אחד בחלקו כל שעה ולא עבדי בה מילי דצנעא:

2 כיון דרצו - לחלוק ולקמן פריך מאי איריא רצו אפילו לא רצו הרי הן יכולין לכוף זה את זה:

3 בונין כותל - של אבנים:

4 גודא - כותל אבנים ובחצר שיש בה דין חלוקה ועל כרחן חולקים:

5 וטעמא דרצו - שהתנו לחולקה בכותל אבנים הא לא רצו אין מחייבין אותו אלא מסיפס בעלמא:

6 כדאמרי אינשי כו' - תירוצא הוא:

7 שאין בה דין חלוקה - ח' אמות לא יחלוקו:

8 ובכתבי הקדש - ספר תורה שהוא בכרך אחד וכן נביאים וכתובים הכתובים בגליון כס"ת:

9 קנין דברים הוא - ואין חליפין קונין אלא דבר הנקנה או מכר או מתנה או שעבוד קרקעות שהקנין חל עליו או מטלטלין:

10 ברוחות - זה בורר לו חלק מזרחי וזה בורר לו חלק מערבי וקנו מידם ומעתה נקנה חלק מזרחי לזה ואין לזה חלק בו וכן השני לחבירו:

11 והחזיק - בחלקו רפק ביה פורתא וקרקע נקנה בחזקה אחרי אשר רצו בשעת חלוקה:

12 אריח - חצי לבינה והלבינה ג' טפחים והאריח טפח ומחצה ועובי הכותל אריח מכאן ואריח מכאן וטפח באמצע שנותן שם טיט לחברו:

13 לבינים ליבני - שלימות לבינה לעובי הכותל:

14 למורשא דקרנת' - ראשי האבנים בולטות לחוץ שאינן חלקות ולהכי בעי רוחב טפח יתירא:

15 לביני אורבי - בין דימוס שמכאן ובין דימוס שמכאן ונותן טיט באמצע:

16 ה"ג אימא לביני דלא משפיין:

17 ש"מ כו' - ונפקא מינה למקבל עליו לבנות כותל לחבירו:

18 בריכסא - אבנים דקות וטיט בין שני הדימוסות:

19 למימרא דבגזית כו' כל ד' אמות גובה אי הוה פותיא ה' טפחים קאי ואי לא לא קאי - כדתנן במתני' בגזית זה נותן טפחיים ומחצה וזה נותן טפחיים ומחצה וקתני סיפא מחייבין אותן לבנותו עד ד' אמות ולפי חשבון זה לגובה שמנה צריך י' טפחים רוחב:

20 והא אמה טרקסין - דבנין שלמה דגזית הוה דכתיב אבני גזית מלכים א ה׳:ל״א והוי שלשים אמה קומתה ואין עוביו אלא אמה להבדיל בין ההיכל לקדשי הקדשים:

21 דאיכא טפח יתירא - ומשום האי טפי פותיא מצי לאגבוה טובא ואין צריך לתת לכל ארבע אמות ה' טפחים רוחב:

22 בבנין - שהיה גובהו מאה אמות כדתנן במסכת מדות פרק ד מ"ו:

23 בשנים - בית ראשון עמד ד' מאות ועשר ובית שני ד' מאות ועשרים:

24 אגב תקרה ומעזיבה - שהעלייה היתה נתונה עליו ומעזיבה של טיט טרכס על גבה וכובד המשא מעמיד הכותל שלא יטה לצדדין הלכך במקדש שני שלא היה כותל ל' מגיע לעלייה לא יוכל לעמוד:

25 הן וסידן או הן בלא סידן - הני שיעורי דמתני' עם עובי הטיח קא חשיב להן או דילמא מקום האבנים הוי בפותיא לבד טיח הסיד:

26 והא קתני טפחיים ומחצה - אלמא חצי טפח נמי חשיב:

27 חזי לאיצטרופי - של זה ושל זה מצטרפין לטפח:

28 הקורה שאמרו - לענין הכשר מבוי:

29 ג' טפחים - אלמא ג' טפחים דקתני לגבי מתני' גבי לבינין כדקתני זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה הן בלא סידן קאמר דהא לבינה לחודה שלשה טפחים:

30 התם ברברבתא - ומתני' בזוטרתא דעם סידן לא הוו אלא ג' טפחים:

31 משום פשיעותא - דילמא מתרמי אונס ופשעי ולא בנו אחריתי:

32 משום צלויי - כל זמן הבנין:

33 בי קייטא בסיתווא - בית הכנסת היה להם לימות החורף נמוך בכתלים רחבים וחלונות מועטין מפני הצינה ובימות החמה בית הכנסת אחר שאויר שולט בו:

34 זוזי - לצורך בית הכנסת החדש ומונחים ביד הגבאי מי איכא למיחש לפשיעות או לא:

35 שריגי ליבני - מסודרים הלבינים זה על גב זה ומזומנין לתתן בבנין:

36 הדרי הודרי - משופין ומתוקנין רהיטי הגג קיברונ"ש:

37 כי בנו נמי - בי כנישתא חדתא לא נסתרוה לעתיקא דדילמא מתרמי פדיון שבויין ומזבני ליה:

38 ולא אמרן - דלא ליסתרוה לעתיקא:

39 אלא דלא חזו ביה תיוהא - ביקוע שיהא מזומן ליפול:

40 עייליה לפורייה התם - כדי שלא יתייאש בבנינו שהחמה והגשמים מצערין אותו:

41 שפכי - מרזבין:

42 היכי אסביה עצה להורדוס - כדאמרי' לקמן בשמעתין וכתובה היא ביוסיפון בן גוריון: