רש"י על בבא בתרא י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 ואם בא לחתוך חותך מאי קאמר - מאי למימרא הכל מודים דאם כל אחד ואחד בפני עצמו טפי עדיף:
2 הכי קאמר - ומתחיל מלמעלה ולא יניח חלק שהרי אם בא לחתוך חותך ונמצא זה ראש הכרך וגנאי הוא לו להיות דף זה משונה מחבירו על חנם:
3 כדי לגול - קס"ד חד שיעורא יהיב ליה לתחילתו וסופו:
4 לספריהן - לספרי תורה:
5 לא ארכו יותר על הקיפו - צריך לצמצם הכתב לפי עובי הקלפי' לכשיגמור יהא חוט המקיף את עוביו כמדת ארכו:
6 שיעור ספר תורה בכמה - ארכו מיבעיא להו:
7 בגויל - שהוא עב והקיפו גדול צריך ששה טפחים זו היא מדה להיות נגמר בששה טפחים היקף בכתב בינוני:
8 ולא איתרמי ליה - ארכו כהקיפו:
9 איתרמי ליה - ארכו כהקיפו:
10 דילמא תורה צוה לנו משה מורשה כתב - ארבע מאות פעמים אבל ארבע מאה ספרים אין פנאי לאדם אחד לכתוב:
11 שתים כנגד שתים - שתי גפנים כנגד שתים וא' יוצא זנב בכך קרוי כרם לגבי לחזור עליו מעורכי המלחמה במסכת סוטה דף מג::
12 באמה בת ששה טפחים - ר"מ לטעמיה דאמר סוכה ה: כל האמות היו בינוניות:
13 לארכו של ארון - זו אצל זו:
14 אוכלות - תופסות כך לשון המשנה מדות פ"ג מ"א אוכל בדרום אמה אחת גבי יסוד המזבח ואף בלשון מקרא כי יוכלו אתיקים מהנה בספר יחזקאל מב:
15 צא מהם טפח - לעובי הכתלים שהרי מבחוץ נמדד אמתי' וחצי ארכו:
16 ס"ת - שכתב משה כמו שנאמר ויכתוב משה את התורה וגו' דברים ל״א:ט׳:
17 שבהן ס"ת מונח - ארכו לרחבו של ארון:
18 אין מיעוט אחר מיעוט - אך ורק שני מיעוטין הן:
19 פירנסת ארון לארכו - כלומר מלאת כל חללו לארכו ופירשת צרכי מדתו:
20 ששה טפחים - במדת רחבו:
21 כדי שלא יהא ס"ת כו' - כלומר לא היה צריך להיות רחבו כל כך אלא בשביל ס"ת המונח אורכו לרוחב הארון שלא יהא נכנס ויוצא בדוחק:
22 ר"י אומר - מדת הארון באמה של ה' טפחים היתה רבי יהודה לטעמיה דקאמר אמת כלים באמה בת חמשה:
23 מונחות לארכו של ארון - מוטלות על רוחבן ולא על חודן:
24 אצבע לכותל זה - שהטפח ארבע אצבעות ולמאן דגריס אצבע ומחצה באצבע קטנה קאמר שהטפח ד' בגודל וחמש באצבע ושש בקטנה:
25 שבו עמודים עומדים - ב' עמודי כסף כמין עמודי ספר תורה שוכבים לארכו והלוחות ביניהן שנאמר עמודיו עשה כסף:
26 מונח שם בצדו - של ארון:
27 ועליו ס"ת מונח - ולקמיה פריך מעיקרא היכי הוה מונח:
28 שברי לוחות שמונחין - תחת הלוחות:
29 יש בו רוחב טפח - וזה שהקיפו ששה נמצא עובי רוחבו שני טפחים:
30 רווחא דביני וביני - אויר שבין עמוד לעמוד:
31 ובתרי פושכי היכי יתיב - דקתני נשתיירו שם ב' טפחים ששם ס"ת מונח:
32 ספר עזרה - ספר שכתב משה ובו קורין בעזרה פרשת המלך בהקהל וכהן גדול ביה"כ:
33 לתחלתו הוא נגלל - אין לו אלא עמוד אחד ונגלל מתחלתו לסופו:
34 דכריך ביה פורתא - שאינו גוללו כולו ומניח בו מקצת וכורכו לעצמו ומניח אותו הכרך על הספר מלמעלה:
35 וכרכיה לעיל - וכורכו למעלה על ההיקף:
36 דמנח ליה מצד - אצל הכותל ולא בין שני הלוחות:
37 היכא הוי קיימי - כיון דמצריך טפח מכאן וטפח מכאן ברוחב הארון שלא יהא ס"ת יוצא ונכנס בדוחק העמודים היכא מנחי הלא ימעטו את החלל:
38 שם שם - תרי זימני כתיבי ללוחות ולשברי לוחות:
39 אשר שברת - קרא יתירה הוא למסמכיה לושמתם לדרשה:
40 יישר כוחך - ללמדך שהוא מן הדברים שעשה משה רבינו ע"ה מדעתו והסכימה דעתו לדעת המקום:
41 שנתנבאו באותו הפרק - בימי אותם המלכים עוזיה יותם אחז יחזקיה בארבעה נביאים הללו כתיב כן חוץ ממיכה שלא היה בימי עוזיהו אבל היה בימי יותם אחז יחזקיה:
42 חגי זכריה ומלאכי סופם של נביאים - שהן היו בבית שני בשנת שתים לדריוש האחרון:
43 ישעיה קדים לירמיה ויחזקאל - שהרי ישעיה בימי עוזיה וירמיה בימי יאשיה ובניו נתנבא בירושלים ויחזקאל בגולה בימי צדקיה:
44 רות תהלים איוב כו' - רות קדמה בימי שפוט השופטים תהלים דוד אמרן והוא קדם לאיוב כמ"ד בימי מלכת שבא היה ואחר כך שלשה ספרי שלמה:
45 משלי קהלת - שניהם ספרי חכמה:
46 שיר השירים - נראה בעיני שאמרו לעת זקנתו:
47 קינות - ירמיה אמרן שהיה אחר שלמה:
48 דניאל - אחר ירמיה בימי נבוכד נצר בגולה:
49 אסתר - אחריו בימי אחשורוש:
50 עזרא - אחריו בימי דריוש השני שעמד אחר אחשורוש:
51 למ"ד איוב בימי משה היה - לקמן:
52 רות נמי פורענותא היא - רעב וגלות ומיתת אלימלך ובניו:
53 דאית ליה אחרית - סוף הפורענות נהפך לאחרית ותקוה שיצא דוד משם:
54 ופרשת בלעם - נבואתו ומשליו אף על פי שאינן צורכי משה ותורתו וסדר מעשיו:
55 ושמונה פסוקים - מן וימת משה עד סוף הספר:
56 שמואל כתב ספרו וספר שופטים - שכולם קדמו לו ועמד וכתב ספרן ומה שעלתה לישראל בימיהם וכן רות שהיתה בימי השופטים:
57 על ידי עשרה זקנים - כתב בו דברים שאמרו זקנים הללו שהיו לפניו ויש שהיו בימיו כגון אסף והימן וידותון מן הלוים המשוררים:
58 על ידי אדם הראשון - כגון גלמי ראו עיניך ולי מה יקרו רעיך תהילים קל״ט:י״ז אדם הראשון אמרן:
59 על ידי מלכי צדק - נאם ה' לאדוני שב לימיני וכל המזמור שם קי:
60 ועל ידי אברהם - כדאמרינן לקמן איתן האזרחי זה אברהם:
61 ועל ידי משה - תפלה למשה שם צ וכל אחד עשר מזמורים כסדרן:
62 ועל ידי הימן - משכיל להימן:
63 ועל ידי ידותון - למנצח לידותון: