רש"י על בבא בתרא ז׳

1 איבנייה אנא - משלי:

2 אמר ליה - עליון לית לי דוכתא דדיירנא ביה:

3 לא קא מתדר לי - איני יכול לדור בביתי מפני עלייתך:

4 שוף אכריסך - שחה קומתך עד כריסך:

5 כשורי - קורות העלייה:

6 אבל אתנו אהדדי - כשחלקו אם תשפל עלייה יסתרוהו הבית ויבנוהו:

7 עד כמה - תשפיל העלייה ויכוף את העליון לסתור ולבנות:

8 כאותה ששנינו - בהמוכר פירות המקבל עליו מחבירו לבנות לו בית עושה רומו כחצי ארכו וחצי רחבו כבנין ההיכל שהיה ארכו ארבעים ורחבו עשרים וגבהו שלשים:

9 איסוריתא - חבילות קנים ארוכין:

10 והדר - מחזיר עצמו לכל צדדין:

11 סכרנא לך הכא - אסתום לך חלונותיך באבנים וטיט ואפתח לך למעלה מכותלי בגובה כתליך חלונות אחרים שיאירו בביתך:

12 קמרעת לאשיתאי - כשתפתח בה חלונות תנוע החומה מחמת המכה:

13 סתרנא לך - הכותל מראש גובהו עד שיגיע למקום החלונות שאעשה לך:

14 לא קיימא - שאין טיט החדש נדבק יפה בטיט הישן שיבש כבר:

15 דאע"ג דקא משתמש בה בציבי ותיבני - ואין הוא עצמו דר בתוכו מצי א"ל לא מצינא דאטרח להוציא העצים והתבן:

16 אספלידא - טרקלין יפה:

17 תרביצא - גינה שבצד הטרקלין שהיתה מאירה לתוכו:

18 בדנפשאי אנא בנינא - בשלי אני בונה ואתה אין לך עלי חזקת אורה של שלש שנים דהשתא הוא דפלגינוהו:

19 ד' אמות לעבודת הכרם - שהיו חורשין אותה בשוורים:

20 דעלו אהדדי - שנתן בעל הכרם לבעל השדה לבן דמים של עילוי הכרם הילכך כרם בעי למשקל עם עבודתו:

21 בשופטני עסקינן - וכי שוטה היה שנטל גינה חלקה כנגד בית בנוי ולא נטל עילוי דמים:

22 והשתא אידרונא - חדר אפל ואני על מנת אספלידא נתתי עילוי דמים:

23 שמא בעלמא - אם אספלידא שמא ואע"פ שאינו כשאר אספלידא לא בטיל שמו:

24 בית כור - לפי חשבון סאתים כחצר המשכן:

25 נהרדעי לטעמייהו - רב חמא דמן נהרדעא הוא דלא ס"ל הא דאידור בה כדדרו אבהתי ולשם כך חילקנו אזיל לטעמייהו דנהרדעי דאמר שמואל דהוא מנהרדעא:

26 האחין שחלקו - ונטל זה שדה לצפון וזה לדרום והיה אביו רגיל להיות לו ליכנס דרך זו לתוך זו אין יכול לומר דרך לי עליך:

27 ולא חלונות - לערער על סתימת אורו:

28 ולא סולמות - אם נטל זה בית וחצר וזה נטל עלייה אין לו לקבוע סולם בחצירו של זה לעלות לעלייתו:

29 ולא אמת המים - להביאה מן הנהר דרך שדהו של זה לתוך שלו:

30 תברא - שובר שהוא פרוע לאביהם:

31 ומרעי ליה - לשובר שהן עדי שקר:

32 מתני' כופין אותו - את בן החצר שאינו רוצה לסייע את בני החצר לבנות להן בית שער להיות שומר הפתח יושב שם בצל ומרחיק את בני רשות הרבים מלהציץ בחצר:

33 ודלת - לשער החצר לנועלו:

34 לא כל החצרות ראויות לבית שער - בגמ' מפרש איזו היא הראויה:

35 ויהא כאנשי העיר - לשאת עמהם בעול:

36 גמ' ולא אישתעי בהדיה - לפי שמפסיק בעניים הצועקין ואין קולם נשמע:

37 מגואי - לחצר גריעותא הוא לפי שדלת החצר נעול והעני צועק ובית שער שבפנים מפסיק הקול:

38 מבראי - אינו מפסיק בפניו שהרי נכנס לתוכו וכשאין לו דלת עסקינן:

39 פותחת דידיה מאבראי - העני פותחה ונכנס פותחת שירוד"ר בלע"ז והוא של עץ ותמיד המפתח לתוכו:

40 שאינה סמוכה - שמשוכה להלן מרשות הרבים:

41 כשהם גובים - לחומת העיר:

42 קבע בה מסמרות - הזהר לדון כן ולא תזוז ממנה:

43 קירוב בתים - בית הקרוב לחומה צריך לחומת העיר יותר מן הרחוק:

44 רמא דשורא אדרבנן - הטיל יציאת חומת העיר על החכמים כמו על שאר בני אדם:

45 חול - שהוא מועט ממעשיהם של צדיקים:

46 מגין על הים - והוא לו לחומה כדכתיב אשר שמתי חול גבול לים ירמיהו ח: