רש"ש על סוכה ה׳

1 גמרא צא ולמד מפחות שבכלים. מלשון המקשה דפריך ע"ז ונילף מכלים גופייהו משמע דפחות שבכלים ר"ל הפחות והטפל לכלים:

2 תד"ה קדש אלא יל"פ כו'. קשה לי מדוע לא נכתבו כסדר קריאתן אם משום שלא רצו להקדים תיבת קדש לשמו כדפרש"י בשבת הלא בתחילת התורה לא הקפידה בזה עי' מגילה ט ובתד"ה אלהים. ועי' סוף מסכת ידים ורש"א בח"א הרגיש בזה ועוד מהו הכוונה בכתיבת קדש לה' בציץ לבד הלא כל הבגדים נקראו בגדי קדש עי' רש"א בח"א בשבת ולכן נ"ל משום דשמות השבטים נכתבו על החושן נגד לבו והיה הכוונה לקרות מלמטה למעלה ראובן כו' קדש לד' וכמש"כ קדש ישראל לה' ולכן ס"ל לת"ק שנכתב יה למעלה כו' להורות דקריאת הכתיבה היא מלמטה למעלה והוא ע"ד כתיבת המלאך לבלשאצר לדעת ריו"ח בסנהדרין כב:

3 תד"ה מסגרתו וכן פי' שם רשב"ם. כצ"ל:

4 תד"ה ואל יוכיח בע"ב והא דאמרי' כו' דבגדי כה"ג ביוה"כ כשרין להדיוט כו' חוץ מן המצנפת. וק"ל א"כ מה השיב רבי שם אבנטו של כה"ג ביה"כ ל"ז אבנטו של כה"ד נימא חוץ מאבנט כמו דלא מקשה ממצנפת מה"ט ומש"כ ומיהו בלשון גמרא כו' גם בלשון משנה אשכחנא כן שם עא ב ועמש"כ לקמן נא בס"ד ולולי דבריהם הייתי אומר דלכה"ד כשרים שניהם ויתורץ הכל בזה ומה שהשיב רבי מאבנט ואמאי לא נאמר דחוץ ממנו ועת"י שם כג ב שעמדו בזה נ"ל ליישב משום דר"ד אמר כשרין להדיוט דקשה דהא אפי' לכה"ג כשרים לכה"ש לדידיה וכדאמר באידך ברייתא שלא ישתמש בהם יוה"כ אחר דמשמע דלכה"ש כשרים לו וע"כ משום דהאבנט אינו ראוי לו דאבנטו של כה"ג בכה"ש לכ"ע של כלאים להכי קאמר להדיוט דלדידיה מתכשרים כל הד' בגדים ולכן מקשה רבי שפיר דגם להדיוט אינו ראוי האבנט:

5 גמרא דאר"ח ב"א אמר רב שיעורין כו'. כצ"ל:

6 רש"י ד"ה שיעורין של איסורין כו'. עמש"כ ביומא פ בס"ד:

7 תד"ה תפשת בסופו והכא וגבי תשלומין כו'. כצ"ל:

8 תד"ה בשליש ולא כמו שפי' בקונטרס כו'. והגר"א ז"ל בגליון המשניות ד"ו בפ"ו דב"ב מיישב דעת רש"י ואומר דלחכמים דשם דס"ל דרומו כחצי ארכו וחצי רחבו לכן הק"ק דלא הוי רק כ' על כ' לא הוי רומו רק כ' והגמרא שם אזלא אליבא דרשב"ג ע"ש אבל מה יענה לסוגיא דהכא הכי יאמר ג"כ דאזלא אליבי' ועוד דא"כ ה"ל להש"ס לומר ואפי' לר"מ הניחא אי סבר כרשב"ג אבל אי סבר כרבנן מא"ל כדרך הש"ס בכ"מ בכה"ג אבל אשכחנא בכה"ג דלא אמרינן הניחא כו' בתוס' ב"ק כד ד"ה ולא ישמרנו ע"ש עוד כ' שם דלכן בית השני דלא ה"ל אמה טרקסין ונמשך ארכו יחד ס' אמה הי' גבהו מ' כחצי ארכו וח"ר וק"ל דהא עם מקום האמה טרקסין היה ארכו סא אמה וא"כ ה"ל להגביהו עוד חצי אמה ולכאורה קשה עוד דעשה מהמסובב סבה דבריש ב"ב אמרי' להיפך דלכן לא עבדי אמה טרקסין מפני שהיה גבוה מ' ע"ש אבל זה לק"מ דשניהם אמת דע"כ היה צריך להיות גבהו יותר מל' משום גדול כו' האחרון מן הראשון ועל כן לא יוכלו לעשות אמה טרקסין וכיון דלא עבדי אט"ר הי' ההכרח להגביהו עד מ':