רש"י על בבא בתרא כ״ב

1 ומודה רב הונא בריה דרב יהושע - אע"ג דאמר בר מתא אבר מתא אחריתי מצי מעכב מלהביא כאן ולמכור מודה הוא ברוכלין מוכרי בשמים המחזירין בעיירות להביא בשמים לנשים להתקשט בהן דלא מצו לעכב עלייהו רוכלי העיר:

2 לאהדורי - לחזר ולסבב במבואות העיר ובבתים על כל הרוצה לקנות ואחרי כן ישוב לעירו:

3 ואי צורבא מרבנן הוא - דטריד בגירסא ולא אורחיה לאהדורי אפי' לאקבועי נמי:

4 דלא כהלכתא - אלא לפנים משורת הדין:

5 דיקולאי - מוכרי סלים ויש אומרים מוכרי יורות:

6 ולעלמא ליזבנן - יומא דשוקא הוה והרבה באין ממקום אחר לקנות מן השוק לפיכך אין בני העיר מעכבין גם על המוכרים להביא אומנותם ולמכור לנקבצים לשוק:

7 עמוראי - מוכרי צמר:

8 אית לן אשראי במתא - מכרנו באמנה וצריכים אנו לשהות כאן עד שנגבה חובות שלנו ואם אין אנו מוכרין סחורותינו במה נתפרנס:

9 עד דעקריתו - שתעקרו חובותיכם מן הלוקחים מכם באשראי:

10 נקיט ליה שוקא - הכרז שלא ימכור איש בעיר גרוגרות אלא הוא:

11 תהי ליה בקנקניה - הריח לו בקנקנו אם יין הוא אם חומץ כלומר בדקהו בהלכות אם תלמיד חכם הוא אם לאו. ריח היין כשמריחין אותו אם טוב הוא קרי תהי כדאמרינן בת תיהא במסכת ע"ז דף סו: וכן בכתובות דף קה. קרנא הוה תהי באמברא דחמרא:

12 כפיפה מצרית - סל נצרים של ערבה:

13 מהו - מי חשוב כמעוכל והוה ליה ככלי גללים ואין מקבל טומאה עוד:

14 א"ל - רב דימי לרב אדא:

15 מר ניהו רבא - אתה הוא רבא לפי ששמע על רבא שהוא גדול העיר וסבור שהוא זה:

16 טפח ליה בסנדליה - הכהו על סנדלו במקל דרך שחוק כשם שמכין למי שאינו חשוב:

17 דלא שהייה - שלא נמנע מלהפרע:

18 לאוניתא - אונאת בושתו:

19 דמלכא דאדום - אע"פ שהוא אדומי:

20 על שרפו - מחמת בזיון:

21 דאמר להו לרבנן אדמגרמיתו גרמי בי אביי - שהיה רגיל לומר לתלמידים עד שאתם הולכים אצל אביי לגרם עצמות כלומר ללמוד שלא לשובע:

22 תו אכלו כו' - בואו ולמדו הלכות צהובות מרווחות אצל רבא:

23 שמעיה דרבא - שלוחו לקנות בשר:

24 ריש כלה - דורש ברבים בשבתות:

25 דלא הוו בסיומא - יש אומרים שלא היו בעצה כשנעשה רב נחמן ריש כלה ויש אומרים דלא הוו בסיומא דפירקא דרבא דדריש בשבת הרגל הלכות האמורות בפרק אחרון של בכורות:

26 שמעתתא דמעשר בהמה - בפרק אחרון דבכורות ורבא אמרינהו בסופא דפירקא:

27 אתו רבנן - תלמידי הישיבה הבאים לשמוע:

28 נטרנא ערסיה דרב אדא - אני מצפה כאן שיביאו את מטת רב אדא שמת:

29 מתני' לא יסמוך לכותל חבירו כותל אחר אלא אם כן כו' - מפרש בגמ':

30 והחלונות - מי שהיו לו חלונות פתוחים לחצר חבירו והוחזק בדבר זה שלש שנים ובא בעל החצר לבנות שם כותל צריך לשער ד' אמות:

31 בין מלמעלן - אם בא להגביה יגביה כותלו ד' אמות מן החלונות:

32 בין מלמטן - אם בא לבנותו נמוך צריך להשפילו מן החלונות ד' אמות וטעמא מפרש בגמ':

33 בין מכנגדן - צריך להרחיקו מהן ד' אמות:

34 הבא לסמוך - מתחילה כותל אצל כותל חבירו:

35 והא מי שהיה קתני - אלמא כבר היה:

36 ונפל לא יסמוך - לא יקרבנו לצד כותל חבירו:

37 דוושא דהכא מעלי להתם - מה שדשין ברגל בין שני הכתלים תמיד מועיל לשני הכתלים להקשות קרקעית יסודות הכתלים ולא ימוטו:

38 אלא כותל גינה - מתוך שאין דשין אותה מבפנים צריכה דישה מבחוץ:

39 עיר חדשה - שעדיין לא נידושה אף כותל חצר צריכה דוושא:

40 מלמעלן - צריך להגביה שיעור שלא יציץ בהשענו על כותלו וישפיל ראשו ויראה דרך חלונות ויראה בבית חבירו:

41 שלא יעמוד - על ראש עובי כותלו ויראה:

42 ומכנגדן - צריך להרחיק כדי שלא יאפיל ולא יהיב תנא דבריית' שיעורא:

43 טעמא שלא יאפיל - בשיש חלונות אבל משום דוושא בשאין שם חלונות לא אלמא לא חיישינן לדוושא:

44 מן הצד - שאין הכותל האחרון מהלך לאורך כותל ראשון אלא מן הצד הוא בא אם זה ממזרח למערב זה בא מצפון לדרום וראש עוביו כנגד החלון ומאפיל דהכא ליכא למיחש לדוושא דההוא פורתא:

45 וכמה - כדי שלא יאפיל לתנא דברייתא דלא יהיב שיעורא:

46 והלא מציץ - כיון דסמוך הוא אע"פ שהוא מגביהו יכול להציץ:

47 במדיר את כותלו - עושה ראש כותלו מדרון ומשפעו לצד החלונות עד שאינו ראוי לא לעמוד עליו ולא להשען עליו:

48 משתי רוחות - שני כתלים זה כנגד זה משני צדי החלון:

49 את הכותל מן המזחילה ד' אמות - מזחילה הוא צינור גדול כעין קנעל"א שלנו ומונחת לאורך הכותל על הכותל ומי הגג זבין לתוכה והיא מקלחתם לארץ ואם אורך כותלו מהלך על פני חצר חבירו ומזחילה עליו צריך זה להרחיק ממנה אם בא לבנות כותל בצדה ארבע אמות על פני ארכה כו' כדי שיהא זוקף שם סולם בשיפוע לעלות בו לתקן מזחילתו לנקותה מעפר וצרורות הנופלין בה ומעכבין קילוח המים:

50 במזחילה משופעת - שתקרת הגג משופעת ויוצאת להלן מן הכותל לתוך החצר והמזחילה בסוף התקרה משוכה להלן מן הכותל לתוך החצר הלכך אי לאו משום זקיפת סולם לא היה צריך להתרחק מראשי התקרה:

51 דאי משום דוושא הא אזיל ואתי תותיה - תחת השיפוע:

52 מתני' מרחיקין את הסולם מן השובך - אם יש לזה שובך בחצירו סמוך לכותל שבין שתי החצירות וחבירו בא להעמיד סולם בחצירו אצל הכותל ירחיקנו מן השובך ארבע אמות:

53 כדי שלא תקפוץ הנמייה - מן הסולם לשובך ותהרוג את היונים והיא חיה קטנה:

54 גמ' לימא מתני' דלא כרבי יוסי - דפליג בסיפא דפירקין בנוטע אילן סמוך לבור וטובא מילי איכא במתניתין דודאי לאו כרבי יוסי אלא לימא אף זו דסולם ושובך דלא כרבי יוסי:

55 בגירי דיליה - בחצים הבאים לו מיד גופו של בעל הבית ממש:

56 דבהדי דמנח ליה - בעוד שאוחז בסולם קפצה:

57 גרמא בניזקין אסור - ואפי' למ"ד ב"ק דף צח: ק. דלא דאין דינא דגרמי ופטור מלשלם אסור לגרום וכשבא להעמיד גרמא להזיק חבירו מעכב:

58 תאלי - דקלים קטנים: