רש"י על בבא בתרא כ״ג

1 אומני - מקיזי דם:

2 קורקור - עורבים שדומים בצעקתן כקורין קורקור:

3 אפיק לי - כלומר אל יקיזו לי עוד כאן שעל כן העורבים באין:

4 בקוטרא - עשן:

5 בבית הכסא - שעל גבי קרקע ונראה לעינים שכך היו בתי כסאות שלהן:

6 מתני' מרחיקין השובך מן העיר - שהיונים מפסידין זרעוני גנות:

7 אא"כ יש לו כו' - שלא יפסידו היונים בשדה חבירו:

8 מלא שגר היונה - מרוצת פריחתה פעם אחת:

9 ואם לקחו - כמו שהוא עם הקרקע אפילו אין לו כל סביביו אלא בית רובע הקב הרי הוא בחזקתו שהרי הוחזק בו הראשון כן:

10 גמ' אין פורסין נשבין - שלא ילכדו בהם יוני היישוב:

11 שלשים ריס - ארבע מילין:

12 וכרסייהו בחמשים אמה קמלייא - במה שהן מלקטין בתוך חמשים אמה מתמלא כריסן ואין מפסידין בזרעים מכאן ולהלן:

13 לא יפרוס - נשבין:

14 ביישוב כרמים - שפורחין מכרם לכרם ושטים הרבה:

15 ביישוב שובכין - שמדלג משובך לשובך:

16 ותיפוק ליה משום שובכין גופייהו - מאי מאה מיל דקאמר דמשמע דבשביל יוני העיר מתרחק שבאין כאן דרך שובכין בלאו יוני העיר נמי לא יפרוס שהרי לוכד יוני שובכות של אחרים:

17 טוענין ליורש וטוענין ללוקח - בית דין פותחים פה וטענה ליורש וללוקח שערער אדם עליהן ויש לו עדים שהיתה שלו או של אבותיו וזה אומר ירשתיו מאבא או לקחתיו מפלוני שהוחזק בו ימים רבים והביא עדים שהוחזק בו אביו או המוכר לו שלש שנים אע"פ שלא טען והן לקחו ממך או מאבותיך טוענין לו בית דין ופותחים לו פה ואילו למי שלא ירשה ולא לקחה מאחר כשאמר לו המעורר מה אתה עושה בתוך שלי והוא אומר החזקתי בה ג' שנים ולא אמרו לי דבר תנא במתני' לקמן בבא בתרא דף מא. דאין לו חזקה ומתני' דקתני הרי הוא בחזקתו אשמועינן דהיכא דלקחה מאחר ובאו וערערו עליו אין צריך להרחיק אלמא טענינן ליה בשבילו שאותו שלקחה ממנו ונימא נתפייס עם סביביו במעות עד שנאותו:

18 אינו צריך טענה - אינו צריך לומר אתה מכרת לאבי אלא ראיתי לאבי שהחזיק בה ולא ערער אדם עליו:

19 לקח חצר ובה זיזין - במתני' בח"ה תנן אין מוציאין זיזין וגזוזטראות לרשות הרבים אדם הבונה בית לא יוציא ראשי קורות תקרתו לרה"ר אבל אם רוצה כונס בנינו לתוך שלו ובונה ומוציא ראשי קורותיו לחוץ ואם לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות יוצאים לרה"ר הרי הוא בחזקתה שבית דין טוענין לו שהראשון כנס לתוך שלו או נתפייס עם הרבים:

20 אימא לתוך שלו הוא כונס - שאילמלא כן היו הרבים מעכבין עליו ולא היה יכול לעשות בזרוע אבל כנגד היחיד אימא בזרוע עשה שהיה חזק ממנו:

21 מאן פייס - מי היה רשאי לקבל מעות:

22 ומאן שביק - מי הוא שבידו למחול ולסלוח:

23 מתני' ניפול - גוזל:

24 הנמצא בתוך חמשים אמה - של שובך:

25 נמצא בין שני שובכות - בתוך חמשים לשניהן:

26 גמ' רוב וקרוב - אם בא דבר לפנינו ויש בו להלך אחר הרוב והוא כך ואם תלך בו אחר הקרוב אינו כך הלך בו אחר הרוב ואע"ג דתרוייהו דאורייתא רובא דאורייתא דכתיב אחרי רבים להטות שמות כג, ב וקורבא דאורייתא דכתיב והיה העיר הקרובה וגו':

27 ואע"ג דאיכא אחריתי - שרחוקה ממנו שגדולה ממנה ברוב עם:

28 בדליכא - רחוקה מזו שגדולה ממנה אלא כולן שוות:

29 בין ההרים - שאין דרך רוצחים לבא ממקומו' אחרים לכאן:

30 לאו אע"ג דאיכא אחרינא - חוץ לחמשים אמה דנפישי מהאי:

31 אימא סיפא כו' - הוא הדין דהוה מצי למיפרך נמי ליזיל בתר רובא דעלמא אלא דאית ליה פירכא דעדיפא:

32 הכא במאי עסקינן - כולה מתניתין מתרצא במדדה בגוזל שאינו יכול לעוף אלא בדידוי מעט מעט הלכך תוך חמשים אמה של בעל השובך ואף על גב דאיכא אחריני דנפיש דכל המדדה אינו מדדה יותר מחמשים וחוץ של חמשים של מוצאו דכיון דאין מדדה יותר מחמשים וזה יצא חוץ לנ' נפק ליה מתורת מדדה וקם ליה בתורת מפריח ואיכא למיזל ביה בתר רובא דעלמא:

33 ועל דא אפקוהו - שהיה מטריח עליהם:

34 וליזיל בתר רובא דעלמא - וליהוי של מוצאו דקא ס"ד דנמצא בין שתי שובכות אחוץ לחמשים אמה נמי קאי דנפיק ליה מתורת מדדה: