רש"י על בבא בתרא כ׳

1 שאין בה שלש על שלש - שאין מקבלין טומאה:

2 המדולדלין - שתלושין ומעורין במקצת והבהמה עומדת אצל החלון והאבר מונח על החלון ותנן בהעור והרוטב חולין קכט. מטמאין טומאת אוכלין במקומן וצריכין הכשר ואלו לא הוכשרו:

3 עובד כוכבים - אינו מקבל טומאה וכן בן שמנה שהרי הוא כאבן לא חי ולא מת:

4 המלח - לא מקבל טומאה דלאו אוכל הוא באנפי נפשיה:

5 וכלי חרס - שאחוריו לצד אהל הטומאה:

6 והשלג והברד כו' - הואיל ונימוקים מאליהם אין ממעטים וכן מים שבכלי הואיל ואם ינטל הכלי אין עומדים בפני עצמן אין ממעטין בחלון:

7 הברד - גלש"א:

8 הכפור - גריישלא"ן:

9 הגליד - קרח לבן שאינו שלג:

10 ה"ג והא עשבים חזו לבהמתו וסופו ליטלן ואפ"ה כל כמה דאיתנהו התם ממעטי ותיובתא דשמואל:

11 באפרזתא - והוא סם המות לבהמה ומאן דגריס בארזפתא טועה שהוא קורנס של נפחים:

12 כיון דקשו לכותל - שמחלידין אותו כדאמרי' במתני' שקיל להו ואפ"ה ממעט וקשה לשמואל:

13 בבאין חוץ לשלשה - טפחים רחוק מן הכותל ועולין לתוך החלון ראשיהן:

14 חזי לקריעה - לעשות טלאי:

15 בסמיכתא - עב יותר מדאי:

16 לאומנא - למקיז דם לקנח פי המכה:

17 בריסקא - שהוא מסרט:

18 אין בהן ארבעה על ארבעה מבעי ליה - שזו היא שיעור של שק:

19 קלניתא - עוף כחוש מאד ואין ראוי לשום אדם:

20 כעין קלניתא - כחוש כקלניתא והוא מסרט:

21 דאית ביה קוצי - ויסרטו את ידיו:

22 כיון דקשה לכותל - כדתנן במתניתין:

23 דלית בה שיעורא - והוי כמאן דליתא:

24 חרס - לענין הוצאת שבת:

25 כדי ליתן בין פצים לחבירו - פצימי חלונות שבכותל מרחיקין זה מזה ברוחב החלון ליכנס האורה בין כל אחד ואחד ונותן בחומה למטה ולמעלה חרס רחב בין זה לזה וטח בטיט והחרס עב והוי שם כאבן:

26 והא בעי גניזה - ומסלקו לגנזו:

27 חוץ ממלח ורבב - מפני שהמלח מתפזר והרבב ניתך כשמתחמם:

28 מלח סדומית - עבה וקשה כאבן:

29 שני צבורי מלח - גבוהים עשרה אצל כותלי מבוי ומניח שני ראשי קורות המבוי עליהן שכובד הקורה מעמיד את המלח:

30 ושל חמור - ריחים של חמור:

31 איצטרובלא - הוא מושב הריחים שבתוך קליפת העץ שקורין צרק"א:

32 קלת - היא אפרכסת שקורין טרויימוריי"ר:

33 מאי טיריא איכא - ריחים קטנים וקלים הן ואין הקרקע מרעיד בגילגולו:

34 משום קלא - י"מ קול הנהגת החמור וי"מ קול הריחים:

35 מתני' אלא אם כן יש על גביו - חלל גובה ארבע אמות מפי התנור עד התקרה כדי שלא יאחוז האור בתקרה:

36 עד שיהא תחתיו מעזיבה - אשטרי"ך בלע"ז טיח קרקע ג' טפחי' שלא תבער תקרה תחתונה של עלייה ועל גביו ד' אמות:

37 ובכירה מעזיבה טפח - אף היא כלי חרס ששופתים קדירה על חללה ואין עושין בתוכה היסק גדול כמו שעושין בתנור:

38 ואם הזיק - אחר שיהא שם כל השיעורין הללו משלם מה שהזיק ואעפ"כ מעכבין עליו השכנים להרחיק בכל השיעורים הללו שמא ידליק בתיהם ואין לו מה לשלם:

39 ביין התירו - אם היה אוצר של יין התירו לפתוח תחתיו חנות של נחתומין וצבעין שאין העשן קשה ליין:

40 אבל לא רפת בקר - שהריח קשה ליין:

41 גמ' והתניא - לענין מעמידה בעלייה בתנור ארבעה מעזיבה מתחתיו ובכירה שלשה:

42 בדנחתומין - שמסיקין אותו תמיד וכן הכירה בכירת נחתומין:

43 תנור דידן - דיהב ביה תנא דמתני' שיעור ג"ט ככירה דנחתומין דמי:

44 כיבד וריבץ - גגו לצורך האוצר ולא הספיק להכניס לו תבואה עד שפתח זה חנות תחתיו מי הוי כקודם לאוצר או דילמא דכיון דכיבד וריבץ הוי כקידם האוצר:

45 ריבה בחלונות - בעלייתו דגלי דעתיה שלאוצר הוא עשוי שיכנס לו אויר שלא ירקב התבואה:

46 בנה עלייה על גבי ביתו - על גגו ורגילין היו לבנות שם לאוצר מהו את"ל ריבה בחלונות לאו הקדמה הוא היכי דכולי בניינא להכי עביד מאי:

47 תמרי ורמוני - הכניס שם תמרים ורמונים מי הויא התחלת אוצר או דילמא אין אוצר אלא בתבואה ויין ושמן:

48 והאי דידן - יין שלנו אפילו עשן העולה מן הנר קשה לו:

49 אספסתא - שחת של תבואה:

50 כרפת בקר דמיא - מחמת שהוא לח ומתחמם ומעלה סרחון:

51 מתני' ולא מקול התינוקות - קא סלקא דעתך תינוקות הבאים לקנות יין ושמן וכל דבר הנמכר בחנות:

52 גמ' מאי שנא רישא - דקתני יכול לומר איני יכול לישן מקול הנכנסין והיוצאין וסיפא קתני אינו יכול לומר לו איני יכול לישן מקול התינוקות: